הצעת חוק: להרחיב את סמכויות נציב התלונות על שופטים

הצעת החוק הממשלתית של משרד המשפטים הופכת את הנציב למעין רשות חקירתית ■ בין היתר הוא יוכל לפתוח בחקירה מבלי שהוגשה תלונה ולחקור תלונות בעניינים פרטיים של שופט

נציב התלונות על שופטים יהיה מוסמך לפתוח בחקירות יזומות נגד שופטים, ולא רק על סמך תלונה שהוגשה לו; הוא יוכל לברר גם תלונות נגד שופטים על ענייניהם הפרטיים; ויהיה מוסמך אף לאסור פרסום פרטי תלונה או החלטה.

אלה הם מקצת השינויים העולים מהצעת חוק ממשלתית מרחיקת-לכת לתיקון חוק נציבות התלונות על שופטים, שפירסם היום (ג') משרד המשפטים.

השינויים הוצעו על-ידי הנציב הנוכחי, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, על בסיס המלצות שגיבשה קודמתו בתפקיד, השופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן.

הצעת החוק באה להרחיב את סמכויותיו של הנציב ולהפוך אותו למעין רשות חקירתית. כך, מוצע לקבוע כי בתחום סמכותו לדון בתלונות גם נגד שופטים גמלאים המכהנים בוועדות ערר או בתפקיד שיפוטי; עוד מוצע להבהיר כי הנציב מוסמך לברר תלונות על התנהגות שופט גם מחוץ לכס המשפט, שאיננה הולמת את מעמדו כשופט.

"נורמות ההתנהגות המצופות משופט חלות עליו גם כשאינו יושב על כס המשפט", מסביר הנציב בהסבר להצעת החוק, "וסטייה מהן משליכה לא רק על כהונתו של אותו שופט אלא גם על תדמית המערכת ויוקרתה".

"הבירור מוצה"

סמכות הנציב תתפרש גם על בירור תלונות הנוגעות למעשים של השופט לפני מינויו לכס השיפוט, המשליכים על כהונתו כשופט. הנציב יוכל גם לפתוח מיוזמתו בבירור עניין הנוגע לשופט מסוים, או לנוהלי עבודה שיפוטית, בלא צורך בתלונה שתוגש לו בנושא. למשל, בנושאים של הפרת כללי אתיקה לשופטים, סחבת בהליכי משפט או איחור סדרתי במועדי דיונים.

עוד קובע תזכיר החוק כי הנציבות תוכל לדרוש מכל אדם או גוף למסור מידע או מסמך במסגרת חקירת תלונות, ובמקרה של סירוב תוכל להטיל סנקציות בדומה לוועדות חקירה ממלכתיות, כגון הטלת קנס. "התיקון נועד לתת בידי הנציב כלים לאכוף התייצבות בפניו", מנמקת הצעת החוק.

הנציב אף יהיה רשאי לסיים הליך בירור תלונה בתוצאה שלפיה "הבירור מוצה". כיום הוא רשאי רק לקבוע אם התלונה נמצאה מוצדקת או בלתי מוצדקת. האפשרות לקבוע כי "הבירור מוצה" נחוצה, לדעת הנציב, במקרים "שבהם מבחינה פורמלית התלונה היתה מוצדקת, שכן השופט חרג מכלל מסוים, אולם החריגה היתה שולית, וקביעה כי התלונה מוצדקת איננה מתחשבת במהות הליקוי, ויש חשש כי הפגיעה בשופט תהיה בלתי מידתית".

תשתית ראייתית

חידוש משמעותי נעוץ בהצעה שחומר הראיות שנאסף בנציבות במהלך בירור תלונה, יוכל לשמש תשתית ראייתית במסגרת העמדת שופטים לדין בבית הדין המשמעתי לשופטים - בכך הופכת הנציבות לגוף החוקר של בית הדין.

באשר לפרסום - מוצע להטיל חובת סודיות על כלל המכותבים לחומרי הנציבות, לרבות המתלונן, ולקבוע איסור פרסום של ממצאי בירור שערכה הנציבות, אלא באישור הנציב.

הצעת החוק גם קוראת להסמיך את הנציב להחליט על פרסום פרטי תלונה או החלטה, "במקרים שבהם מצא כי יש לפרסום חשיבות ציבורית, או כדי להגיב על פרסומים בלתי מדויקים".

סמכויותיו המשודרגות של נציב התלונות על השופטים

* הנציב יוכל לפתוח בחקירות יזומות נגד שופטים גם מבלי שהוגשה נגדם תלונה.

* הנציב יוכל לברר תלונות נגד שופטים על עניינים פרטיים שמחוץ לעבודתם.

* הנציב יהיה מוסמך לברר תלונות הנוגעות למעשי השופט לפני מינויו לכס השיפוט.

* הנציב יהיה רשאי לאסור את הפרסום של פרטי התלונה או של ההחלטה.

* הנציב יוסמך להטיל קנס על אדם או גוף שיסרב למסור מידע הנחוץ לחקירה.

צרו איתנו קשר *5988