הולכים על ארבע

מהפכת הדור הרביעי הופכת בשבועות האחרונים מחזון למציאות - אך גם לסיוט צרכני

"אלוהים נמצא בפרטים הקטנים", אומר הפתגם הידוע. במקרה של תעשיית הסלולר העולמית הפרטים הקטנים, שעליהם יכולות לקום או ליפול מהפכות טכנולוגיות, הם צמד האותיות הקטנות 4G, שמישהו - אי שם לאורך הדרך - שכח לרשום כסימן רשום.

התוצאה היא אינפלציה של טכנולוגיות רשת שונות ומשונות, שכולן טוענות להשתייכות לאותו דור רביעי מיתולוגי, שעתיד לרשת את הדור השלישי (GSM) הוותיק יחסית. כבר לא מדובר בהתפלפלויות ובמחלוקות תיאורטיות בין מהנדסים אלא בשרשרת התרחשויות, שיוצאת כיום לעולם האמיתי. בשבועות האחרונים הושקו בעולם לפחות ארבע רשתות מסחריות של מפעילים שונים, שכולן נושאות עליהן את הסימול 4G.

יותר מדי טכנולוגיות מתחרות

מנקודת מבטו של הצרכן הטיפוסי, שעבורו הדור השלישי הוא בדרך-כלל הנכדים, זו בעיה רצינית. כל אחת מטכנולוגיות הדור הרביעי החדשות מציעה קצבי נתונים שונים ודורשות טלפונים ומודמים ניידים ייעודיים משלהן, שאינם תומכים בטכנולוגיות של רשתות דור רביעי מתחרות. אם מוסיפים לכך פיזור גיאוגרפי לא רציף של כיסוי הרשת, לעיתים אפילו בתוך אותה עיר, מקבלים סיוט צרכני אמיתי.

אירועי השבועות האחרונים ממחישים עד כמה מורכב המצב. ביום שישי האחרון, למשל, הושקה ביפן באופן רשמי רשת הדור הרביעי של המפעילה דוקומו, שמבוססת על טכנולוגיית ה-LTE. הטכנולוגיה הזו נהגתה על-ידי גוף הפיתוח הרשמי של תעשיית הסלולר והיא נהנית מקונצנזוס רחב בתור הדור הרביעי הרשמי.

הרשת של דוקומו מכסה בשלב זה שלושה אזורים עירוניים בלבד - טוקיו, אוסאקה ונגויה. היא לא מאפשרת לקיים שיחות קוליות - אלה יצטרפו רק באמצע השנה הבאה - אלא רק העברת נתונים באמצעות מודם סלולרי למחשב נייד.

דוקומו טוענת לקצב העברת נתונים מהיר פי 10 מזה של רשתות הדור השלישי הנוכחי, או כ-75 מגה לשנייה בהורדה. אבל מתברר, שאת הקצב הזה יקבלו המנויים בינתיים רק באזורים מוגדרים של טוקיו. כל השאר יצטרכו להסתפק בקצב של 37.5 מגה לשנייה בהורדה - מהירות מכובדת אך לא עוצרת נשימה.

גם וריזון אימצה את טכנולוגיית ה-LTE ומיהרה לחנוך את הרשת שלה כבר בתחילת דצמבר, שבועיים סמליים לפני היפנים. עד כמה היה גדול החיפזון בהקשת הרשת, ניתן היה ללמוד מתקלה מביכה במעבר בין רשתות דור רביעי לדור שלישי, שפקדה את המנויים הראשונים שלה, ומקצב נתונים מוצהר מאכזב.

ורייזון מעריכה שבתנאים אמיתיים, עם עומס על הרשת, הקצב הריאלי של הורדת הנתונים ינוע בין 5 ל-12 מגה לשנייה בלבד וקצב העלאה של 2 עד 5 מגה לשנייה. גם לורייזון יש כרגע רק מודמים סלולריים וטלפונים תומכים לשיחות קוליות יופיעו כנראה באמצע 2011.

בניו יורק הושקה במקביל רשת דור רביעי עצמאית, של המפעילה Clearwire ובשיתוף עם סמסונג. המפעיל מבטיח "מהפיכה בתקשורת" ו"חוויה דומה לזו של WiFi, רק בלי מגבלות הטווח". הוא אף מציע כבר טלפונים אמיתיים, שתומכים ברשת החדשה.

אלא שהדור הרביעי החדש של הניו יורקים מבוסס על טכנולוגיית WiMAX - נגזרת ישירה של הגלישה האלחוטית - ומציע קצב הורדת נתונים של עד 10 מגה בשנייה. גם ספרינט, שמשווקת מזה זמן מכשירי דור רביעי ושירותים נלווים ברחבי ארה"ב, נצמדת כרגע לטכנולוגיית ה-WiMAX.

מבולבלים? עוד לא סיימנו. בטורונטו השיקה בשלהי נובמבר המפעילה הקנדית נובטל וויירלס, בשיתוף עם חברת BEL, רשת דור רביעי חדשה משלה, שמבטיחה קצבים מרשימים: עד 42 מגה בהורדה ועד 11 מגה בהעלאה.

אבל, במקרה זה מדובר בכלל בטכנולוגיית רשת אחרת המכונה DC-HSPA , שמבוססת על הצמדת שני תאים סלולריים לצורך תגבור הקצב. טכנולוגיה דומה מככבת גם בהשקה המסחרית של רשת הדור הרביעי החדשה של הונג קונג, שתתחיל לפעול מסחרית בימים הקרובים. אלו הן רק כמה דוגמאות למהומה הצרכנית, שעתידה להתרחב משמעותית בחודשים הבאים.

משלמים ביוקר

אם אפשר למצוא מכנה משותף לכל משתתפי מתקפת הדור הרביעי הרי שאלה, כמה מפתיע, הם מחירי הפרימיום שנדרשים מהלקוחות הראשונים.

ורייזון, למשל, מציעה בשלב הראשון שתי חבילות שימוש. החבילה הקטנה עולה 50 דולר בחודש ומציעה נפח גלישה של 5 ג'יגה והחבילה השנייה עולה 80 דולר ל-10 ג'יגה. כל ג'יגה נוסף עולה 10 דולר.

דוקומו מציעה מגוון רחב ומבלבל של תוכניות, כמקובל בעולם הסלולר היפני, אבל חבילה טיפוסית עולה כ-60 דולר ל-5 ג'יגה בחתימת חוזה דו-שנתי. כל 2 ג'יגה נוספים עולים כ-30 דולר.

דמי המנוי החודשיים האלה נשמעים אולי סבירים בהתחשב במחירים שגובים כיום מפעילי האינטרנט הקוויים עבור קצבי גלישה מקבילים של עשרות מגה לשנייה. הם גם לא ירתיעו את המשתמשים הראשונים שרובם יהיו, מן הסתם, גופים ממשלתיים ומסחריים שזקוקים לקצבים המהירים של מודמים מדור רביעי בשטח.

אבל צריך לקחת בחשבון שרוב המשתמשים הפרטיים יעברו בקלות רבה את נפחי "חבילות הנתונים", שמוקצבים להם בחבילות הבסיסיות. שימוש נמרץ בפיצ'רים האטרקטיביים שמבטיחים מפעילי הדור הרביעי - כמו הורדות של סרטי תלת-ממד, משחקים אינטראקטיביים מתקדמים או שיחות וידיאו באיכות HD מהשטח יכולים לכלות תוך דקות את ההקצבה החודשית ומשם והלאה העלות מחוץ לחבילת גלישה תהיה גבוהה משמעותית.

האם יופיע סדר במהומה? האם הרגולטור יצטרך להתערב? או שאולי הצרכנים יעדיפו להישאר בדור השלישי? ימים יגידו.