גבאי: "אנו לא יודעים לקבל תשואה על חברות ממשלתיות"

כיצד השפיע דוח ברודט על המתח הנצחי בין משרדי האוצר והביטחון? ■ דוד ברודט, אייל גבאי, אלוף (מיל') ידידיה יערי, אפי פלדר והאלוף בני גנץ בדיון אינטימי בנושא "כלכלת ביטחון"

סביר להניח שזאת האינטימיות שיצר הפורום הסגור, נטול הקהל, על מניין משתתפיו המצומצם, שהתכנס בחסות ועידת ישראל לעסקים של "גלובס", שאפשר למנכ"ל רפאל, ידידיה יערי, כבר בשלב מוקדם יחסית, לחוש מספיק נוח כדי לטעון: עם כל הכבוד לצה"ל - יש לו עוד מה ללמוד על "קניינות נבונה".

"במגבלות התקציביות", אמר יערי, "צה"ל קונה את כל מה שהוא רוצה ואת כל מה שאני יכול להציע. אבל כשאני רואה לקוחות אחרים בעולם, צבאות זרים, ומסתכל על צה"ל, אני מגלה, לצערי, שהוא לקוח מאוד לא מסודר".

דברי יערי נאמרו במענה לשאלתו של יו"ר בנק לאומי, האיש שעל שמו קרוי המתווה שהפך בשלוש השנים האחרונות לאורים ותומים של מערכת הביטחון, דוד ברודט. הוא התעניין אצל מנכ"ל אחת מיצרניות מערכות הנשק הגדולה בארץ, רפאל, איזה מין לקוח הוא צה"ל.

דקות קודם לכן ברודט תפס את מקומו בראש השולחן המלבני בחדר דיונים בקומה ה-11 של מלון דיוויד אינטרקונטיננטל התל אביבי, ממנו נשקפו שמים אפורים, ים סוער וצריח שמואר בירוק, זה של מסגד חסן בק.

ברודט ביקש להתעדכן ברחשי הבריות שהדוח שלו זעזע, לטוב ולרע, את הסתכלותם על המפלצת עתירת המתחים והמיליארדים העונה לשם המפוצץ "תקציב הביטחון"; הוא ביקש לדעת איך זה מרגיש שם עכשיו, בין שני צדי המתרס; והאם הדוח שלו איזן במעט את המתח הנצחי בין משרדי האוצר והביטחון. ניכר שהוא קיבל תשובות כנות.

"אבל יש תר"ש ("תוכנית רב-שנתית" עם תקציב קשיח להצטיידות במשך חמש שנים, המכונה במערכת הביטחון בשם "תפן", י' א'), איך זה לא מסודר?", ניסה ברודט להקשות, לתבוע מיערי הרחבה לטענה. ניכר שיערי בא עם בטן מלאה: "נו, תראה לי תר"ש אחד שנגמר כאן. הוא כל הזמן משתנה".

בצד השני של השולחן ישב סגן הרמטכ"ל היוצא, האלוף בני גנץ. הוא בא "על אזרחי", מלווה ביועץ לובש מדים. הפנייה של ברודט אליו התבקשה: "האם יש לנו צבא כל-כך קפריזי?".

גנץ, ניתן להתרשם מדבריו, לא מבין מה יערי רוצה ממנו: "אנחנו בפתחה של השנה הרביעית ב'תפן' וגם במהלכה אנחנו עושים שינויים, משדרגים בהתאם לצרכים. תוכנית כזאת היא לא 'חתונה קתולית'. הטכנולוגיות משתנות, האיומים מתפתחים, עבורנו התר"ש הוא רק מסגרת להסתכלות. זה שאין התחייבות מצדנו להזמנות ברפאל, לא אומר שאנחנו לא-מסודרים. אם נהיה כל-כך מסודרים, פשוט לא נהיה רלבנטיים".

המנכ"ל של התעשייה הצבאית, (תעש), אבי פלדר, העדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה, לדבר דווקא על הערך המוסף של עבודתו עם צה"ל כתעשיין ביטחוני. טענות על מוסר קניינות הוא העדיף להשאיר לאחרים.

"צה"ל הוא הפלטפורמה הכי טובה בעולם כדי לקדם שיווק של מוצרים בחו"ל", אמר פלדר, "כשאני מגיע לצבאות זרים כדי לנסות לקדם עסקות, השאלה הראשונה ששואלים אותי היא האם הפריט/המערכת/האמצעי שאני מציע להם משמש את צה"ל. כשאני אומר להם 'כן', הם מתחילים לדבר ברצינות".

דיון שהוביל דוד ברודט, יו
 דיון שהוביל דוד ברודט, יו

מימין לשמאל: דוד ברודט, יו"ר בנק לאומי; אייל גבאי, מנכ"ל משרד רה"מ; אלוף (מיל') ידידיה יערי, מנכ"ל רפאל; יובל אזולאי, "גלובס"; אבי פלדר, מנכ"ל התעשייה הצבאית; ואלוף בני גנץ, סגן הרמטכ"ל היוצא

"גל ביקושים גדול יתעורר אחרי טראומת אפגניסטן"

מסביב לשולחן העמוס בתקרובת המבוססת על פירות העונה, קנקני קפה ותה; ומול סערת החורף שצבעה את הארץ באפור, ישב גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי. המושב שלצדו, שנשמר לסגן שר האוצר, יצחק כהן, נותר באותו שלב ריק כי כהן נתקע בפקק.

כך, הדיון התקדם והתמקד במעמד החברות הביטחוניות בארץ, אלה שהרחיבו בשנים האחרונות את היקפי היצוא שלהן לחו"ל לכ-16% מכלל היצוא הישראלי השנתי, ואך בשנה החולפת חתמו על חוזי הזמנה בהיקפים של כ-7.5 מיליארד דולר.

חרף הנתונים המעודדים, הצלחה זו רחוקה מלהיות מובנית מאליה: התחרות האכזרית מאלצת כריתת בריתות עם ענקיות מחו"ל והשוק האירופי לוקה באי-ודאות: "בארה"ב הכללים השתנו לחלוטין. יש שם ירידה בתקציבי הרכש וכבר אי-אפשר להיכנס לשם לבד. אם רוצים לחדור, חייבים לעשות זאת בשותפויות, ובשנתיים האחרונות עשינו כמה כאלה עם חברות אמריקניות גדולות", אמר פלדר.

לדבריו, תעש כבר מסודרת מבחינת צבר הזמנות ל-2011 ו"אנחנו נכנס אליה טוב יותר מאשר נכנסנו ל-2010".

גם יערי מסתכל על השנה הבאה ורואה ורוד. "יש האטה באירופה וכל מיני תקציבים נדחים. אבל כעת יש כוחות שיוצאים מאפגניסטן ואנחנו בפני גל ביקושים גדול שיתעורר אחרי שטראומת היציאה משם תשקע. יהיו תחקירים, יהיו לקחים ויעלו צרכים. אבל זה ידרוש את הזמן שלו", העריך.

"גם אם נתאחד נהיה חמישית 'לוקהיד מרטין'"

תעש ורפאל, שקברניטיהן ישבו אל השולחן של ברודט, הן חברות ממשלתיות שבעברן היו יחידות סמך של משרד הביטחון. באותו סטטוס נמצאת גם התעשייה האווירית, שבחרה מצדה לא לשגר נציג אל הדיון. שלושתן, נאנקות בימים אלה מצרות שעושה להן בעל הבית - מדינת ישראל: האוצר מסרב להעניק לתעש ערבויות מדינה למען עסקאות חדשות בחו"ל כדי ללחוץ עליה הפרטה; ולתע"א ולרפאל הוא יפסיק מתחילת השנה את הטבות המס שמהן נהנו עד כה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.

שתי האחרונות, שילמו באחרונה דיבידנדים נאים לאוצר המדינה על רווחים; בכיריהן טענו בהזדמנויות שונות שהחרגתן מהחוק לעידוד השקעות הון יפגע בכושר התחרות שלהן אל מול חברות ענק בעולם.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, גבאי, הודה מצדו בהקשר זה: "אנחנו לא יודעים לקבל תשואה על ההון בחברות הממשלתיות. מבחינתנו, כמדינה, הניהול כלפי חברות ממשלתיות נעשה רק כשיש משבר. כשאין - לא נוגעים. קשה לשחוט הרבה פרות קדושות, וברצף".

גנץ, שבא לייצג בפאנל של ברודט את צה"ל תהה מצדו מדוע החברות הביטחוניות המקומיות לא ישלבו ידיים; לא ישנו גישה וישאפו שמוצריהן יהיו מוטי צורך.

"בסופו של דבר", אמר גנץ, "החברות שישרדו, הן אלה שיטיבו להבין את זה. לדעתי, מוטב אם הן יכוונו את המאמצים לשם. קחו, למשל, את כל הסיפור של המערכות להגנה מפני טילים נגד טנקים: כצבא, הייתי מעדיף שבמקום שיהיו כמה חברות שעובדות בנפרד על מערכות משלהן שעונות על אותו איום, כמה חברות יעשו את זה יחד. אלא שנוצר מצב שכל חברה מחזיקה במשהו שנמצא רק אצלה והיא לא מוכנה לוותר עליו", אמר.

פלדר מזדעק, אומר שהשוק החופשי הוא שצריך להכריע: "אני בעד תחרות, כי היא מחדדת את המח. תחרות בבית הספר ותחרות באוניברסיטה ותחרות בתעשייה - היא תחרות מבורכת. זה מה שהוביל אותנו להיות הכי טובים בעולם בתחום ההיי-טק. מי שמרוויח מזה בסופו של דבר הוא צה"ל".

גם יערי לא מיהר לגלות סימני התלהבות מהפנטזיה שחדרה אל חדר הדיונים: "גם אם כולנו נתאחד אולי נהיה משהו כמו חמישית מ'לוקהיד מרטין'. ככלל, אני גם לא חסיד גדול של הפרטה רק לשם ההפרטה. חברה ממשלתית שיש לה גיבוי טוב מהממשלה, יכולה להיות טובה ורווחית לא פחות מחברה פרטית ואולי אפילו יותר; כי אצלנו אין סכנה שהבעלים יבוא איזה לילה, ייקח את כל הכסף וייעלם באיזה קזינו בפראג", אמר.

"הבעלים שלנו, המדינה, לא נותנת לנו ערבויות"

פלדר, שמתוקף דרישה של המדינה נאלץ להחזיק בעל כורחו קווי ייצור של תחמושת כבדה, שאינם כדאיים לו מבחינה כלכלית ומעיקים על קופת החברה, התלונן בהמשך הדיון מדוע בעל הבית עושה לו את זה, כמו אוזק לרגליו משקולות עתירת משקל, כאילו לא כבד לו גם כך. אלא שבינתיים, באיחור קל של שעה וחצי, הצליח סגן שר האוצר לפלס את דרכו בתל אביב הפקוקה, מוכת הרוחות והאבק, התייחס למצב של תעש והתלונן שאין בה שקיפות: "צריך לעשות שם רביזיה", אמר: "למה היא צריכה להחזיק בקווי ייצור של תחמושת כבדה שאינם כדאיים?".

"זו תחמושת שאני צריך", הבהיר מנגד גנץ, "אני צריך כמות מינימלית מהסוג שלה בנגישות מלאה בכל עת".

אבל כהן בשלו. "מחמת הסודיות בחברות הללו, אף אחד לא יודע מה קורה בהן. בוודאי שהן תורמות לכלכלה, אבל יש שם פרויקטים שלמים שאנחנו לא יודעים עליהם. צריך לייעל את המערכת הזאת, צריך להכניס בה שקיפות", אמר

ברודט שאל אותו מדוע המדינה לא מעמידה לתעש ערבויות לעסקאות בחו"ל. כהן ענה: "שיציגו תוכנית עסקית". פלדר מצדו הבהיר, שהוא הכין תוכנית עסקית בנויה לתלפיות: "מדינת ישראל נותנת כל-כך הרבה ערבויות, רק באחרונה היא נתנה ערבויות בהיקף של 7 מיליארד שקל ליצרני חשמל פרטיים, וחברה שנמצאת בבעלות המדינה לא מקבלת ערבויות כאלה. בדרך-כלל מי שנותן לחברה ערבויות הוא הבעלים שלה. והבעלים שלנו, מדינת ישראל, לא עושה את זה", אמר.

לוגו מועדון ארוחת הבוקר
 לוגו מועדון ארוחת הבוקר