יעד חדש לחברות קלינטק ישראליות: טכנולוגיות מים למכרות

דווקא מישראל המתייבשת והמתרשלת בניהול משק המים שלה, עתידה לצאת בשורה עבור מדינות העולם: תוכנית חדשה של המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת, שמתכנן להכפיל את הייצוא של טכנולוגיות מים ישראליות עד 2012.

היקף היצוא של טכנולוגיות המים, פרי פיתוחן של חברות קלינטק מקומיות, יעמוד על 1.5 מיליארד דולר ב-2010. במסגרת התוכנית החדשה, עיקר תשומת הלב תמוקד במכרות המשמשים לכריית פחם, נחושת וזהב בדרום אפריקה, בברזיל, בצ'ילה ובאוסטרליה.

משרד התמ"ת ומערך הנספחים הבינלאומיים שלו החל באחרונה לאתר הזדמנויות עסקיות שיאפשרו שילוב טכנולוגיות ישראליות בתחום שעד כה נתפס כמסורתי. "אופי הפעילות במכרות, כשברקע מחסור מתרחב במים ועלייה במודעות הציבורית בצורך לטהר מי שפכים, הופכים את הטכנולוגיות שישראל נחשבת למובילה בהן לרלבנטיות. זו תהיה החמצה גדולה אם לא ננצל את המומנטום כדי לשלב את החברות הישראליות בנישה הזאת", אמר ל"גלובס" מנהל התוכנית "ישראל ניו-טק" של מינהל סחר החוץ במשרד התמ"ת, עודד דיסטל.

שפכים והתפלה

במסגרת התוכנית, הנספחים הכלכליים בעולם אמורים לזהות את ההזדמנויות למכור מעבר לים טכנולוגיות מים פורצות דרך. "הממשלה קיבלה החלטה עקרונית על הרחבת הפעילות הבינלאומית של חברות הקלינטק הישראליות, תוך מיצוי הפוטנציאל העסקי שלהן בשוק העולמי", אמר דיסטל. "בחרנו למקד את עיקר המאמצים בתחום המכרות בעולם כי שם יש לחברות הישראליות מה לתרום".

החברות הישראליות שלוקחות חלק בתוכנית של משרד התמ"ת, עוסקות בפיתוח ובייצור מוצרים בתחומי ההשקיה; התפלת המים והטיפול בשפכים. כך, עתידות להשתלב גם חברות המפתחות טכנולוגיות חדשות לצמצום צריכת האנרגיה בתהליכי ההתפלה; חברות אחרות שפתחו שיטות להיפטר מתמלוחות שנוצרות בעת הליכי ההתפלה ואחרות, שבכוחן לטהר שפכים מוניציפליים ותעשייתיים.

ענף כריית המחצבים נחשב לעשיר ביחס לתעשיות מסורתיות אחרות, כמי שפועל בתנאי רגולציה תובעניים. זאת, כשברקע גם דעת קהל שתאלץ את הענף להוביל שינויים מהותיים ביחס לטיפול יסודי בסוגיות סביבתיות כמו בעיות אבק ושפכים, הנלוות לפעולות הכרייה.

"המים הם מצרך נחוץ במלאכה כזו. באזור יוהנסבורג שבדרום אפריקה נוצרו במשך עשרות שנים מפגעים סביבתיים קשים בגלל חדירה של מים חומציים מאתרי כרייה אל האקוויפר, שגרמו לזיהומו. אלו מים ששימשו בתהליך הכרייה ולא טופלו באופן ראוי ועתה, מתחילים להתייחס שם לסוגיה הזו", אמר דיסטל.

דרום אפריקה ואוסטרליה תחילה

הפתרונות הישראלים מבוססים על טכנולוגיות המשמשות להפעלת מתקני טיהור שפכים; אמצעים חדישים שיאפשרו צינון של מקדחים הפועלים במעבה האדמה במהלך עבודת הכרייה וטכנולוגיות אחרות, שיכולות למזער מפגעים של פליטת אבק לסביבה.

נציגים של 16 חברות ישראליות העוסקות בפיתוח של טכנולוגיות כאלה ביקרו באחרונה בדרום אפריקה. לפני כן, הם ביקרו גם במכרות באוסטרליה ובחודשים הקרובים הם יצאו לסבב סיורים ופגישות עם חברות כרייה בצ'ילה ובברזיל. אחרי שימוצה הפוטנציאל שם, המעגל השני של המדינות כולל את קנדה וסין.

לדברי דיסטל, הביקורים הללו הניבו שורה של מגעים בין חברות קלינטק והנדסה ישראליות לחברות הכרייה. "אלו מגעים שנמצאים ברמות הבשלה שונות והם רציניים למדי. שמנו לעצמנו יעד ברור: שב-2012 היקף היצוא בתחום טכנולוגיות יהיה לפחות 2.5 מיליארד דולר. משמעות של גידול כזה הוא יותר מקומות עבודה בישראל ותמרוץ משמעותי של המחקר והפיתוח, שיהפוך גם למוקד השקעות מחו"ל", אמר.

בדרך להשגת היעד השאפתני, משרד התמ"ת גם ישקיע כספים בצורה של מענקים שיועברו לחברות הישראליות למען התבססותן בסביבה העסקית החדשה.

"כשיש כסף מצד מדינה, החשדנות הטבעית של התעשייה המסורתית מתרככת. נוצר מצע נוח הרבה יותר לעשיית עסקים", אמר דיסטל.