היחצ"ן, הלוביסט וההיי-טק הישראלי

2010: לא אקזיטים מרשימים, לא השראה והנהגה, רק תאוות בצע ומאבקי כוח פוליטיים

1.

"הגענו לרגע האמת"; "הדיון הוא קו פרשת המים" - אלו רק מקצת הביטויים שבהם השתמשו בתקופה האחרונה הגופים הפועלים למנוע חלק מהשינויים שמשרדי האוצר והתמ"ת רוצים להביא לחקיקה. אכן, מדובר בקו פרשת המים. אך לא זה שעליו מרמזים המעוניינים לטרפד את הצעות משרדי הממשלה. המאבקים בכנסת מרמזים לכך שתדמית ההיי-טק המקומית נמצאת על קו פרשת המים.

הנהירה של חלק מגופי ההיי-טק לכנסת, מלווים בגדוד יח"צנים ולוביסטים, מזכירה מאבקים מקבילים שמתרחשים על כל שינוי - לטוב ולרע - שמנסה הממשלה לבצע ושעשוי לפגוע בבעלי ההון. גם הם מכירים בע"פ את הדרך לירושלים.

הצצה באנשי ההיי-טק שגודשים את דיוני ועדת הכספים ממשיכה היטב את ההבדל בין תדמית ההיי-טק - אותם משקיעים בעלי מגע זהב, טכנולוגיות פורצות דרך ויזמים עם תעוזה וחזון - לבין המציאות האפורה.

הנה פני ההיי-טק הישראלי בשלהי שנת 2010: לא אקזיטים מרשימים, לא השראה והנהגה, אלא מה שמצטייר כתאוות בצע או מאבק כוח פוליטיים. לא התקווה הגדולה של ישראל.

2.

עיקרון כלכלי עתיק מנסח את חוק הכלים השלובים לתמיכה הממשלתית בחקלאים במדינות המערב: ככל שהחקלאים נעשים חלשים יותר, הלובי הממשלתי שתומך בהם מתחזק. חקלאות היא מצרך פוליטי מבוקש - קל להזדהות איתם ואין להם בקשות מסובכות. והנה גם ההיי-טק הישראלי המפואר נזקק לפוליטיקאים שיתגייסו למענו, ללובי במסדרונות הכנסת וליחסי ציבור אגרסיביים, כאילו הוא חי על זמן שאול ותלוי במדיניות הממשלה להמשך הפעילות.

המציאות יותר מורכבת מעניינים תדמיתיים. אם בשנים שלאחר התפוצצות הבועה, כשמצב העניינים השתפר, היה נדמה כי עוד רגע היקפי ההשקעות של ההון סיכון בישראל ישובו לרמות של 1999-2000, הרי שבחצי השני של העשור ברור שהשנים ההם היו האנומליה, ולא להיפך. האקזיטים של הימים ההם נשארו כזיכרון מתוק מעבר רחוק.

תעשיית ההיי-טק הישראלית התבגרה וגם האינטרסים סביבה. כדי לראות החזרים מוצלחים צריך חברות יותר גדולות, או לפחות יעילות גבוהה על ההון שמושקע. הממשלה, שהניעה את התעשייה באמצעות קרן יוזמה בתחילת שנות ה-90, יכולה לסייע גם בשיפור התהליכים בשלב הבא של ההיי-טק, השלב הבוגר יותר, שמאופיין בצמיחה סולידית יותר ולטווח ארוך.

יש הבדל בין תוכנית סיוע ממשלתית לשיפור המצב הקיים, לבין שתדלנות פוליטית ומאבקי אגו בוועדות הכנסת. מה שעומד מול אנשי האוצר והתמ"ת הוא התכנון הכלכלי לטובת המשק כולו, ולא התמקדות בתעשייה מסוימת, אפילו מבטיחה.

משרד האוצר לא מושלם. התוכניות שלו לא מושלמות, טעויות קרו ויקרו. רק שהמאבק שתעשיית ההיי-טק הישראלית נגררה לתוכו נראה כמו ניסיון לניצול המצב לצורך אינטרסים צרים. נקודה רחוקה מרגע האמת של התעשיה המקומית.