בדיקה: איך מצמצמים את הקרינה ממכשירים אלקטרוניים?

החדשות הרעות: הקרינה לא מסתיימת בסלולרי שלנו ■ החדשות הטובות: יש דרכים להתגונן ■ "גלובס" מציג את 5 הסכנות העיקריות האורבות בבית - ואת הדרכים לצמצם אותן

אנחנו גולשים באינטרנט אלחוטי, מחממים במיקרוגל, מפעילים את הטלוויזיה בשלט, משחקים ב"ווי" ובסוני פלייסטיישן, מדברים בטלפון אלחוטי וסלולרי וחולמים על "בית חכם". אין ספק כי הסביבה הביתית, כמו גם סביבת העבודה, נוחים יותר ומפנקים יותר מבעבר. אבל הנוחות נקנית במחיר של חשיפה לקרינה.

לפני שבועיים ביקש המשרד להגנת הסביבה מוועדת המומחים לעניין שדות אלקטרומגנטיים מרשת החשמל להגיש לו המלצות לקביעת מרחקים מינימליים ממתקני חברת החשמל ורמות מקסימליות של קרינה מותרת, זאת על מנת לקבוע בתקנות את רמות החשיפה המותרות ממתקני חשמל. לפני כ-4 חודשים התעורר משרד הבריאות והציף למודעות את הסכנות שבטלפונים האלחוטיים.

היקיצה המנומנמת של משרדי הממשלה רחוקה שנות אור מהידע הקיים בעולם על סכנות הקרינה. החלטה ממשלתית משנת 2002, שמחייבת הקמת גוף מומחה שיצבור את הידע הקיים בעולם לגבי קרינת חשמל וקרינה אלקטרומגנטית - נשארה על הנייר, ומי שנמצא בקו הראשון של ספיגת קרינה בעיוורון מוחלט, מבלי שהוא יודע את סכנותיה והשלכותיה, הם אנחנו - הצרכנים.

חשוב להדגיש: למרות שמדובר בקרינה לא מייננת (קרינה מייננת היא, למשל, קרינת רנטגן) - אל תתנו לשם להטעות אתכם. הסכנות האפשריות משימוש בקרינה לא מייננת הוכרו על-ידי ארגון הבריאות העולמי, והן כוללות סרטן, כאבי ראש, בחילות ופגיעות נוירולוגיות.

השורה התחתונה היא חיים עדכניים ומוגנים. אין כוונה שתזרקו לפח את המחשבים, הטלפונים והחשמל, אבל דעו כיצד אפשר להפחית את הקרינה מהם.

"יש עלייה סדרתית בכמות הקרינה שכלל האוכלוסייה חשוף אליה", אומר פרופ' אליהו ריכטר, מנהל יחידת הרפואה התעסוקתית והסביבתית בבית-הספר לבריאות הציבור שבאוניברסיטה העברית ואחר מבכירי חוקרי הסרטן בארץ. "זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית שאנשים מסתובבים עם מקור קרינה צמוד לראש".

דו"ח מבקר המדינה משנת 2008 מותח ביקורת חריפה על ההתייחסות הממשלתית לנושא הקרינה הבלתי מייננת. בבדיקה נמצא כי למרות החלטת ממשלה - לא הוקם מרכז לחקר השפעת הקרינה על בריאות הציבור.

מבקר המדינה דורש מהממשלה רמת זהירות גבוהה יותר מזו שנוקט ארגון הבריאות העולמי. המבקר תמה מדוע אף גוף העוסק בקרינה אלקטרומגנטית לא דן בהמלצות של הוועדה הבינלאומית לבטיחות אלקטרומגנטית - מסמך בנוונטו, בו היה שותף גם פרופ' ריכטר הישראלי, ממנו עולה כי גם בחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בתדר נמוך מאוד, לקרינה עלולה להיות השפעה.

עוד עלה חשש כבד כי חברות שעוסקות במכשירים הפולטים קרינת רדיו (כדוגמת חברות סלולר) מממנות הטיית תוצאות מחקרים שמדברים על סיכונים. "מאז נאספו עוד ראיות. כמעט בלתי אפשרי לקבל מימון עבור מחקר שמגלה תוצאות נגד חברות קרינת הרדיו", מסביר פרופ' ריכטר.

משרד הבריאות ציין כי הוא עוסק באופן שוטף בניתוח ההשפעות של הקרינה על בריאות הציבור. את המידע מרכזת פרופ' סיגל סדצקי, שמצאה קשר בין שימוש בסלולר לבין סרטן בלוטת הרוק.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר השבוע כי התקיים דיון בנושא, ונמצא כי ישראל פועלת לפי המלצות ועידה זו, והיא המדינה היחידה שקבעה חובת יישום עיקרון הזהירות המונעת בהקשר לקרינה בלתי מייננת.

עוד אמר המשרד להגנת הסביבה כי אין התקדמות בהקמת מרכז לחקר השפעות הקרינה על בריאות הציבור - נושא הנמצא, לפי החלטת הממשלה, באחריות משרד המדע.

1. טלפונים אלחוטיים וסלולריים: לשמור על מרחק

לפני מספר חודשים המליץ משרד הבריאות לאמץ את עיקרון "הזהירות המונעת" בשימוש בטלפון אלחוטי, וגילה לנו כי הטלפון הסלולרי והטלפון האלחוטי פולטים קרינה דומה. בשני המקרים שימוש בטלפון קווי בטוח יותר.

אם כבר מדברים בטלפון האלחוטי חיוני להשתמש ברמקול, לא להתקין את בסיסי הטלפונים האלחוטיים בחדרי שינה, בחדרי ילדים או בחדרים שנמצאים בהם חלק ניכר מהזמן, ובמקרה שהחלק הנייד של הטלפון האלחוטי אינו בשימוש - צריך להחזירו לטעינה בתחנת הבסיס.

ד"ר יעל שטיין, רופאה וחוקרת ביחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית בבית-ספר לבריאות הציבור שבאוניברסיטה העברית ותלמידתו של פרופ' ריכטר, מוסיפה כי מצב שבו החלק הנייד של הטלפון האלחוטי מתרחק מהבסיס אינו טוב, מכיוון שאז הטלפון צריך "להתאמץ" יותר, והקרינה גדלה. "אם מישהו ממש מוכרח לדבר בטלפון אלחוטי, שיעמוד קרוב למשדר" אומרת שטיין.

אותו עיקרון חל גם לגבי השימוש בטלפון סלולרי. באזורים בהם הקליטה לא טובה - רמת הקרינה הנפלטת מהמכשיר היא הרבה יותר גבוהה, לכן חשוב לא להשתמש בטלפון סלולרי במעלית או במגרש חניה, שם הקליטה נמוכה.

אגב, מרבית הטלפונים הסלולריים החדשים משדרים מדי כמה דקות לתחנה שלהם על מנת לאותת על מיקומם, כך שגם כשאנחנו לא מבצעים שיחות - הנייד מעביר קרינה.

אחד מכללי הזהירות הבסיסיים בשימוש בטלפון סלולרי הוא לשמור על מרחק מסוים מהגוף. מה זה אומר? לא להניח את הטלפון הנייד בכיס המכנסיים, להתעלם מהפאוצ'ים שבחנויות הסלולר, לא לתלות את הנייד על החגורה וגם לא לענוד אותו על הצוואר. כמו כן, אסור להטעין טלפונים אלחוטיים וסלולריים בסמוך לחדר השינה או לחדר הילדים.

מה לגבי אוזניות? לדברי ד"ר שטיין, אוזניות רגילות לא עוזרות, וגם הבלוטות' ממש לא בריא. באינטרנט ניתן למצוא אמצעי הגנה שונים כגון אוזניות אוויר (שיוצרות מיסוך של אוויר סביב השדה של הקרינה), או "כיס" מבד חוסם קרינה (רשת פארדיי) שמכניסים אליו את הטלפון בזמן שמדברים.

מה לגבי הילדים? ד"ר דני וולף, רופא ילדים וחוקר נזקי בריאות מקרינה אלקטרומגנטית, אומר כי שימוש של ילד בטלפון אלחוטי בבית גרוע אף משימוש בטלפון סלולרי. "ילדים רגישים הרבה יותר לשימוש בטלפונים סלולריים, מאחר שהגולגולת שלהם רכה, וקוטרה מתאים לאורך הגל של הקרינה הסלולרית, כך שכמויות גדולות יותר של קרינה נכנסות עמוק יותר לתוך המוח", אומר ד"ר וולף.

2. מחשבים ואינטרנט אלחוטי: לכבות את הראוטר בלילה

כיום בכל בית ישנם מספר מחשבים, והאינטרנט האלחוטי הפך לדייר קבע. ד"ר שטיין ממליצה לכבות מחשבים בלילה. מיקום המחשבים בחדר חשוב - המחשבים צריכים לפנות אל הקיר ולא לשכון, למשל, מתחת למיטת גלריה גבוהה.

עוד מכשיר שכדאי לכבות בלילה הוא הראוטר (נתב): "רמת הקרינה הנפלטת מהראוטר כאשר משתמשים בו רק לגלישה ולא להורדת קבצים היא יחסית נמוכה, אך אין הצדקה לשהות בקרבתה זמן ממושך או בזמן שינה, ובמיוחד לגבי ילדים, הרגישים הרבה יותר", אומרת שטיין.

בנוסף, הורדות של סרטים מהאינטרנט עדיף לעשות דרך כבל חשמל ולא דרך התקשורת האלחוטית, מאחר שהורדת קבצים כבדים יוצרת כמות עצומה של קרינה. את המחשבים הניידים עדיף שתחברו לכבל ותניחו על השולחן כשאתם מגיעים הביתה.

ומה לגבי הממ"ד שהפך לחדר תקשורת לא רשמי? "הממ"ד עשוי מבטון ומברזל, שמגביר את כמות הקרינה שיש בחדר בעקבות שימוש בראוטר או באינטרנט אלחוטי", אומר יוסי הרשקוביץ, מנכ"ל חברת דולב העוסקת בפתרונות מיגון מפני קרינה.

3. מיקרוגל: כוויות וקטרקט

תנורי מיקרוגל פועלים על טכנולוגית רדאר ממש כמו טלפון סלולרי. ההבדל המשמעותי הוא שלמכשיר המיקרוגל אנחנו לא מכניסים את הראש.

באתר המשרד לאיכות הסביבה (ובאתר הילדים שלו "סבבה") מציינים כי חשיפה לקרינת מיקרוגל ביתי עלולה לגרום לחימום הגוף, לכוויות בעור, ולקטרקט.

במשרד ממליצים להזמין בודק אחת ל-3 שנים על מנת לבדוק שאין דליפת קרינה מהמיקרוגל, לעמוד במרחק של לפחות 10 ס"מ מתנור המיקרוגל בעת הפעלתו (ככל שאנחנו רחוקים יותר - הקרינה המגיעה אלינו פוחתת), ולנקות היטב שאריות אוכל או הרטבים מדפנות המכשיר וממערכת נעילת הדלת.

4. טלוויזיות וקונסולות משחק: לא משחק ילדים

הגילוי החדש בתחום הסכנות מקרינה הוא חשמל מזוהם. מדובר בגלי קרינה ה"רוכבים" על תדר החשמל הרגיל, ואינם משויכים מבחינת התדר שלהם לא לגלי החשמל ולא לגלי הרדיו-מיקרוגל.

בשנים האחרונות, לאחר שקרינה זו אותרה ונמדדה, מצטברות עדויות על ההשפעה הרעה של הקרינה הזו על הבריאות. עם זאת, יש מומחים הסוברים כי הנושא לא מגובה במחקרים מספקים.

בין המכשירים שמועדים לפליטת חשמל מזוהם נמצא ה"פלייסטיישן". המתחרה העסקי שלו, ה"ווי", פולט גם חשמל מזוהם וגם קרינת רדיו מיקרוגל הנובעת מהתקשורת האלחוטית שבין השלט למשחק עצמו.

ד"ר שטיין מציינת כי טלוויזיות פלזמה ו-LCD פולטות חשמל מזוהם באופן משמעותי. כך גם דימר החשמל, נורות לבנות מפלורסנט דחוס (CFL), שנחשבות לחסכוניות בחשמל ועל כן נחשבות לירוקות, אולם למרבה האירוניה, מסתבר כי הן מועדות לפליטת חשמל מזוהם. (יצוין כי יש הטוענים כי אם לא מדובר בתאורת שולחן הקרובה לאדם - אין כל בעיה).

5. ממקרר ועד פן: רשת החשמל והבית החכם

"אנשים לא מודעים לכך שהטכנולוגיה של 'הבית החכם' יוצרת שדה מגנטי חזק מאוד ומסוכן. גם כיריים חשמליות יוצרות שדה חזק", אומרת ד"ר שטיין. "יש גם מקררים עם מנועים חזקים שיוצרים שדה מגנטי חזק בחלק האחורי של המקרר, ואז מומלץ שלא יהיה שם קיר משותף עם חדר שינה".

גם מכשירי חשמל שצורכים כמות אנרגיה באופן מיידי ומהיר, כמו קומקום חשמלי, מגהץ, פן, מחליקי/מתלתלי שיער או מכונות גילוח, יוצרים קרינה חשמלית גבוהה. לכן, למשל, כדאי לא להשתמש במכשירים לעיצוב שיער על שיערן של ילדות קטנות.

הסכנות האפשריות מחשמל נובעות הן ממתקני השנאים של חברת החשמל והן מהמכשירים הביתיים המופעלים באמצעות חשמל ופועלים בתדר שונה מאשר גלי הרדיו-מיקרוגל של מכשירי הסלולר והתקשורת האלחוטית. יש עמימות רבה לגבי התקן, כשאין תקן מחייב לגבי קרינה ממושכת. גם אם יש תקן, לא די בכך.

"התקינה לא בהכרח מגינה כנגד סיכונים מסרטנים", אומר פרופ' ריכטר. "תקנים נועדו להגן נגד חימום הרקמות, ולא נגד הסיכונים היותר משמעותיים והיותר רחבים. איך אפשר לדבר על תקינה מגינה אם אנחנו אפילו לא יודעים מהו הגורם מחולל המחלות בתוך הקרינה?".

ד"ר אלי שטרן, חבר ועדת המסרטנים באגודה למלחמה בסרטן, אוחז בגישה אחרת: "המידע בדבר ההשפעות הבריאותיות של שדות מגנטיים מרשת החשמל על בני אדם קלוש יחסית, והם סווגו על-ידי הוועדה הבינלאומית לחקר הסרטן כ'מסרטנים אפשריים'".

לדברי ד"ר שטרן, המשמש גם כמנהל המרכז להערכת סיכונים במכון גרטנר ויו"ר ועדת המומחים הציבורית לעניין שדות מגנטיים לרשת החשמל, ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי ושל מדינות מערביות, שמיושמות גם בארץ, מתמקדות בעקרון הזהירות המונעת.

גם לפי עיקרון הזהירות המונעת אפשר לעשות הרבה. "יש בתים שחדרי השנאים נמצאים בתוך הבית עצמו", מוסיפה ד"ר שטיין, "והם פולטים שדה מגנטי חזק".

איך אפשר להתגונן?

באפיק הציבורי של משרדי הממשלה אין מענה. אף גוף ממשלתי לא יבצע בדיקות קרינה אלקטרומגנטית בביתכם. האם הנתונים הניתנים על-ידי בעל עניין הם אמינים? האם העבודה שאין תקן מחייב לא יוצרת מצב שבו כל רמת קרינה אפשרית? לצרכן הקטן אין תשובות לשאלות הללו.

מאחר שאין פתרונות שהמדינה נותנת, גופים פרטיים נכנסים לחלל הריק. ופנייה לגופים פרטיים, מטבע הדברים, כרוכה בתשלום.

מה עוד אפשר לעשות?

* מודעות: כשם שיש לנו זכות לדעת כמה המוצר עולה לנו - כך יש לנו זכות לדעת כמה הוא מסכן את בריאותנו, ולעשות את השיקול שלנו.

* הפחתת השימוש: צעד שלא עולה כסף - לכבות את הראוטר ומחשב בלילה, למנוע מילדים לדבר בסלולרי ובאלחוטי (או לפחות למזער את השימוש ולדרוש מהם לדבר בדיבורית ורחוק מהגוף) ולדאוג שהמכשירים לא יהיו בחדרי השינה או הילדים.

* פנייה לבעל מקצוע: אפשר להזמין בדיקת קרינה ולהתקין מיגוני קרינה.

כמה עולות בדיקות קרינה?

* ד"ר אהוד נאמן: בדיקת קרינה אלקטרומגנטית לבית פרטי - 500 שקל + מע"מ. לבית משותף - 500 שקל + מע"מ ו-100 שקל נוספים לכל דירה.

* מני סגל, בעל חברה למדידה ולפתרונות מיגון: בדיקת קרינה מרשתות חשמל - 700-1,000 שקל + מע"מ. בדיקה משולבת גם של מכשירי החשמל בבית - עד 400 שקל נוספים. הבדיקות מבוצעות בערב, אז מרבית משקי-הבית משתמשים בחשמל.

* גל סייף: בדיקת קווי חשמל רציפה (ניטור רציף מספר פעמים) - 300 שקל ל-48 שעות. מדידה רגילה - כ-700 שקל. קרינת רדיו - 500-600 שקל + מע"מ.

כמה עולה מיגון?

יוסי הרשקוביץ, מנכ"ל חברת דולב, מדווח על עלייה בביקוש למיגון מפני קרינה גם בסביבות עבודה וגם בבתים פרטיים. בעקבות כך החברה התחילה למכור מכשירים לבדיקה ביתית של חשמל מזוהם (450 שקל).

אם רמת ה"לכלוך" ברשת החשמל גבוהה - ניתן לרכוש מסננים בעלות של 2,500 שקל (15 מסננים המתאימים לדירה ממוצעת בת 4 חדרים).

עלות מיגון מפני קרינה של שדה אלקטרומגנטי - 900-1,500 שקל למ"ר.

הורדת החשיפה לקרינה

חברה ישראלית בשם וויז איבאירונמנט פיתחה מגן שקוף מפני שריטות ל-iPhone, שגם מוריד את החשיפה לקרינה מהמכשיר בכ-98% (נבדק על-ידי MET labs USA, דו"ח מעבדה מלא ניתן להורדה מאתר החברה: www.wisenv.com). את המוצר ניתן להשיג ברשת iDigital.