עולים בגדול: תקציבי קבוצות ליגת העל בכדורגל זינקו בעונת 2010/11 ב-12%

דו"ח הבקרה: אחרי עונה של הידוק חגורות, התקציבים העונה יסתכמו ב-464 מיליון שקל; בעונה שעברה הזרימו הבעלים 67 מיליון שקל בלבד, לעומת 239 מיליון בעונה שלפני כן

אחרי עונה אחת "רגועה" שבה נרשמה ירידה בתקציבי קבוצות ליגת העל בכדורגל, עונת 2010/11 מתאפיינת שוב בהיפוך מגמות ובהגדלה משמעותית של התקציבים. מנתוני הבקרה התקציבית לעונת המשחקים הנוכחית שהגיעו "לגלובס", עולה כי תקציבי 16 קבוצות ליגת העל לעונה הקרובה מסתכמים ב-463.99 מיליון שקל, עלייה של 12% לעומת העונה שעברה.

התקציב הממוצע לקבוצה העונה עומד על 29 מיליון שקלים, עדיין רחוק מאוד מהעונה האחרונה של ליגת ה-12 קבוצות (2008/09), אז עמד התקציב הממוצע על 39.6 מיליון שקל לקבוצה. עם זאת, מדובר בנתונים שנכונים לפתיחת העונה ועדיין לא כוללים את חלון ההעברות של ינואר.

ההסבר העיקרי להתנפחות העונה היא מיטש גולדהאר, שהעמיד במכבי ת"א תקציב של כ-105 מיליון שקל, והפועל ת"א שמעמידה בזכות עונת הצ'מפיונס ליג שלה תקציב של 60 מיליון שקל.

תקציבי קבוצות ליגת העל
 תקציבי קבוצות ליגת העל

המגמה המעניינת ביותר בדו"ח היא הירידה המשמעותית בהזרמת הכספים של בעלי הקבוצות בעונה שעברה. לפי הבקרה, מתוך הכנסה כוללת של 412 מיליון שקל בעונת 2009/10, החלק של בעלי הקבוצות עמד על 67 מיליון שקל בלבד. כהשוואה, בעונה לפני כן הזרימו הבעלים לקבוצות סכום של 239 מיליון שקל. הסיבה העיקרית לכך היא ההכנסות של הקבוצות הישראליות מאופ"א - בעיקר בזכות הריצה של הפועל ת"א בליגה האירופית ומכבי חיפה ששיחקה בשלב הבתים של הצ'מפיונס ליג. הקבוצות הישראליות הכניסו בעונה שעברה מאופ"א סכום שיא של 70.91 מיליון שקל - 17% מסך ההכנסות של ליגת העל.

עוד עולה מדו"ח הבקרה, כי שכר השחקנים בעונה שעברה ירד משמעותית והסתכם ב-165 מיליון שקל, מרכיב המהווה 41% בלבד מההוצאות שהגיעו ל-398 מיליון שקל (50.2% עונה קודם לכן). שכר המאמנים ירד ל-22 מיליון שקל, לעומת 25.7 מיליון שקל בעונת 2008/09.

במקביל להנמכת הפרופיל של הבעלים, בעונה שעברה נרשמה עלייה משמעותית בהכנסות הטבעיות של הקבוצות - סה"כ 344 מיליון שקלים הכנסות טבעיות, עלייה של 46% בהשוואה לעונה שלפני כן (2008/09). הפגיעה הקשה ביותר בסעיף ההכנסות היא בכספי טלוויזיה - רק 34.3 מיליון שקל נכנסו לקבוצות ליגת העל מזכויות שידור, ירידה של 28% תוך עונה אחת. עלייה משמעותית נרשמה בהכנסות ממכירת כרטיסים - 66.8 מיליון שקל בעונת 2009/10 (עלייה של 42%). סעיף אימץ ופרסום הסתכם ב-57.1 מיליון שקל (ירידה של 9%), ההכנסות מהטוטו 40.7 מיליון (21%+).

בליגה הלאומית יסתכמו תקציבי 16 הקבוצות לעונת 2010/11 ב-88.9 מיליון שקל - ממוצע של 5.5 מיליון שקל לקבוצה. אגב, עד כמה הליגה הלאומית אינה רלוונטית מבחינה כלכלית אפשר לראות לפי ייצור ההכנסות של הקבוצות ממכירת כרטיסים למשחקים: רק 1.48 מיליון שקל הכניסו קבוצות הליגה השנייה מסעיף זה. גם הכספים מטלוויזיה צנחו והסתכמו ב-7.5 מיליון שקל בלבד לכל 16 הקבוצות, לעומת 13.3 מיליון שקל מטלוויזיה שהכניסו הקבוצות בעונת 2008/09.