הכדאיות של הסיבים האופטיים בספק

1. עבודה שפרסמה חברת המחקר והייעוץ אנליסיס מצננת מעט את ההתלהבות סביב הכדאיות הכלכלית של מפעילי תקשורת בהנחת סיבים אופטיים.

במסגרת העבודה, ניתחה אנליסיס את פרויקט הסיבים של חברת וריזון (FIOS) ומצאה כי ענקית התקשורת מאיטה את קצב פריסת התשתית האופטית ומוותרת בשלב זה על חיבור אזורים אחרים בארה"ב.

פרויקט הסיבים האופטיים של וריזון הוא מקרה מבחן למפעילים רבים בעולם שמתלבטים אם וכיצד לפרוס סיבים אופטיים ובאיזה קצב. וריזון פורסת סיבים עד בתי הלקוחות כך שהם מחליפים לחלוטין את כבלי הנחושת. זאת, בניגוד למתחרה הגדולה, AT&T, שבדומה למודל של בזק, מקרבת את הסיבים עד לארונות תקשורת הנמצאים בסמוך לבתי הלקוחות ואת שאר הדרך ממשיכה עם כבלי הנחושת המסורתיים.

מהעבודה של אנליסיס עולה, כי וריזון לא מצליחה לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה והשנה חיברה רק 18 מיליון בתי אב לעומת יעד מקורי של 22.4 מיליון. באנליסיס מעריכים כי אחת הסיבות להאטה בפריסה של וריזון נובעת מהקושי של החברה להשיג זיכיונות להעברת תוכן וידיאו על-גבי הסיבים האופטיים.

כדי להעביר תוכניות טלוויזיה ותוכן בידורי על התשתית האופטית, וריזון צריכה זיכיון. בלעדיו, השירות העיקרי שהיא תוכל להעביר הוא בעיקר שירותי אינטרנט. במצב כזה, הכדאיות הכלכלית הולכת לאיבוד. מקרה זה, אגב, מזכיר את הניסיון הכושל של בזק להתמזג עם החברה הבת yes, דבר שקבר את פרויקט ה-IPTV שלה על גבי הרשת החדשה.

באנליסיס מציינים כי למיתון הכלכלי בארה"ב עשוי להיות משקל נוסף על ההאטה בפריסת הרשת, אם כי ההכנסה הממוצעת למנוי (ARPU) של לקוחות לקוחות הרשת האופטית לא נפגעה וכך גם שאר הביצועים של החברה, בהשוואה לחברות אחרות שמקימות פרויקטים דומים.

בשורה התחתונה, טוענת אנליסיס כי לווריזון קיימת בעיה עם המודל הכלכלי של פרויקט הסיבים האופטיים והיא חייבת לחדד אותו במקום להמשיך בפריסת התשתית ובהשקעות העתק שכרוכות בה.

אנליסיס מביאה כדוגמה חברות תקשורת במדינות אחרות ומצביעה על כך שגם הן צמצמו באופן דרסטי את ההשקעות בתשתית האופטית והאטו את הפריסה לאור היעדר הצדקה כלכלית מובהקת. כך, למשל, טלפוניקה הספרדית, כמו גם חברת KPN ההולנדית, חזרו בהן מההחלטה להמשיך ולהניח סיבים בפריסה רחבה.

המסקנה של אנליסיס היא שללא ביקוש ספציפי שמבוסס על הצורך בסיב אופטי כטכנולוגיה, ספק אם חיוני היום להגיע עם סיבים עד לבתי הלקוחות לנוכח הביקושים והשירותים שעדיין ניתן להציע על-גבי הנחושת.

בישראל צריכים להסתכל בעיון על העבודה של אנליסיס כדי להבין שהטענות כלפי בזק והוט על כך שאינן מניחות תשתית סיבים אופטיים, אינן במקום. צריך לקחת בחשבון שמפעילים בעולם נדרשים לסיבה טובה במיוחד כדי להניח סיבים עד הבתים לאור הסיכונים הרבים שיש לפרויקטים כאלה.

במקביל, גם מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל באוויר. איש אינו יודע מהי ההצדקה הכלכלית שלו ואולי רק כשייכנס משקיע חיצוני שישלוט במיזם, הוא יוכל להעריך באמת אם בכלל יש לו הצדקה.

במקרה של בזק והוט, מודלים של שיתוף תשתיות והיעדר בלעדיות על תשתיות מגדילים את הסיכון של חברות התקשורת. וריזון, למשל, מקבלת מארה"ב תקופת בלעדיות על התשתית שלה, כך שמפעילים אחרים לא יכולים להשתמש בה - אחרת לפרויקט לא הייתה הצדקה כלכלית.

בישראל בחרה המדינה במודל של שימוש בתשתיות התקשורת של חברת החשמל. ייתכן שאם היה דיאלוג טוב יותר בין בזק והוט לבין משרד התקשורת, היה ניתן להעניק דווקא להן את התמריצים ישירות ושהן יפרסו סיבים אופטיים עד לבתים, אך כנראה שהדיאלוג לא אפשרי כרגע.

בינתיים, מעניין לראות מי יהיה המשקיע שייכנס למיזם התשתיות של חברת החשמל ואיך הוא יבנה את המודל הכלכלי שלו לנוכח המסקנות של אנליסיס ולנוכח המאמצים של בזק והוט בהגברת המהירויות לצרכנים.

קנסות היציאה

מחרתיים, ביום רביעי, יעמוד שר התקשורת, משה כחלון, למבחן המשמעותי ביותר עד כה כאשר יצטרך להעביר בוועדת הכלכלה אישור לנושאים שעברו בחוק ההסדרים ביולי השנה - קנסות היציאה בסלולר, ייעול מנגנון קביעת סלי התעריפים של בזק והנדידה הפנים-ארצית. נושאים אלה אמורים בקרוב לעלות לאישור סופי בכנסת, וזה יהיה המבחן הקובע של משרד התקשורת ושל כחלון. הוא יצטרך להתמודד מול חברי כנסת שהלוביסטים פועלים אצלם, ובטח ינסו לתקוע מקלות בגלגלים כדי לקבל כותרת, או לדחות את הדיון.

הנושאים שעל הפרק חשובים אבל פחות מאשר הנדידה הפנים-ארצית, שבלעדיה לא יהיה מפעיל נוסף והמכרז שהוציא המשרד בנושא שווה כקליפת השום. משום מה, בשבועות האחרונים יש שקט מוזר סביב נושא הנדידה ויש לקוות שכחלון יגייס את כל הכוח הפוליטי שלו כדי למנוע הפתעות בוועדת הכלכלה. בכל זאת, אלו הם שבועיים-שלושה קריטיים לשוק התקשורת.

נוכחות כחלון תהיה קריטית בדיונים ושיתוף הפעולה עם יו"ר הוועדה, אופיר אקוניס, אף יותר. השת"פ של שר התקשורת לשעבר, רובי ריבלין, יחד עם אברהם פורז, שכיהן באותה תקופה כיו"ר ועדת כלכלה, האיץ את קבלת חוק התקשורת החדש ואפשר הכנסת חברות הכבלים לשוק הטלקום. היום, כחלון צריך את אקוניס וחבריו מהליכוד להכנסת מפעיל סלולרי נוסף.

נושא אחד שלא נכנס לדיוני ועדת הכלכלה ולחוק ההסדרים, ושניתן היה להסדירו, הוא נושא האנטנות הסלולריות ומתקני הגישה. זהו נושא קריטי לענף וחבל שלא טופל כראוי, לנוכח אוזלת היד של הפוליטיקאים מלטפל בחומר הנפץ הזה.