עו"ד ד"ר גאי כרמי: "אין הגנה ראויה על חופש הביטוי"

בחודש שעבר, נובמבר 2010, העניקה לראשונה, העמותה למשפט ציבורי בישראל את "פרס גורני", שניתן לזכרו של פרקליט מחוז תל-אביב לשעבר, עו"ד אוריאל גורני ז"ל (1921-2002).

בטקס החגיגי, שנערך במלון "דן קיסריה", חולק הפרס ב-3 קטגוריות שונות. בקטגוריה הראשונה, המוענקת לארגון לקידום זכויות האדם, זכתה החטיבה לזכויות האדם של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים בראשות ד"ר יוסי דאהן, שהובילה את המאבק המשפטי בחוק להפרטת בתי-הסוהר בישראל.

בפרס גורני למפעל חיים במשפט הציבורי זכה המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס), ד"ר מישאל חשין. בקטגוריה השלישית, שבה מוענק הפרס לחוקר צעיר בתחום המשפט הציבורי, זכה עו"ד ד"ר גאי כרמי.

את הפרס היוקרתי, שלצדו תגמול כספי של 5,000 שקל, קיבל כרמי מוועדת הפרס, שבראשה עמד השנה שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יצחק זמיר, על תזת עבודת הדוקטורט במשפטים שכתב במסגרת לימודיו לתואר שלישי בבית-הספר למשפטים של אוניברסיטת וירג'יניה, שכותרתה "חירות וכבוד: גישות שונות לחופש הביטוי בגרמניה, ארה"ב וישראל".

בנימוקי ועדת הפרס נאמר על עבודת המחקר של כרמי כי היא "מצטיינת ביסודיות, בחדשנות וברמה משפטית גבוהה. היא מגייסת את המשפט ההשוואתי כדי להבין ולשפר את המשפט הישראלי, ומשתמשת בתיאוריה כדי לשפר את הפרקטיקה. בכך היא תורמת לשיפור המשפט הציבורי ולקידום זכויות האדם בישראל".

"תזת הדוקטורט שלי", מספר כרמי, "שבזכותה קיבלתי את פרס גורני, עוסקת בפרדיגמות השולטות בחופש הביטוי במערב ולנטייה הרווחת בקרב מדינות מערביות להעריך סוגיות הקשורות לחופש הביטוי באמצעות כבוד האדם. חלק ניכר מהתזה מוקדש לניתוח השפעת כבוד האדם על חופש הביטוי בישראל, להשפעת המהפכה החוקתית על האופן שבו חופש הביטוי נתפס על-ידי בתי המשפט ולבחינת השינויים בהיקף ההגנה עליו ב-20 השנה האחרונות.

"בתזה, אני מדגים כיצד כבוד האדם נהיה חלק אינטגרלי מהפסיקות על חופש הביטוי, וכיצד השיח על חופש הביטוי השתנה בהתאם, וטוען כי קיים קשר בעייתי בין חופש הביטוי לכבוד האדם. הבעייתיות היא שהקישור בין כבוד האדם לחופש הביטוי הוא מאולץ. אין קשר תיאורטי הכרחי בין השניים, ובהרבה מקרים אפילו מדובר בערכים מתנגשים.

"בית המשפט העליון לא מעניק את ההגנה הראויה לחופש הביטוי, מאחר שהוא מנסה לכפות אותו לתוך התבנית של כבוד האדם. המטרה היתה טובה, אבל התוצאה היא גרועה, כי ביטויים רבים שראויים להגנה פוגעים מעצם טבעם בכבוד, וביטויים אחרים עשויים לא לקבל הגנה כלל, אם מגינים על חופש הביטוי באמצעות פסקת כבוד האדם".

- ומה הפתרון שאתה מציע לבעיה?

"החדשנות של התזה באה לביטוי במספר אופנים, בין היתר במיקום של ישראל בקונטקסט השוואתי, באיסוף המידע האמפירי שלא נעשה קודם, בניתוח של הבעייתיות בקריאת חופש הביטוי באמצעות פסקת הכבוד בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובהצעה לקרוא את חופש הביטוי באמצעות פסקת החירות כמקור חלופי, או מקביל, לפסקת הכבוד, ששימשה עד עתה כמקור כמעט בלעדי לקריאה של זכויות בלתי מנויות (שאינן כתובות באופן מפורש בחוק, כמו חופש הביטוי. ח' מ') למסמכים החוקתיים בארץ".

כרמי (33), חיפאי במקור, מתגורר כיום בנתניה, הוא נשוי ללימור, אקטוארית בחברת ביטוח ואב לרון בן ה-4. מעבר לפעילותו המרשימה כחוקר, יש לו רזומה עשיר, מרשים ומגוון גם בתחומי ההוראה, הפרקטיקה המקצועית כעורך דין ובפעילות ציבורית. בין היתר הוא משמש כמרצה מן החוץ במרכז הבינתחומי בהרצליה, שימש כמרצה באוניברסיטת חיפה במכללה למינהל ובאוניברסיטת וירג'יניה.

כרמי גם עסק בפעילות ציבורית כנציג מטעם משרד החוץ בוועידה לזכויות האדם של האו"ם בז'נבה, וכחבר ועדת הביקורת של עמותת המשפטנים ישראל-גרמניה. הוא עובד כעורך דין במחלקת הליטיגציה במשרד עוה"ד ליפא מאיר.

"למשרד ליפא מאיר הגעתי לאחר לימודים באוניברסיטת חיפה, התמחות במשרד ש. פרידמן ובבית המשפט המחוזי בחיפה, אצל השופטת שושנה שטמר ולימודי תואר שני ושלישי באוניברסיטת וירג'יניה", הוא מספר.

"לוירג'יניה טסתי מיד אחרי ההתמחות ולמדתי באוניברסיטה שהיא מ-10 המובילות במשפטים בארה"ב. הלימודים היו חוויה יוצאת דופן, הייתי הזר היחיד בכיתה שבה היתה רמה אקדמית מאוד גבוהה. זו חוויה מעצבת שתלך אתי כל החיים. ב-2008 התחלתי לעבוד כעורך דין במשרד ליפא מאיר. במסגרת עבודתי במשרד אני עוסק בעיקר במשפט מסחרי ומייצג חברות ביטוח, בנקים, יזמי נדל"ן וחברות גדולות בפני כל הערכאות.

"כמו כן, אני עוסק בעתירות לבג"ץ, עתירות מינהליות, מכרזים וגם בהגבלים עסקיים.

"אני רואה אתגר גדול בשילוב של עבודה במשרד גדול, ומצד שני בהוראה ובמחקר. זה שילוב לא פשוט שמצריך גמישות ועניין רב בשני התחומים. אני חושב שאני עורך דין יותר טוב בזכות העבודה האקדמית שלי, ומרצה יותר טוב בזכות העבודה הפרקטית שבה אני עוסק".

- למה בחרת ללמוד משפטים?

"תמיד חשבתי שזה מתאים לי. אני אוהב ויודע להתבטא, ורציתי להיות עורך דין עוד מהימים שראיתי את הסדרה 'פרקליטי L.A' בטלוויזיה. אני רואה בעבודה גם שליחות ועזרה לזולת. לא מזמן קיבלתי בונבוניירה מלקוח שניצחתי עבורו בתיק לאחר שאיבד את ביתו, ונלחמתי מאוד קשה כדי שיעמוד בהסדר נושים. היה לי סיפוק גדול מכך שיכולתי לעזור לו".

- מה אתה אוהב במקצוע?

"את היצירתיות שבו, גם בפרקטיקה כעורך דין וגם בעולם האקדמי. הפרקטיקה נותנת סיפוקים מיידיים עם פירות ממשיים והאקדמיה סיפוק מסוג אחר, שבא לאחר עבודה קשה. 'פרס גורני', למשל, הגיע אליי בהפתעה. נבחרתי מתוך כ-30 מועמדים, וההכרה הזו היתה משהו יוצא דופן".

- מה אתה לא אוהב במקצוע?

"את שעות העבודה הארוכות שבהן אני עובד כעורך דין וגם את לוחמניות היתר של עורכי דין ושל הצדדים שמולם אני מופיע. אני מטפל, למשל, בתיק גדול שעוסק בסכסוך משפחתי שנמשך כבר 20 שנה, וכולל בחובו הליכים משפטיים רבים, שסיומו לא נראה באופק. ההתעסקות עם סכסוכים כאלה היא מאוד מייגעת וקשה".

- מה אתה עושה אחרי שעות העבודה?

"אני עושה ספינינג פעמיים-שלוש בשבוע, ומשתדל להגיע בזמן כל יום כדי להקריא סיפור לילד שלי, אבל לא תמיד מצליח. בנוסף, מגיל 17 אני עוסק בכתיבת שירה, בינתיים למגירה, אך מקווה יום אחד לפרסם חלק מהחומרים".

- מהן השאיפות שלך לעתיד?

"להצטיין בכל מה שאני עושה בתחום המשפטי. בעתיד, אני יכול לראות את עצמי כשותף בכיר במשרד ליפא מאיר, כפרופסור באקדמיה או כשופט. כל אחת מהאופציות האלה נראית לי ריאלית, אפשרית ועשויה להתאים לי".

עו"ד ד"ר גאי כרמי

גיל: 33

משרד: ליפא מאיר

ותק: 6 שנים

תחום התמחות: משפט ציבורי וליטיגציה אזרחית מסחרית

משפטנים מוערכים: עו"ד ישראל עזיאל, עו"ד צוריאל לביא, פרופ' דפנה ברק-ארז