יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, זכאי להגנה מן הצדק במסגרת ההליכים המשמעתיים הננקטים נגדו בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין - זו העמדה שהציג השבוע שרגא בפתיחת משפטו בבית הדין, שבו הוא עומד לדין באשמת העלבת חבר למקצוע ובהתנהגות שאיננה הולמת. זאת, לאחר שבפברואר 2009, בשלהי כהונתו של אהוד אולמרט כראש ממשלה, בשעה שוועדת הכספים אישרה הרחבה בשטח הלשכה שהמדינה תממן לאולמרט לאחר סיום כהונתו, אמר שרגא בראיון רדיו כי עדיף היה לאולמרט "לדאוג לא שיגדילו את לשכתו - אלא את התא שבו יצטרך לבלות במעשיהו".
שרגא הופיע לדיון מלווה בלא פחות מ-4 עורכי דין, לרבות אנשי התנועה לאיכות השלטון. בפתח הדיון ביקש סנגורו, פרופ' אריאל בנדור, למחוק את האישומים נגד שרגא בטענת הגנה מן הצדק - מאחר שלדבריו נוקטת ועדת האתיקה אכיפה בררנית נגדו. זאת, נוכח מקרים אחרים שבהם השמיעו עורכי דין ביטויים חמורים יותר, אך לא ננקטו נגדם הליכים משמעתיים. אחד מהם, לדברי בנדור, הוא עו"ד אורי קורב מפרקליטות מחוז ירושלים, שכינה את השופטים "חמורים" בהרצאה.
"לא ראיתי עד היום קובלנה כמו זאת שהוגשה נגד שרגא", אמר עו"ד בנדור, "מדובר במקרה נדיר, חריג. הביטוי הוא קל בצורה דרמטית, הוא לא נראה לנו כעבירה, והפוגענות שלו בוודאי לא יכולה להתחרות עם אין-ספור ביטויים אחרים. בוודאי כשמדובר בהתבטאות ציבורית מובהקת במסגרת תפקידו כיו"ר התנועה למען איכות השלטון. מדובר בעניין שערורייתי, המצנן ומרתיע איש ציבור מלהתבטא".
אמירה לא ראויה
נציגי ועדת האתיקה, עוה"ד רם גמליאל, מורן אוריה ועמוס ויצמן, דחו את טענת שרגא לאכיפה סלקטיבית כלפיו. "כל מקרה נבדק לגופו", אמר גמליאל, "אמירה כמו זו שאמר הנאשם לא ראויה לעורך דין, ובוודאי לא לעורך דין שטוען לאיכות השלטון".
הרכב הדיינים, שכלל את עוה"ד ליאור שמעוני, גוהר ראובן-חזן וגלעד שטסמן, דחה את טענת ההגנה מן הצדק וקבע כי ההליך המשמעתי יתקיים, תוך שלנאשם תהיה זכות להעלות את טענתו בסיום ההליך.
בהמשך הפתיע שרגא כשבחר להכחיש, בתשובתו לקובלנה, את דבריו בראיון. "לא היתה התבטאות בגנות אולמרט ספציפית", אמר בא-כוחו, "ואנחנו לא יכולים להודות בהתבטאות הזו". זאת אף שבתגובותיו לתלונה שהוגשו לוועדה לא הכחיש שרגא את הדברים והתמקד בזכותו לומר אותם, במסגרת חופש הביטוי הפוליטי.
הפתעה נוספת בדיון אירעה כשהמתלונן נגד שרגא, עו"ד דוד קולקר, טען כי לא ביקש להביא להעמדתו לדין של שרגא. לדבריו, הוא ביקש רק "ליצור פרובוקציה", במטרה להראות את המצב הבלתי סביר, לטענתו, המונע מעורכי דין להתבטא במישור הציבורי מחוץ לתפקידם כעורכי דין.
"צריכים להיות גבולות להתבטאות של עורכי דין בעניינים ציבוריים או פובליציסטיקה", אמר קולקר בעדותו. "שמעתי את הראיון ואמרתי שעל שרגא הם בטח לא יגישו קובלנה, כי הוא מקורב למלכות".
צוות הדיינים העיר כי דבריו מוכיחים כי במקרה זה אכן לא היתה אכיפה בררנית.
בדיון הבא, בחודש דצמבר, יצטרך שרגא להחליט אם להעיד בעצמו מטעם ההגנה. (בד"מ 59/10).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
