אין חגיגה, עדיין: השכר בהיי-טק עלה ב-2.4% בלבד השנה

כך עולה מנתונים של פרופ' משה צבירן, המקיפים 260 חברות בענף ■ צבירן: "אי-היציבות באירופה ובארה"ב תשפיע גם על תעשיית ההיי-טק בישראל"

רמות השכר בתעשיית ההיי-טק עלו ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2009-נובמבר 2010) בשיעור של 2.4%. זאת, לעומת ירידה של 2.7% בתקופה המקבילה אשתקד. כך עולה מנתונים של פרופ' משה צבירן מאוניברסיטת תל-אביב, המתבססים על סקרי השכר וההטבות המקיפים 260 חברות בענף.

"התפתחות השכר הייתה לא רציפה, כאשר בחלקה הראשון של השנה ירדו רמות השכר בשיעור של 0.3% ואילו בחודשים האחרונים נרשמה עלייה של 2.7%, שקיזזה את הירידה הזניחה בתחילת השנה וייצבה את התפתחות השכר השנה", אומר צבירן.

בתקופה האחרונה היו פרסומים שונים על עליות משמעותיות בשכר העובדים בתעשיית ההיי-טק ועל עלייה של עשרות אחוזים במחירי הגיוס המוצעים למועמדים חדשים. התמונה העולה מסקר השכר של צבירן, אם כן, שונה. לפי הנתונים העולים מהמחקר המקיף שלו, מצבת העובדים עלתה בשיעור של 1.6%.

"ההיי-טק עבר את המשבר שלו בסוף 2008 עד תחילת 2009, כאשר באמצע השנה שעברה המשק הרים ראש, ההתאוששות הגיעה, וגם הפיטורים הפסיקו. רמות השכר החלו לעלות באמצע השנה שעברה, כאשר בחלקה הראשון הייתה ירידה זניחה", אומר צבירן.

לדבריו, ב-2009 לא היו עליות שכר, בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-3.9%. "השנה הוא צפוי לעלות ב-2.5% או אף ביותר מכך, והמשמעות היא שאף שרמות השכר עלו ב-2.4% ב-12 החודשים האחרונים, זו רק עליית שכר נומינלית, שלא מצדיקה את השחיקה הריאלית משיעורי האינפלציה".

"מאז 2009 אין הורדות שכר"

צבירן לא בטוח לגבי ההמשך, ולא מתחייב לכך שהמגמה החיובית תמשיך בשנה הבאה. "מדינת ישראל, כולל תעשיית ההיי-טק שלה, אינה גורם משפיע על הכלכלה העולמית אלא היא זו שמשפיעה עלינו. נתוני המאקרו בארה"ב ובאירופה מראים שהכלכלה לא התאוששה. אלו שוקי הייצוא העיקריים של תעשיית ההיי-טק הישראלית, ולכן אי-היציבות שם בהכרח תשפיע גם עלינו. ביטוי לכך ניתן למצוא בנתוני הייצוא העדכניים שהתפרסמו באחרונה ושיקפו ירידה חדה של ייצוא ההיי-טק ברבעון השלישי", אומר צבירן.

לדבריו, לאור התופעות הגלובליות מצד אחד והביקושים המתמשכים לעובדי היי-טק מיומנים מצד שני, השכר בתעשיית ההיי-טק יעלה במהלך 2011 ב-3%. תחזית זאת נסמכת על האינדיקטורים הכלכליים החיוביים ועל הצורך בפיצוי על שחיקת השכר הריאלית כתוצאה מהעלייה בשיעורי האינפלציה בשנתיים האחרונות.

עם זאת, הכול תלוי במגמות ההתפתחות בכלכלה הגלובלית, ובעיקר בשוקי הייצוא של תעשיית ההיי-טק הישראלית, כאשר גלישה פוטנציאלית של הכלכלה העולמית להאטה עלולה להשפיע על יכולתם של ארגונים לממש את תחזיות עדכוני השכר.

"בתקופת המשבר היו הורדות שכר בחברות רבות, אך מהמחצית הראשונה של 2009 אין הורדות שכר, כאשר בחלק מהחברות השכר חזר לסכום המקורי שלו" (ראו מסגרת), הוא אומר.

"נקלטים עובדים, השוק חי"

נקודה נוספת היא הגידול במצבת העובדים. "בחצי השנה האחרונה קלטה תעשיית הטכנולוגיה בישראל 5,500 עובדים, חלקם כתוצאה מצמיחה בחברות קיימות וחלקם כמחליפים של עובדים שעזבו. דינמיקה מעניינת זו מעידה על כך שהשוק חי".

הציפייה היא שמכיוון שעלו שיעורי הגיוס ומתקיים דפוס של ביקוש והיצע, יש צורך לעלות את השכר במקומות בהם יש ביקוש - במיוחד בתפקידים של מהנדסי תוכנה, מהנדסי חומרה ובתחומים ספציפיים כמו אנלוג ו-RF.

לא כל החברות החזירו את משכורות עובדיהן לשכר המקורי. לא כל החברות נמצאות במצב טוב, וחלקן נתונות בקשיים. "בימים אלה, החברות מתקצבות את השנה הבאה ויש תנועה ערה של חברות שהטון אצלן הוא חיובי, גם בשכר. הדבר נגזר מכך שהשוק חי ויש עלייה בביקושים. אפשר לראות זאת גם בדיווחים של חברות השמה, ולכן זה בא לידי ביטוי בצורך לטפל בשכר", מסכם צבירן.

55
 55