אין להסתלק מירושה כדי לחמוק מנושים

חוק טבע הוא שמי שאמור לרשת נכס כלשהו ממורישו, מזדרז לעשות כן לאחר ימי האבל ולאחר שאט אט חוזר למסלול החיים הרגילים. אך יש גם אלו המנסים לחמוק מקבלת הירושה כי יש אנשים שרודפים אחריהם כדי לשים יד על כל נכס שיכול להיות על שמם, בשביל לתפוס ולעקל.

כידוע, דיני הירושה הכלליים מאפשרים לכל יורש להסתלק מחלקו בעזבון. הסתלקות זו חייבת להיות לטובת בן משפחה מדרגה ראשונה כגון אחים או הורים, היורשים יחד עם המסתלק באותה ירושה.

לעיתים הסתלקות זו משמשת כלי לחמוק מנושים שהמתינו זמן רב כדי שהחייב יהיה סוף סוף בעל נכס ואז לנסות להיפרע מהחוב. חוק הירושה קובע כי "לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון, רשאי יורש, בהסכם שבכתב, להעביר או לשעבד את חלקו בעזבון, כולו או מקצתו, ורשאים נושי היורש לעקל חלקו בעזבון. העברה ושעבוד כאמור מצד קטין ומצד מי שהוכרז פסול דין טעונים אישור בית המשפט. העברה, שעבוד או עיכול כאמור אינם מקנים זכויות אלא כדי המגיע ליורש בחלוקת העזבון; הם שוללים מן היורש את הזכות להסתלק מחלקו בעזבון".

הרשם לענייני ירושות בת"א הכריע לאחרונה בעניין בקשה של נושים, שניסו דרך הוראה זו להביא לשינוי צו ירושה בעיזבון להכניס שם של החייב כיורש. העניין היה בתיק מס' 129506, עזבון המנוחה סופיה גרינולד.

בעניין גרינולד, לאחר מות המנוחה, אחד מבניה הסתלק לטובת אחיו ולכן הרשם נתן צו ירושה לפיו רק אח אחד יהיה יורש המנוחה. כידוע, הליכי הירושה כרוכים בפרסום ברבים ובעיתונות כדי לידע את הציבור הרחב, ושכל מי שיש לו עניין בעזבון שידע על ההליך ולא יחמיץ את הליך הוצאות צו ירושה.

במקרה של גרינולד, רק אחרי כשמונה חודשים לאחר פרסומים בעיתונות, וכן מספר חודשים לאחר הוצאת צו ירושה, הגישו הנושים בקשה לרשם לענייני ירושה לתקן את הצו ולהוסיף את ה"בן המסתלק" לתוך צו הירושה. מטרתם הייתה לשים עיקול על חלקו בעזבון.

הרשם לענייני ירושה בת"א, יוסף זילביגר, דחה את טענות היורש (שהיה היחידי בצו הירושה), על חוסר יריבות וקבע, כי כל מי שמעוניין בעיזבון ויכול להגיש בקשה להוציא צו ירושה, יכול גם להגיש התנגדות לאותה בקשה ועל כן יש לנושים מעמד.

כמו כן הרשם דחה את טענות השיהוי כנגד הנושים בקובעו כי חלוף שמונה חודשים מאז הפרסום לא מהווה שיהוי. מאחר והעיקול נרשם בספרי מקרקעין לאחר מות המורישה וטרם חלוקת העזבון ולפני הודעת הסתלקות, אזי המסתלק לא היה רשאי לעשות כן ולנשל עצמו מהירושה. הרשם קובע כי לו ידע על עובדת העיקול לא היה מאשר את ההסתלקות ולא היה נותן צו ירושה כפי שנתן.

להחלטה זו השלכה פרקטית על דוגמאות רבות של מצבים בהם נושים מחפשים בנרות נכסים של חייב, ולבסוף מוצאים אותם בין כותלי העזבון ועליהם להיות ערניים.