כל אחד יכול להנפיק חברות חלום, אבל מה קורה אחר-כך?

במקרה של אשר צוובנר - לא הרבה ■ איש הכספים הירושלמי מציע למיזמים בתוליים הנפקה של 100 אלף דולר וסחירות מיידית בבוליטין בורד

כל שנה מחליטות כמה חברות זעירות להיכנס לבורסה דרך החלון האחורי, לרשימה שנקראת "בולטין בורד". רשימה זו פתוחה לכל מי שמגייס 80 אלף דולר ומעלה, ויחסית לרשימות הראשיות של נאסד"ק היא דלת סחירות, דלת פיקוח ועתירת ספקולנטים.

באמצע העשור הציפו את הרשימה חברות ישראליות שהתמזגו לתוך שלדים בורסאיים. היום פופולרי יותר לערוך גיוס קטן, אפילו מבעלי השליטה וחבריהם, וכך להפוך לחברה ציבורית. חלק ניכר מהחברות הללו זוכות לליווי צמוד של איש הכספים הירושלמי, אשר צוובנר.

כל החברות שהביא צוובנר לבורסה בשנים האחרונות היו בשלב עוברי. באחת מהן לפחות הוא גם האיש החתום על הפטנט. על החברות במפעל של צוובנר לאורך השנים נמנות Cardio Vscular, Majic Wheels, CDoor, Powerraise ו-Dynamic Application. בשיא היה צוובנר סמנכ"ל כספים של שבע חברות.

המשותף לכל אלה הוא שבדו"חותיהן נטען כי יוכלו להגיע לאבטיפוס בתוך זמן קצר יחסית, ואז תוכנן לפנות לצד שלישי לייצור מוצריהן ושיווקן. חלקן הגדול לא הגיעו אפילו עד שלב האבטיפוס, ברובן נמכרה השליטה או שהוחלפה הפעילות בתוך פחות משלוש שנים, וברובן המנפיק הסדרתי צוובנר אינו פעיל עוד.

החברה האחרונה ברשימה (לעת עתה) היא מדיסייף (Medisafe 1). המדובר בחברת תוכנה בתחום הרפואי שהוקמה ב-2009 על בסיס פטנט של היזם ישראל גוטליב, והונפקה ברבעון השני של 2010. "היזמים ומנכ"ל החברה פנו אליי וביקשו עזרה בגיוס כסף למיזם", אומר צוובנר ל"גלובס". "הקמנו עבורם חברה ובה הפטנט, פיתוח ראשוני מאוד, תוכנית עסקית ושרטוטים".

נכון הוא שחברות היי-טק וביומד רבות נכשלות. אולם האם זה הסבר מספק לכך שכמעט כל החברות הללו נתקעו בשלב כה מוקדם ונמכרו תוך זמן כה קצר?

* הרבה חברות, מעט מוצרים. יש לך גם דוגמאות של הצלחות?

צוובנר: "למדיסייף יש עתיד יפה מאוד. אבל נכון שאם היית שואלת אותי לפני שנה, הייתי אומר את אותו הדבר גם על קרדיו וסקולר או על מג'יק ווילז. לא תמיד החלום מתגשם".

* כל החברות נסגרו בשלבים ממש בתוליים.

"זו הייתה תקופה גרועה בשוק. לא הצלחנו לגייס כסף".

* האמנת באמת ובתמים שהחברות הללו יוכלו להגיע לכדי מוצר?

"הבעיה לא הייתה המוצר. הבעיה הייתה גיוס הכסף שלא התרחש".

* עם סטטיסטיקה כזו, יהיה קשה לשכנע את המשקיעים להאמין בכם ובמדיסייף, החברה החדשה.

"לא נכון. הרי היו חברות שגייסו אפילו 20 מיליון דולר, היו להן מכירות, הן הלכו לליהמן ברדרס או לגולדמן זאקס, לא כשלו, אך נמחקו והסבו הפסדים אדירים. יש עשרות חברות כאלה, עשרות".

המוצר של מדיסייף נועד למנוע טעויות במתן תרופות וטיפולים בבתי חולים על-ידי תיוג כל חולה בשבב מידע, הכולל את פירוט התרופות שעליו לקבל, ונעילה של המזרק או שקית העירוי כך שייפתחו רק עם קריאת המידע המתאים מהשבב של החולה. זהו רעיון חשוב ומעניין, ואפילו קיימות כבר כמה חברות בתחום.

יזמי החברה, החתומים גם על הפטנט, אינם מגיעים מרקע של הנדסה, תוכנה, או מכשור רפואי. הנשיא, יעקב אלחדד, הוא בוגר לימודי תלמוד, היסטוריה תנ"כית ומדע בבית התלמוד בירושלים, למד מינהל עסקים במכללת ר"ג ושימש יועץ לחברי כנסת ומנהל בחברת תכשיטים. ישראל גוטליב, הממציא, אף הוא בוגר לימודי דת, ללא תואר מדעי. החברה מציינת כי היה "יועץ לחברות שונות בתחום תכנון הפטנטים ופיתוח ושדרוג מוצרים".

"אני לא יודע איך הוא המציא את הפטנט", אומר צוובנר. "יש לו הרבה פטנטים בראש".

בתוך זמן קצר נערכה ההנפקה וגויסו 100 אלף דולר מ-40 משקיעים פרטיים שאותם הביאו לחברה היזמים. כלומר, גיוס ממשפחה ומחברים.

* מה היתרון בהנפקה כה מוקדמת? אין קרנות הון סיכון או אנג'לים?

"יותר קל לגייס כסף לחברה נסחרת, בעיקר בזמנים כאלה. המשקיע לא צריך לחכות זמן רב לאקזיט שלו. יש גם יותר חשיפה של החברה, וניתן גם לבצע עסקאות רכישה או מיזוג באמצעות מניות".

שווי השוק של החברה - 14 מיליון דולר - תנודתי ולא ניתן ללמוד ממנו הרבה, שכן הסחירות נמוכה והוא אינו משקף את הערך האמיתי בעיני השוק. שווי זה משקף עלייה של 70% ממחיר ההנפקה, מה שמראה שהיו מרוויחים.

מאז ההנפקה פיתחה החברה אבטיפוס והופיעה בתערוכת מכשור רפואי. כמו כן מדווחת החברה על פגישה עם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בנושא. "ברבעון הרביעי ביצענו הנפקה נוספת בהיקף של חצי מיליון דולר", אומר צוובנר. "אני מכיר אנשים, המשקיעים מכירים אנשים אחרים ואנחנו הולכים מאיש לאיש. גם לנו ברור שעל פטנט בלבד אף אחד לא ישים כסף, אבל אם לחברה כבר נוצר ערך בשוק ההון ואנחנו מציעים כאן הנפקה בדיסקאונט, הרי שהסיכוי לקבל כסף הוא רב יותר".

* מה התפקיד שלך במדיסייף ואיך אתה מתוגמל על חלקך?

"אני ניהלתי את ההגשה של התשקיף וקצת נסחפתי לתוך זה. אין לי מניות בחברה, אבל אני מקבל עמלה".

לא ניתן לדעת כיום מה יעלה בגורלה של מדיסייף. אולם בחברות אחרות שנכנסו לבורסה בעזרת צוובנר הסוף ידוע, והוא לא ממש אופטימי.

למשל, חברת קרדיו-וסקולר שנסחרת היום לפי שווי של 3.7 מיליון דולר. החברה הגיעה לבוליטין בורד בתחילת 2007, עם פטנט חדש בתחום הולכת סטנטים. ב-2009 דיווחה כי בשל המשבר הכלכלי, טרם הייתה לה פעילות משמעותית, וכי החליטה על הסבה לתחום הקלינטק. היא חתמה על הסכם שיווק עם חברה ישראלית מתחום טיהור המים בשם Elgressy והחליפה את הדירקטורים שלה. בהמשך השנה החליטה לשוב לתוכנית העסקית המקורית שלה בתחום הולכת הסטנטים, ביטלה את ההסכם עם Elgressy ופיטרה גם את הדירקטורים החדשים. ביוני 2010 לחברה עדיין לא הייתה פעילות ממשית, כשמכרה את השליטה בחברה (63%) לשני גופים פיננסיים ב-95 אלף דולר.

"הסכום הדרוש לפיתוח המוצר הוא מיליוני דולרים", אומר צוובנר. "החברה לא הצליחה לגייס אותו".

ב-2008 הנפיק צוובנר חברה בשם מג'יק ווילס שפיתחה מכונית צעצוע שנוסעת על קירות. "חשבנו שזה גימיק שיתפוס בשוק", אומר צוובנר ומתכוון כנראה לשוק ההון, כי המוצר מעולם לא הגיע לשוק הצעצועים.

ביולי 2010 מכרה החברה 36% ממניותיה ב-118 אלף דולר לקבוצת משקיעים חיצוניים, שהסבו את פעילותה לתחום פינוי האשפה.

בחברת סידור (CDoor) צוובנר היה מעורב עם שותפו לביא קרסני. החברה עסקה בפיתוח מוצר למניעת פגיעות מדלתות של מכוניות. "מכרנו את החברה למשקיעים מהונג קונג במחיר גבוה במעט ממחיר העלות, כי השוק לשלדים בורסאיים היה אז חם", אומר צוובנר, "הייתי חלק מקבוצת השליטה". למעשה, 66% מהמניות, עיקר החבילה שנמכרה, היו של צוובנר וקרסני.

* המשקיעים מן הציבור לא כעסו?

"העסקה הביאה ערך לבעלי המניות. חבל שהמניה סתם תתדרדר ותימחק מן הבורסה".

בחברת התוכנה Powerraise צוובנר הוא המנהל היחיד. במארס 2009 פרש מן החברה המנכ"ל אריק הרץ, ודיווח לרשות ני"ע כי לחברה אין כסף וכי היא חייבת לו כ-100 אלף שקל. "הם גייסו אותי כמנכ"ל, אבל אין מה לנהל שם, אין פעילות", אומר צוובנר.

יש צדיקה אחת בסדום, חברה מוכרת יחסית בשם SDS, שהצליחה להגיע לשלב המכירות. אך דווקא עליה צוובנר לא ממהר לקחת אחריות: "לא הייתי ממש מעורב שם, רק כמנהל כספים. התפטרתי לאחרונה".

מהטיול בשדרות הנאסד"ק צוובנר ומקורביו הרוויחו, ובכל מקום שמישהו מרוויח בלי להעלות ערך, המשקיעים בדרך-כלל מפסידים.

צוונבר הנפקות
 צוונבר הנפקות