שני מתמחים בבית המשפט השלום בתל-אביב פנו לבית הדין לעבודה בדרישה לשלם להם שעות נוספות. השניים טוענים כי הועסקו על-ידי מאמנם בכתיבת פסקי דין, "מבלי שהיתה במהלך הכתיבה כל התערבות מצד המאמן, אלא רק בחתימתו הפורמלית הסופית".
השופט (המאמן) מנחם קליין, הכחיש את טענת מתמחיו.
מתי גולן ("מי כתב את פסק הדין של השופט קליין", "גלובס", 17.11) ביקש לקיים בדיקה רצינית בגין גירסאות הצדדים, מתוך דעה (מוצדקת) שלא לגיטימי להפקיד כתיבת פסקי דין בידי מתמחים. חן מענית ("עזר כנגדם", "גלובס", 22.11) טען, מנגד, כי אין פסול בכך שמתמחים כותבים פסקי דין בתקופת ההתמחות, עקב העומס וצרכי השעה.
פרשה זו מציפה נושא מהותי: העומס העצום והבלתי סביר המוטל על מספר מצומצם של שופטים ושופטות, המתמודדים עם אלפי תיקים בשנה, כשכוח העזר של רובם זעום וספק אם ביכולתו לעזור באמת. משהו חייב להשתנות.
לפני כ-15 שנים התמחתי אצל כבוד המשנה לנשיא לבית המשפט העליון (בדימוס) אליהו מצא. הימים סערו: פרשות אפרופים, אליס מילר, בנק מזרחי, יפת ורקנטי ועוד. ראיתי מדי יום שופטים חרוצים, אחראים, עמוסים לעייפה, המודעים היטב לכובד האחריות המוטלת עליהם.
לא היתה שום פרופורציה בין רמתם הגבוהה של השופטים לבין יכולתם של המתמחים הצעירים לסייע להם באמת. מעבר לסיוע שגרתי של ריכוז טענות הצדדים, מציאת פסיקה וכיו"ב, אין יכולת אמיתית למתמחה צעיר, שזה אך סיים את חוק לימודיו, ובדרך-כלל גם צעיר בגילו וחסר ניסיון - לסייע באמת לשופט רציני ומנוסה בקבלת הכרעות שיפוטיות.
האמת היא שמי שמפיק תועלת אמיתית מהתמחות בבית משפט היא המתמחים עצמם, הזוכים להציץ באופן נדיר בעשיית משפט אמיתית.
מעולם לא התבקשתי לכתוב פסק דין. מעולם לא ראיתי שופט או שופטת מבקש ממתמחה לכתוב פסק דין. ראיתי שופטים החיים בעומס בלתי נסבל ובלתי אנושי. ראיתי שופטים עובדים קשה מאוד. ראיתי שופטים העושים ככל יכולתם ונושאים על גבם את הערך העמום והכל-כך חשוב של "אמון הציבור במערכת המשפט".
עצם הרעיון שמתמחה, שלא עבד יום בחייו עבודה פרקטית במשפטים, יכתוב פסקי דין, משול לרעיון העוועווים לפיו מתמחה ברפואה יבצע בחולה ניתוח לב פתוח.
למתמחה צעיר (במשפטים או ברפואה) אין מספיק שעות מנוע. הוא אינו מיומן. הישגים אקדמיים שהשיג בשנתיים הראשונות ללימודיו לתואר ראשון במשפטים (שבסיומם בוחרים המאמנים, לרבות השופטים, את מתמחיהם) אינם מקנים לו יכולת לכתוב פסקי דין.
עם זאת, נחוצים שינויים מבניים במערכת המשפט, כדי שתוכל לתת שירות טוב יותר לאזרח - שהרי לשם כך היא פועלת - באקלים תרבותי של ריבוי סכסוכים ועומס עצום על המערכת.
חובה להוסיף תקני שופטים בכל הערכאות הקיימות.
חובה להקים ערכאות שיפוט נוספות - בין למערכת הקיימת, למשל בית המשפט המחוזי החדש שנוסף בפתח-תקווה; ובין בהקמת ערכאות מקצועיות נחוצות, כמו בית המשפט הכלכלי החדש הנפתח בימים אלה.
שינוי נוסף, מעבר להקצאה של שופטים ותקנים, היא הקצאה ומתן תקנים לעוזרים משפטיים, בעלי ניסיון משפטי רב כעורכי דין (או כחוקרים באקדמיה) לשופטים המכהנים, בכל הערכאות.
עוזרי שופטים הם פרקטיקה מקובלת הן במשפט האנגלו אמריקני והן במשפט הקונטיננטלי. מדובר במשפטנים רציניים, עם ותק מקצועי של מספר שנים לפחות, היכול לתרום לשופט המכהן. סגל זה יהווה עתודה שיפוטית, יעלה את רמת הדיון ויסייע באופן אמיתי לשופטים להפחית מהעומס העצום המונח על שולחנם.
יחד עם זאת, אין צורך לבטל את משרות ההתמחות. הן חשובות לציבור המתמחים, המהווה עתודה לציבור עורכי הדין ושופטי העתיד.
* הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין ברם, דחוח ושות' והתמחה בשנת 1995 בבית המשפט העליון אצל כב' המשנה לנשיא אליהו מצא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
