ההמלצות החמות: 2 מניות יתר שעשויות להיות גדולות

מיכאל בן יעקב ממחלקת המחקר בבית ההשקעות אנליסט מצביע על הזדמנות ושופך אור על שתי מניות יתר "בעלות פוטנציאל עסקי בטווח הבינוני"

המדדים המובילים בתל אביב עשו כברת דרך ארוכה מאז ימי פרוץ משבר הסאב פריים, אי שם ביולי 2007. המעו"ף למשל חזר לרמתו מלפני המשבר, ואף מאתגר שיאים נוספים בדרך. מניות השורה השנייה, לעומת זאת, עדיין רחוקות מרמתן פרוץ המשבר.

בבית ההשקעות אנליסט סבורים כי עתה, לאחר שבמניות המדדים המובילים מוצתה מרבית פוטנציאל התשואות, המניות הקטנות יותר עשויות לזכות לעדנה. "במידה ששוק המניות ימשיך במגמה חיובית, ייתכן שנראה בשנה הקרובה כניסה של מעגלי כסף נוספים למניות היתר. במקרה כזה יצמצם מדד היתר את פערי התשואות שנוצרו ביחס למדדים המובילים מאז 2007". כך מעריך מיכאל בן יעקב, אנליסט במחלקת המחקר בבית ההשקעות אנליסט.

"מרבית החברות הקטנות לא נחשבות לפרות מזומנים, ואינן מחלקות דיבידנדים. הן נוטות לעיתים לסחירות אפסית, ההון הצף (המניות המוחזקות בידי הציבור, ת"ק) קטן מאוד, השקיפות, הממשל התאגידי או איכות הניהול אינם מספקים, וגם איכות העסק במרבית המקרים אינה גבוהה במיוחד", מסביר בן יעקב.

"מדד היתר כולל לא מעט חברות קטנות העוסקות בייזום נדל"ן למגורים, המאופיינות באופי משפחתי והון צף אפסי. במדד ת"א 100, לעומת זאת, מרכיב גדול יחסית של חברות נדל"ן מניב המאופיינות בפיזור על פני מספר גדול של נכסים מניבים, בדרך-כלל איכותיים, ניהול מקצועי, כושר ייצור מזומנים גבוה ורגישות נמוכה לתקופות שפל", אומר בן יעקב. לאור כל אלה, הוא מציין, הן נהנות מהעדפת משקיעים בעיקר בעתות משבר.

מה שתידלק את עליות השערים במדדים המובילים השנה, היה בעיקר סקטור הגז והנפט לאור התגליות במאגר "תמר", בו שותפות חברות ממדד תל אביב 100. "תרומת הסקטור למניות היתר, לעומת זאת, הייתה בחשיפה עקיפה, דרך נפטא חיפושים ואקויטל, ולכן נמוכה יחסית. התרומה שכן התקבלה ממודיעין, גבעות, חנ"ל ולפידות חלץ החלה רק ב-2010, והסתמכה על ספקולציות שנוגעות למאגרים קטנים יותר, וככל הנראה עם הסתברות נמוכה משמעותית למימוש מסחרי מאשר זו שבמאגרי 'תמר' ו'לוויתן'", מסביר בן יעקב.

הסיבות הללו הביאו, לדברי בן יעקב, לכך שמניות היתר פחות פופולריות בקרב משקיעים רבים. לצד אותם חסרונות, בן יעקב מצביע על שתי מניות יתר שנראות כבעלות פוטנציאל עסקי בטווח הבינוני והתמחור שלהן נוח יחסית:

המ-לט

המ-לט, בה עסקנו השבוע במדור "חברה על הכוונת", משתייכת לקבוצת אי.די.בי, ועוסקת בייצור ברזים מיוחדים ומחברים שמיועדים להולכת נוזלים וגזים.

על רקע ירידה חדה בהכנסות ומעבר להפסד תפעולי ונקי בעקבות המשבר העולמי, התחלפה בשנה שעברה הנהלת החברה, וזו החדשה שמה לעצמה מטרה לחזור לתוואי הצמיחה ולעבור את רף ההכנסות של 100 מיליון דולר. בנוסף, מפנה ההנהלה משאבים להגדלת ההכנסות מתחום התעשייה הכבדה (אנרגיה וכימיה), במטרה למתן את השפעת המחזוריות בתחום נוסף בו פועלת החברה, המוליכים למחצה.

באנליסט מעריכים כי "מדובר ביעד בר השגה הודות להתאוששות בתעשיית המוליכים למחצה, ולכך שלאחר שנת קיפאון, צפויים בתחום חזרה לשגרה וחידוש ההשקעות".

ברקע, נזכיר כי החברה ניצבת בפני תחרות לא פשוטה מצד מתחרות גדולות ממנה. אך באנליסט אומרים: "המלט אינה מחלקת דיבידנד, אולם מציגה סחירות סבירה ושווי המשקף מכפיל סביב 12 על רווח נקי צפוי, התומכים בהחלטת ההשקעה".

אופיר אופטרוניקה

אופיר אופטרוניקה מפתחת, מייצרת ומשווקת עדשות ומכלולים אופטיים למוצרי אופטיקה לאינפרה אדום, בעיקר עבור שימושים ביטחוניים.

על רקע ביקושים חזקים בתחום הביטחוני בשנים 2005-2009 הכפילה הנהלת החברה את ההכנסות, לרמה של כ-100 מיליון דולר; זאת תוך צמיחה של עשרות אחוזים ברווח התפעולי, לרמה של כ-10 מיליון דולר.

בשנה הנוכחית חל צמצום בביקושים למוצרים בתחום האופטיקה לאינפרה אדום, לנוכח ריסון תקציבי באירופה וארה"ב. עם זאת, באנליסט מעריכים כי "אופיר אופטרוניקה ניצבת מול הזדמנויות גדולות במגוון תעשיות בשוק האזרחי. יכולות מו"פ גבוהות, טכנולוגיה בחוד החנית ומוצרים חדשים בקנה - אלו אמורים לעזור לחברה לממש תוכנית שלה להכפיל ואף יותר מכך את הכנסותיה בחמש השנים הקרובות".

מנגד, מזכירים באנליסט, כי "קיים קושי לעקוב אחר השווקים בהם החברה פועלת. היא נסחרת במכפיל סביב 11 על רווח נקי צפוי בשנים הקרובות. הסחירות הסבירה במנייתה ומדיניות הדיבידנד שלה מפצים על היותה חברת יתר".