"אין שיתוף-פעולה בממשלה, בכל יום שחיתויות בכותרות"

(עדכון) - כך, לפי וויקיליקס, במברק משגרירות ארה"ב לקונדוליסה רייס ■ וגם: משרד החוץ האמריקני דרש משגרירות ארה"ב בת"א פרטי פוליטיקאים וקציני צה"ל בכירים

מברק משגרירות ארה"ב לסטייט דיפרטמנט, מ-8 בינואר 2007, מתאר בצבעים קודרים מאוד את ממשלת ישראל דאז, ואת היחסים המתוחים במשולש המוביל שלה: ראש הממשלה אהוד אולמרט, שרת-החוץ ציפי לבני ושר הביטחון עמיר פרץ. המסר נועד להכין את שרת החוץ האמריקנית דאז, קונדוליסה רייס, לקראת ביקורה בישראל.

"גבירתי השרה, המתחים הפנימיים בין מנהיגי ממשלת ישראל החריפו מאז ביקורך במדינה בשנה שעברה והגיעו לדרגה שבה נראה כאילו יש מעט מאוד שיתוף פעולה, או אפילו שיחות, בין מקבלי ההחלטות המרכזיים בממשלה", כתב השגריר דאז, ריצ'ארד ג'ונס. "המחלוקות בצמרת הן חלק מהלך רוח ציבורי שהולך ונעשה עכור יותר, עם טענות חדשות לבקרים על שחיתויות שעושות כותרות כמעט מדי יום".

המברק מציין, שלבני חשה מתוסכלת נוכח הסירוב המתמשך של אולמרט לתאם עמה מהלכים באופן הדוק, והיא אף רמזה, בראיון עיתונאי, שתתמודד על ראשות הממשלה אם אולמרט לא ייתן לה תמיכה מלאה.

השגריר מציין, שיועצה של לבני אישר לשגרירות שהיא ניהלה מגעים דיסקרטיים משלה עם הפלסטינים.

המברק אף מדווח שפרץ אמר, בפגישה של הנהגת מפלגת העבודה, כי הוא חש עצמו מנותק לחלוטין מאולמרט. מאז שפרץ שוחח טלפונית עם עם אבו מאזן, שיחה שהרתיחה את אולמרט, נוצר מצב שבו אולמרט ופרץ בקושי דיברו זה עם זה, נאמר במסמך.

המברק חולק מחמאות וגינויים לפרץ. מצד אחד הוא מתואר כ"שותף רציני למאמצים שלנו (של האמריקנים)" ליישם הסכם להגברת חופש התנועה של הפלסטינים ולדחוף את צה"ל לצמצם את מספר המחסומים. לעומת זאת, מציין המסמך, אין לו, באופן כאוב, היכרות אינטימית עם הפלסטינים ואמינות של מפקד קרבי, שני יתרונות שמהם נהנה סגן שר הביטחון, אפרים סנה.

במברק אחר, משגרירות ארה"ב בברלין, נמתחת ביקורת קשה על ממשלת טורקיה, בראשות רג'פ טאיפ ארדואן. דיפלומטים אמריקניים בגרמניה טענו, שהוא מקבל עצות אחיתופל מיועציו ושלשר החוץ שלו, אחמט דאבוטוגלו, אין כל עניין בהתנהלות פוליטית מחוץ לגבולות טורקיה. האמריקנים מאמינים, שבכירים רבים במפלגתו של ארדואן, AKP, הם חברים בארגון "האחים המוסלמים".

הדיפלומטים האמריקניים טוענים, כי ארדואן קורא רק עיתונים שאוהדים את התנועה האיסלמית ושהוא מוקף בטבעת ברזל של יועצים חנפניים שמנותקים מהעולם הפוליטי.

שר החוץ דאבוטוגלו תואר כ"ניאו עותומני" ואדם מסוכן.

משרד החוץ האמריקני לשגרירות ארה"ב בת"א: ספקו מידע מפורט

אין זה סוד שכולם מרגלים אחרי כולם, וארה"ב וישראל אינן יוצאות דופן. מבחינות רבות, הפעילות המודיעינית של שתי המדינות זו בתחומה של זו היא עיסוק ממוסד. לסי.איי.איי תחנה בת"א, ולמוסד יש נציגות רשמית בוושינגטון. אבל פעילויות שתי התחנות האלה תחומות במידה רבה במרחב של שת"פ וחילופי מידע מודיעיני. ישראל מודעת, אם לא מסייעת, לפעילות התקשוב הגלובלית של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA), "האוזן של ארה"ב".

ג'ונתן פולארד, ידגיש כל דובר רשמי ישראלי, עבד בשביל ארגון מודיעיני פורע חוק, לא בשביל ממשלת ישראל. ארה"ב תכחיש, קרוב לוודאי, כל פעילות ריגול בישראל, בוודאי לא ע"י דיפלומטים, כפי שאמר משרד החוץ האמריקני: "הדיפלומטים שלנו הם רק דיפלומטים". אבל מה שבאמת קורה מאחורי הקלעים המודיעיניים נותר חסוי, מטבע הדברים, מאחורי מסך עבה.

אתמול הוסט מעט המסך הזה. בין 250 אלף המסמכים שחושף אתר וויקיליקס, הוא מברק ממשרד החוץ האמריקני לשגרירות ארה"ב בתל-אביב ובו נדרשת השגרירות לספק מידע מפורט על ישראל, מצה"ל ועד למספרי טלפון אישיים של מנהיגים פוליטיים וקצינים בכירים בצה"ל; מהוכחות לשת"פ בין הממשלה לבין ההתנחלויות ועד לאינפורמציה על תשתיות מתקני טלקומוניקציה, לרבות שימוש באינטרנט ואינטראנט והפיקוח הממשלתי על שימוש זה.

חלק מהדרישות עוסקות בעניינים שדיפלומטים אמורים לעסוק בהם, כגון קביעת הלכי רוח לאומיים ותכניות ממשלתיות בנושאים שונים. דרישות רבות אחרות חורגות בעליל מתחום העיסוק הדיפלומטי, כגון מידע על פעולות צבאיות מתוכננות נגד חמאס, לרבות חיסולים ממוקדים וטקטיקות של חיל היבשה וחיל האוויר, מידע על פעולות בלתיקונוונציונליות ובאיזה מידה משפיעה הצבת אנשי מילואים בשטחים על כוננות צה"ל.

אחד הנושאים שמעניינים במיוחד את האמריקנים הוא פיתוח שדות הגז הימיים: התכניות והתגובות של ממשלת ישראל לכוונת הפלסטינים לפתח שדות גז ימיים מול חופי עזה, לפי המסמך. נושא אחר שוושינגטון מעוניינת ללמוד עליו: מידע על גידול כלשהו בהגירה מישראל והמניעים להגירה כזו.

בתגובה אמרה אמש ל"גלובס" דוברת בסטייט דיפרטמנט: "הדיפלומטים האמריקניים הם דיפלומטים בלבד. הם אינם עוסקים בפעולות ריגול. הם מייצגים את ארצם בשגרירויות שבהן הם מוצבים והם מקיימים ערוצי תקשורת פתוחים וגלויים עם וושינגטון ועם מנהיגים ואזרחים פרטיים במדינות שבהן הם משרתים, והם מדווחים על כך לוושינגטון, כמקובל במקצוע הדיפלומטי, וכפי שדיפלומטים נהגו מאז ומעולם". הדוברת הדגישה שהיא אינה מוסמכת להגיב על מסמך זה או אחר או לאשר את האותנטיות של המסמכים שהודלפו.

תחת הכותרת, "צרכי דיווח ואיסוף: סוגיות פלסטיניות", מפרט המסמך, מ-31 באוקטובר 2008, "הוראת איסוף מידע מודיעיני אנושי" (National Human Intelligence Collection Directive) על סוגיות פלסטיניות. ברישא של המסמך נאמר, שהוא נשלח לכל שגרירויות ארה"ב במזה"ת ושכלולה בו דרישה ל"מידע מפורט על מנהיגים של הרשות הפלסטינית וחמאס, וכן על היכולות המודיעיניות של השירותים החשאיים הפלסטיניים".

"המברק כולל את הנוסח המלא של 'הוראת איסוף מידע מודיעיני אנושי', HUMINT, על נושאים פלסטיניים והוא נועד לעודד את עובדי הסטייט דיפרטמנט בכל שגרירות לסייע באיסוף מידע ביוגרפי על פלסטינים", נאמר במסמך. אבל במונח "ביוגרפי", בהקשר של המסמך, מקופלות דרישות לנתונים שלא תמצאו בביוגרפיות של אנשי שם, לרבות מספרים של כרטיסי אשראי, מספרי החשבון של חשבונות "נוסע מתמיד", לוחות זמנים של עבודה במשרד ו"אינפורמציה ביוגרפיות רלוונטית אחרת". בהמשך, מפרט המסמך דרישות למידע על כל ההיבטי הפעילות המדינית, הביטחונית והעסקית ברשות הפלסטינית ובעזה.

אך לקראת סוף המסמך, תחת הכותרת "תכניות ממשלת ישראל, המדינויות שלה ופעולותיה", מפרט המברק שורה ארוכה מאוד של פריטי מידע שעובדי השגרירות בתל-אביב מתבקשים לאספו. להלן רוב פריטי המידע המבוקש על ישראל וישראלים, לפי המסמך:

1. התכניות והכוונות של ממשלת ישראל לגבי תהליך השלום. עמדות המו"מ, האסטרטגיות והמטרות של הממשלה כלפי מגעים עם גורמים רשמיים עם הרשות הפלסטינית ועם תומכיה; עם גורמים שמזוהים עם חמאס; ועם גורמים פלסטיניים אחרים שקשורים בתהליך השלום. איך תופסים מנהיגים ישראליים מנהיגים פלסטיניים ומה היחסים שלהם עימם. הוכחות לקיום ערוצי תקשורת בלתי פורמליים, בברכת ממשלת ישראל או בלי ברכתה, לשיחות על צעדי שלום עם מנהיגים פלסטיניים. ההשקפות והכוונות של מנהיגים ישראליים לגבי השפעת המו"מ עם סוריה על המו"מ עם הפלסטינים.

תהליך קבלת ההחלטות בישראל לגבי ייזום פעולות צבאיות ופעולות גמול על מעשי טרור. מעורבות מנהיגים ישראליים בהחלטות על התקפות טרור. כוונות ממשלת ישראל והאסטרטגיה שלהם לגבי ניהול היחסים עם ארה"ב. השקפות ראש הממשלה ויועציו כלפי ארה"ב ומדיניותה נגד הטרור (...)

2. יישוב קונפליקטים. האמריקנים מבקשים ללמוד על העמדות הישראליות בשיחות עם מנהיגים פלסטיניים, במיוחד לגבי מידת השליטה הישראלית בירושלים, זכות השיבה של פליטים פלסטיניים לישראל, התנחלויות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים ו"קץ כל התביעות". כן רוצה וושינגטון לקבל מידע על ההשקפות והעמדות של ממשלת ישראל על נושאי המעמד הסופי; על סוגיות של נושאי זכויות מים, תחבורה ותשתיות אנרגיה; על גישה (של פלסטינים, ר.ד.) לכלכלה הישראלית; על ביטחון ועל מעבר בטוח בין שטחים שבשליטה ישראלית ופלסטינית; על עניינים משפטיים; על אסירים; ועל ירושלים (לרבות ריבונות, ממשל וגישה לאגן הקדוש ושליטה בו). עמדות הציבור בישראל, לרבות ערבים ישראליים, כלפי השיחות הישראליות-פלסטיניות. מאמצי מפלגות האופוזיציה או חברי הקואליציה להשפיע על עמדות הממשלה בתהליך השלום. העמדות של כוחות הביטחון הישראליים כלפי המו"מ לשלום (...)

3. סוגיות ביטחוניות של ממשלת ישראל. הסטייט דיפרטמנט מבקש לקבץ מידע על השקפות והערכות של הממשלה לגבי נקודות החוזק ונקודות התורפה של צה"ל; איך תופסת הממשלה את האיום שמציבים סרבני השלום הפלסטיניים, לרבות הפוטנציאל לקונפליקט עם המדינות שנותנות להם חסות, סוריה, איראן ולבנון; העמדות, האסטרטגיות והמטרות של הממשלה במגעים עם סוריה ולבנון, ובמיוחד בנושאי המעמד הסופי; השקפות ישראל על התפקיד שעשויות מצרים וירדן למלא בנושאי המעמד הסופי; תכניות ממשלת ישראל לגבי המשך בניית גדר הביטחון, לרבות השקפות הממשלה על הגבולות, מגבלות מימון והשפעות של גורמים זרים על תהליך קבלת ההחלטות.... השקפות הממשלה על חילופי אסירים או שחרורם, לרבות שיטות חקירה של עצורים.

4. תגובה צבאית לפעולות פלסטינים בשטחים. האמריקנים רוצים לקבל פרטים על פעולות צה"ל בזמן נתון או על פעולות מתוכננות נגד קיצונים פלסטיניים בשטחים שנתונים בשליטת חמאס בעזה, או טרוריסטים, או תשתיות טרור, לרבות חיסולים ממוקדים, וכן מידע על טקטיקות או טכניקות שבהן משתמשים כוחות על הקרקע או חיל האוויר. הסטייט דיפרטמנט מעוניין גם במידע על מאמצי ישראל לסכל ירי של רקטות קצרות טווח או פצמ"רים; הכנות של צה"ל להגברת הפעילות המבצעית נגד מטרות פלסטיניות בגדה, ברצועת עזה ובלבנון; השפעת המאמצים הישראלים לבלימת התקפות של רקטות על השקפות ישראל לגבי ביטחונה. ארה"ב רוצה גם ללמוד על הכנות של צה"ל לפעילות קרבית נגד חיזבאללה או מטרות סוריות לאורך גבולה הצפוני של ישראל או בעומק סוריה ולבנון. עוד מבקשת ארה"ב מהדיפלומטים שלה מידע על הטקטיקות של צה"ל, הטכניקות שלו ונהליו בעריכת מבצעים קונוונציונליים ובלתי קונוונציונלים נגד טרוריסטים. מבוקש גם מידע על הערכות ישראל לגבי ההשפעה של הצבת אנשי מילואים בשטחים על מידת הכוננות של צה"ל.

5. ההתנחלויות. הממשל מחפש הוכחות להתנגדות של ממשלת ישראל לפעולות להגביל או לצמצם את הבניה או הצמיחה של ההתנחלויות והמאחזים או לתמיכתה בפעולות כאלה. כן מבוקש מידע על מנהיגי תנועת ההתנחלויות, לרבות מתנחלי רמת הגולן, האידיאולוגיה שלהם, מניעיהם ואת מי הם טוענים שהם מייצגים. כן מבקש הסטייט דיפרטמנט ללמוד על תקציבים הקשורים בהתנחלויות ועל סובסידיות שהן מקבלות; על היחסים בין המתנחלים לבין הממסדים הפוליטי והצבאי, לרבות מאמצי הלובינג של המתנחלים. מידע מבוקש נוסף: השקפות מתנחלי הגולן על הסכם שלום פוטנציאלי עם סוריה; תמיכת הציבור במתנחלים; סימנים לכך שקבוצות קיצוניות בישראל נעשות פעילות יותר; וכן כיצד תופס הציבור את דרישות הממשל לגבי גדר הביטחון וההתנחלויות.

6. ארה"ב והקהיליה הבינלאומית. כיצד תופס הציבור בישראל את העמדה האמריקנית לגבי תהליך השלום. בפרק זה מופיעה גם הפסקה הבאה: "תכניות להשפיע על ההשקפות והעמדות של אקדמאים ועיתונאים ושל ארגונים עסקיים, מקצועיים ודתיים כלפי ארה"ב והיחסים בין ישראל לארה"ב". המסמך אינו מפרט למה הכוונה.

7. השקפות ותגובות על הקוורטט. בפרק זה מבקש הממשל מידע על הכוונות ועל התכניות של ממשלת ישראל לתמוך בעמדות ארה"ב, או"ם וגופים בינלאומיים אחרים. כן רוצה הממשל ללמוד על תמיכת ישראל במדיניות ארה"ב כלפי איראן וכלפי עיראק, ועל המדיניות שלה כלפי מדינות אחרות במזה"ת ומדינות אחרות בעולם, לרבות מדינות האיחוד האירופי, רוסיה, סין, טורקיה, פקיסטאן והודו.

8. תשתיות מידע ומערכות טלקומוניקציה. בפרק זה יש לממשל דרישות ספציפיות מאוד, שלכאורה, לפחות, נראות כחורגות ממידע שדיפלומטים אמורים לספק. הסטייט דיפרטמנט מבקש ללמוד על מפרטים עכשויים, נקודות תורפה, יכולות ושדרוגים מתוכננים של תשתיות הטלקומוניקציה הלאומיות ושל טכנולוגיות שבהן משתמשים הממשלה והצבא, זרועות המודיעין ושירותי הביטחון, וכן המגזר הציבורי.

האמריקנים רוצים ללמוד גם על מערכות ומתקנים של פיקוד, בקרה ותקשורת; על הדרכים שבהן משתמשת ההנהגה הלאומית במערכות תקשורת יחודיות לה ועל מידת תלותה בהן; על מדיניות הטלקומוניקציה האזורית והלאומית, לרבות תכניות, תקנות והכשרת עובדים; על שדרוגים מתוכנים של מערכות תקשורת ציבוריות ועל הטכנולוגיות שבהן משתמשים הממשלה, אנשי צבא והמגזר האזרחי, לרבות רשתות טלפונים סלולריים, טלפונים לווייניים, מערכות VSAT, פייג'רים, כרטיסי טלפון משולמים מראש, firewalls ומערכות נוספות. כן מבקש הממשל ללמוד על תשתיות אלחוטיות ויכולות תקשורת סלולרית ואפילו על המודלים והיצרנים של טלפונים סלולריים שנמצאים בשימוש בישראל ועל מערכות ההפעלה שלהם, לרבות מערכות של הדור השני והשלישי; ועל שימוש בלוויינים לצרכי תקשורת, לרבות שדרוגים מתוכננים.

השגרירות בתל-אביב מתבקשת לספק גם פרטים על תשתיות אינטרנט ואינטראנט בישראל ועל השימוש בהן, לרבות מידת הפיקוח הממשלתי על השימוש; פרטים על ספקים של שירותי טלקומוניקציה בישראל, זרים ומקומיים; מידע על תכניות לרכוש בארה"ב מערכות תקשורת וטכנולוגיות שייצואן מותנה בהיתר של הרשויות; ופרטים על מערכות RFID שנעשה בהן שימוש בדרכונים, תגיות זהות ממשלתיות ומערכות תחבורה. ולסיום, כפי שציינו קודם, הממשל האמריקני מבקש לקבל מידע על מספרי טלפונים אישיים, מספרי פקס וכתובות דוא"ל של דמויות מרכזיות בהנהגה הצבאית והאזרחית.

צרו איתנו קשר *5988