ישראל היא מעצמת חלל

בשקט בשקט הוקמה כאן תעשיית חלל שצברה הזמנות במאות מיליוני דולרים

הבשורה הרעה: תלמידי ישראל ממשיכים להוכיח יכולת נמוכה במבחנים הבינלאומיים לעומת המדינות המפותחות. המחקר השנתי שפרסמה פיז"ה מוכיח שיש עוד הרבה מה לעשות בתחום החינוך על מנת לעלות את דרוג התלמידים של ישראל מהמקומות בהם נרשמו (מקום ה-36 בקריאה, מקום ה-41 במדעים ומקום 41 במתמטיקה, מתוך 64 המדינות שהשתתפו במבחנים שנערכו ב-2009). הבשורה הטובה היא שיש בישראל מי שעדיין חושב על העתיד שלנו ושל הדור מתחתינו.

שיש מי שסבור שניתן לחולל שינוי דרך הלימוד מדעים לו רק היו פונים לליבותיהם של התלמידים הישראלים.

אחד התחומים המאתגרים שהיו יכולים לחדור את חומת הברזל הבינונית של תלמידי ישראל הוא תחום החלל.

בשנים האחרונות, מדינת ישראל הגיעה להישגים מרשימים בקנה מידה עולמי בנישות מסוימות של החלל. ישראל הקימה תעשיית חלל עם צבר הזמנות במאות מיליוני דולרים, מכוני מחקר ותשתית אקדמית. את ההישגים הללו ניתן לייחס במידה רבה להשקעות שנעשו בעבר על ידי מערכת הביטחון, אך גם לתחום החינוך.

עד כדי כך התחום נחשב אטרקטיבי בישראל שהיא נחשבת המדינות המובילות בעולם בתחום החלל האזרחי ואולי התערבות ממשלתית על מנת לקדם את הענף גם בתחומי חינוך היתה עשויה לעודד חינוך למדעים.

כך למשל מחקר שפורסם לאחרונה במוסד שמואל נאמן מדווח כי ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם במספר הפרסומים המדעיים לנפש בתחום החלל בהפרש ניכר (פי שניים) מהמדורגות אחריה. מחקרי ישראל בהנדסת אווירו-חלל מדורגים במקום הראשון במדד קדימות התחום במדינות העולם. בנוסף, מזה שנים, שניכרת עליה ברמת המחקרים בהנדסת אווירו-חלל בישראל, כאשר בין השנים 2005 ל-2001 עמד מדד האיכות על 1.30, והציב את ישראל במקום החמישי באיכות הפרסומים, לפני ארה"ב וסינגפור.

ממצאים אלו בדוח הובילו את החוקרים לטעון כי תפקידה של הממשלה להמשיך ולהרחיב את התמיכה בתעשיית החלל, במחקר ובחינוך בתחום זה ובהכשרת כוח אדם מקצועי. לדברי החוקרים, מדינת ישראל צריכה לשמור על הישגיה בתחום החלל, ולפתח את התחום מתוך ראיית החלל כאמצעי לקידום בהיבטים שונים של כלכלה, חברה ובטחון.

זאת ועוד לאחרונה הוגשה הצעה לתוכנית חלל לאומית ע"י ועדה, שמינה נשיא המדינה, ובראשה עומד פרופ' איציק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל בישראל ומנהל המולמו"פ ואשר נמצאת כעת בבדיקה והערכה במשרד האוצר. וכיום גם מתבצעת עבודה בשיתוף פעולה בין מוסד שמואל נאמן (בהובלת ד"ר גילי פורטונה) וסדנת יובל נאמן באוניברסיטת תל-אביב, בהובלת ד"ר דגנית פייקובסי ופרופסור איציק בן ישראל בנושא: "שיתוף פעולה בין ישראל לארה"ב בחקר החלל האזרחי".

אם מקבלי ההחלטות של ישראל יאמצו את התוכנית אין ספק שהדבר ייצור אתגר חינוך משמעותי. תעשיית החלל היא תעשייה צעירה, דינאמית, נוצרות בה טכנולוגיות חדשות, המאפשרות יישומים חדשים ולא מעט אתגרים. עם זאת, המפתח להצלחה טמון ביכולת המדינה בכללותה להוביל את התחום צעד אחד קדימה. לשלב כוחות בין התעשייה, לממשלה ולמערכת החינוך ולהוביל את התחום צעד אחד קדימה.

במחקרים השונים שפורסמו נדרשו מנכ"לי החברות המובילות בתחום כמו: התעשייה האווירית מב"ת, אלתא, אל-אופ, אלישרא, רפא"ל, גילת רשתות לוויין, ספייסקום, אימג'סאט מה ישראל צריכה לעשות על מנת להוביל את התחום ולשמור על מעמדה?

כולם היו תמימי דעים בכך שישראל צריכה להקים רשות לאומית מתאמת בנושא החלל ולהפוך את החלל לנחלת גופים אזרחיים בהם גם משרד החינוך, ולכלול אנשי אקדמיה, חינוך תעשייה וביטחון, שינסחו מדיניות חלל לאומית ובתוכה חיזוק החינוך המדעי. רק באמצעות פעולות מהסוג הזה ישראל תוכל להחזיר עטרה ליושנה ולהוביל את תלמידיה למקומות הראשונים במבחני פיזה הבאים.

הכותבת משמשת יועצת אסטרטגית למוסד שמואל נאמן בטכניון מעורבת בפורום החלל