"נשים הפכו לכוכבות אמיתיות בענף ראיית החשבון"

"הפעילות בישראל חשובה מאוד לארנסט אנד יאנג בכללותה, העולמית. אני יודעת שישראל היא מדינה קטנה, אבל מה שיוצא מישראל הוא מדהים, ואני באמת מתרשמת מחוש היזמות של פעילות המס שלנו בישראל. כמות היזמים בקהילת העסקים כאן מדהימה, ראיתי נתונים סטטיסטיים שלפיהם ישראל היא מספר 3 בעולם (במספרים אבסולוטיים, ר' פ') ומייצרת כמויות של יזמים, טכנולוגיה חדשה ותחומי מדע חדשים. זה מדהים, ואני ממש אוהבת את זה".

רו"ח קייט ברטון, שותפת המסים הבכירה בפירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג העולמית ומנהלת יבשת אמריקה, לרבות אמריקה הלטינית וישראל, הגיעה לביקור ראשון בארץ ובסניף המקומי של הפירמה - ארנסט אנד יאנג ישראל-קוסט, פורר, גבאי את קסירר. בפירמה שמעסיקה כ-130,000 עובדים ב-140 מדינות, נדמה היה כי ישראל היא רק עוד נקודה קטנה על המפה, אך ברטון דווקא מפרגנת.

"ישראל מאוד-מאוד חשובה לנו בגלל שהקשרים כאן הם קשרי מפתח, והמון קניין רוחני מפותח כאן. לכן זה כל-כך חשוב לפעילות שלנו בחוף המזרחי ועוד יותר בחוף המערבי, שבו יש לנו נוכחות טכנולוגית אדירה בסאן חוזה, בקליפורניה. יש לי המון לקוחות שעובדים בניו-יורק ויש להם קשרים חזקים לישראל, ובאופן כללי ישראל חשובה לארה"ב. אנחנו רוצים את הזרמת הידע המדעי, המחקר והפיתוח ותחום הביטחון שהישראלים מאוד ממוקדים בו. כל חוש היזמות חשוב מאוד לארה"ב מהבחינה התרבותית".

- ביחס למדינות אחרות שחברות ברשת, בייחוד בארה"ב, אנחנו כל-כך קטנים.

"אבל כל-כך חכמים, יש המון עוצמה מוחית כאן בישראל. הקשר כל-כך חזק כתוצאה מכל הטכנולוגיה והמחקר המדעי. עבדתי שנים עם בוסטון סיינטיפיק, והם עשו המון כאן במכשירים רפואיים למשל, אז במשך השנים חשיבות הקשרים הטובים עם ישראל הוכיחה את עצמה. נקווה שזו תהיה הנסיעה הראשונה שלי לכאן מני רבות".

ברטון נולדה וגדלה בבוסטון, מסצ'וסטס. יותר מ-20 שנה שהיא במקצוע, והיא מעידה על עצמה שהיא נהנית מכל רגע, אך מסתבר כי לימודי ראיית חשבון לא היו חלום ילדות מבחינתה.

"חלמתי להיות אחות או מורה בבית-ספר יסודי", היא אומרת, אך להוריה, שהיו מעשיים יותר, היו תוכניות אחרות בשבילה. "הם רצו שיהיה לי מקצוע כשאסיים את התואר, ומבין המקצועות המעשיים החלטתי ללכת לאוניברסיטת בוסטון וללמוד ראיית חשבון. משם המשכתי ישר לבית-ספר למשפטים בבוסטון ולמדתי שם 3 שנים".

בשנת הלימודים הראשונה בבית-הספר למשפטים מכר שלה אמר לה שכדאי לה לנסות להתקבל לעבוד בפירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג, הנמנית עם רשימת הביג-4 הבינלאומית. "התקבלתי לעבודה בחופשת הקיץ", היא נזכרת בתחילת הדרך.

בעבודת הקיץ כמתמחה, ברטון גילתה את תשוקתה לתחום המיסוי. "התחלתי ליהנות באמת מהעבודה במסים. זה היה כל-כך כיף וטוב, ממש נהניתי מזה. באותו זמן למדנו בפעם הראשונה לעשות תכנון מס חוצה גבולות, וכך נכנסתי לקבוצת המיסוי הבינלאומי. זה היה מאוד מלהיב. היה צורך להקים חלק גדול מהדברים מאפס, החברות שלנו בארה"ב התחילו לפעול בחו"ל, והיינו צריכים למצוא דרכים לארגן את ענייני המס שלהם".

ב-1996 התקבלה ברטון כשותפה בפירמה, ותוך שנים ספורות מונתה למנהלת האזור האמריקני של הפירמה הגלובלית. "שמו את ישראל יחד עם המדינות האמריקניות, ואנחנו אוהבים את הקשר הזה. הגעתי לביקור ראשון כאן, שמטרתו להכיר טוב יותר את פעילות המס שלנו בישראל. רציתי להגיע לכאן ולראות מקרוב איך הפירמה הישראלית עובדת".

גביית מס מוגברת

בשנתיים האחרונות חווה הכפר הגלובלי משבר כלכלי חריף, שהשפיע בין היתר גם על פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם. תחום המסים, שרק הוא והמוות ודאיים - על-פי הפתגם המוכר, לכאורה לא אמור להיות מושפע, אך הפעם מרגישים היטב את השפעות המשבר גם במחלקות המיסוי בפירמות רואי החשבון הגדולות.

לדברי ברטון, מדובר דווקא בהשפעות חיוביות עבור לקוחותיה. "מה שמעניין זה שלעתים קרובות המסים נמצאים במרכז כשמתרחש משבר פיננסי, משום שהמשבר גורם למחסור בכסף, ולממשלות אין מספיק דולרים. בניגוד לישראל, שבה אין חוב ממשלתי - ארה"ב אינה במצב כזה, ויש לנו כמות אדירה של חובות שגדלו כתוצאה מהמשבר הפיננסי. לכן, אחד התחומים הטובים ביותר לנסות ולצמצם את החוב הוא לבחון את חוקי המס, כדי למצוא מה צריך לעשות כדי לסגור את הפערים.

"אנחנו רואים הזדמנויות רבות שצצות מהחקיקה החדשה - היו המון חוקי מס חדשים בשנתיים האחרונות שנועדו לתמרץ חברות להגדיל את כוח-האדם, ואנחנו מנסים לעזור לחברות לעמוד בקריטריונים כדי לקבל תמריצים אלה".

אך לא רק הטבות הוליד המשבר, אלא גם גביית מס מוגברת. "ההיבט האחר הוא מה שאנו מכנים 'מסים במקור' הופכים לחשובים יותר בארה"ב. זה משהו שלגביו תמיד היו קיימות תקנות אך הן לא בהכרח נאכפו, וכעת ממשלת ארה"ב שוכרת סוכנים רבים ל-IRS כדי להתמקד בגביית מסים במקור. לאחרונה הם השיקו תקנות חדשות בחקיקת שירותי הבריאות, שידרשו דיווח מפורט יותר. המטרה של הממשלה היא לנסות לגבות יותר מסים".

- מחברות בכל העולם, או רק כאלה הרשומות בארה"ב?

"בכל העולם. רבים מהמוסדות הפיננסיים שלנו מתמודדים כעת עם התקנות החדשות האלה, תקנות המס במקור, ורבים מהבנקים הבינלאומיים שעושים עסקים בארה"ב, ומוסדות רבים אחרים, ממוקדים כעת בתקנות האלה".

- איפה האיזון בין הניסיון לעודד השקעות באמצעות הטבות מס לבין מגמת הגבייה המוגברת?

"קשה מאוד למצוא את האיזון, וזה המקום שבו ארה"ב מוצאת עצמה כעת. הסוגיה שעמה הם מתמודדים כרגע בגבעת הקפיטול היא - אם אנחנו צריכים או לא צריכים להרחיב את קיצוצי המס של בוש. יש תמיכה ציבורית רחבה בזה, בגלל שאם המס אינו שווה ביחס לאנשים פרטיים, תהיה לכך השפעה עצומה על הכלכלה. לכן הם מתבקשים לבחון אם הם מסוגלים גם במושב 'הברווז הצולע' הזה להאריך את תוקף קיצוצי המס".

ארה"ב וה-IFRS

ב-2008 עבר שוק החשבונאות בישראל מהפכה - אומצו כללי החשבונאות הבינלאומיים, ה-IFRS המפורסם. מאז תולים רואי חשבון ישראלים עיניים שואלות לעבר בארה"ב - "יאמצו או לא יאמצו".

בספטמבר 2008 הודיעה רשות ניירות ערך האמריקנית על כניסה ל"מפת דרכים" בדרך לחיוב החברות לעבור לתקנות חשבונאיות בינלאומיות ב-2014. מאז עוקבות "מדינות ה-IFRS" בציפייה דרוכה אחר התקדמות ארצות-הברית בתהליך אימוץ תקני IFRS, רק כדי לגלות כי קצב ההתקדמות וההתכנסות בין גוף התקינה החשבונאי הבינלאומי (IASB) לגוף התקינה בארצות-הברית לא מאוד מהיר.

ברטון חושבת שארה"ב בדרך הנכונה. "זה תהליך איטי, אבל בסוף נגיע לשם. החוק האמריקני יילך בעקבות זאת, ואנחנו נצטרף ל-IFRS, וכאדם שעוסק במסים לדעתי זה ישנה לא מעט דברים. נצטרך ללמוד שיטה חשבונאית חדשה לגמרי, ולכן יהיה לעוסקים בענייני מסים המון מה ללמוד והרבה מחלקות מס כבר מבקשות מאתנו סיוע כדי להבין את ההבדלים בין IFRS ל-GAP, וכיצד זה מיתרגם להכנסה חייבת במס.

"חברות רבות שמתכוננות לעתיד מנסות להבין את ה-IFRS ואת השינויים שיקרו במחלקות שלהן. הן רוצות להבטיח שיש להן את הטכנולוגיה, המערכות וכוח-האדם הדרוש להתמודד עם התקינה החדשה. מדובר בשינוי אדיר, בעיקר בכל הקשור לעומק הגילוי והשקיפות הנדרשים מהחברות".

- אם נעזוב את התקינה החשבונאית, מהו הכיוון של הנשיא אובמה בכל הקשור למדיניות המס, לאחר אובדן הרוב בקונגרס?

"הנשיא בוחן כעת רעיונות רבים מהשולחן העגול העסקי, ויש קבוצה של מנכ"לים מתאגידים אמריקניים וחברות אמריקניות רב-לאומיות שהעלו רעיונות. אני חושבת שהוא מנסה לאזן את התמונה: לעודד פעילות כלכלית מחד ולצמצם את הגירעון הממשלתי מאידך. רבים חשים שאולי נצטרך לעבור למערכת מיסוי טריטוריאלית תוך צמצום שיעור המס התאגידי. בעצם אנחנו צריכים למסות יותר הכנסות, בגלל שיש פחות ניכויים. כיצד זה משתלב עם הרפורמה המאסיבית - לא ברור כעת, אבל נצטרך לעשות רפורמה בחוקי המס של ארה"ב בעתיד הרחוק. ייקחו כמה שנים עד שזה יקרה. זה לא נעשה יותר קל לאחר הבחירות האחרונות לקונגרס והשתלטות הרפובליקנים".

מקצוע תובעני

כשברטון סיימה את לימודי ראיית החשבון שלה בתחילת שנות ה-80, היא היתה די חריגה בנוף במסדרונות פירמת ארנסט אנד יאנג. "כמעט שלא היו שם נשים", היא נזכרת.

אך ברטון לא התרגשה מהמעמד - אישה כמעט בודדה בין גברים - והפכה תוך שנים ספורות לשותפת המסים הראשונה בפירמה. היום, בשנת 2011, היא אומרת, התמונה נראית אחרת לגמרי עבור נשות הפירמה.

"כשהייתי מתמחה זוטרית בחברה, זה היה הרבה יותר קשה. ב-1985, כשהתחלתי בתור מתמחה במשרד בבוסטון, היו מעט מאוד נשים במקצוע ובוודאי לא היו נשים שותפות באותה העת. הייתי האישה הראשונה שהפכה לשותפת מס במשרד בבוסטון, והיה לי המון מזל שהיו לי כמה מדריכים מעולים ואנשים שלא ייחסו חשיבות למגדר שלי. בינתיים החברה התפתחה, ויש לנו תרבות מאוד אינקלוסיבית - נשים הפכו לכוכבות אמיתיות בראיית חשבון ורושמות ביצועים מצוינים".

- פעם דובר על כך שזה מקצוע שנשלט על-ידי גברים בכל העולם. פני המקצוע משתנים?

"כן, ראיית חשבון צוברת פופולריות בקרב נשים. מה שמעניין הוא שבפעילות המס שלנו בארה"ב כעת, 52% מהעובדים שאנחנו שוכרים בקמפוסים לפעילות המס הן נשים, ויש להן הציונים הטובים ביותר בבית-הספר, כך שהן נכנסות ומצליחות באופן יוצא מהכלל. אנחנו גם עוקבים, ויש לנו תוכניות ברורות כיצד להבטיח שהן יעלו בסולם הדרגות. במקביל אנחנו ניתן להן את הגמישות שלה הן זקוקות כדי לטפל במחויבויות חיים אחרות שבהן הן עשויות לבחור".

- אז יש עדיין קורבן משמעותי מבחינת האישה?

"הנשים הצעירות אצלנו יכולות ליהנות מכל העולמות. אמנם זה דורש להטוטים ותמיכה משפחתית, המשפחה צריכה לגלות תמיכה לעובדה שאת במקצוע תובעני. בסך-הכול החברה שלנו הפכה לגמישה מאוד מבחינת המאמצים לסייע לנשים המקצועניות שלנו. בעבר זה ודאי היה קשה יותר, וגם היום לגברים יותר קל.

"לנשים בשנות ה-20 שלהן, כשהן רק מתחילות ועושות את דרכן במעלה סולם הדרגות, הרבה יותר קל, אבל אנחנו צריכים לעקוב אחרי מה שקורה ולהבטיח שכולן זוכות ליחס הוגן. כיום 22% מהשותפים בחברה שלנו הן נשים. היעד שלנו הוא להגיע ליותר משליש.

"הנשים שלנו ידאגו לאינטרסים של נשים שרק מתחילות, וזה יקל עליהן בהרבה. אנשים יבינו שיש בזה המון דברים טובים לחברה, בגלל הגיוון המחשבתי ומה שהנשים שלנו מביאות לשולחן".

ובלי קשר לנשים או גברים, אומרת ברטון, "זו תקופה נפלאה להיכנס למקצוע ראיית החשבון, ובמיוחד לתחום המס. אני מאמינה שעכשיו זה הזמן. זה מרגש, בייחוד מס בינלאומי - זה כזה כיף, כמו לפתור חידות ולעזור לחברות להצליח. בדרך-כלל זה הסעיף הגדול ביותר בדו"ח ההכנסה, אז אם ניתן לעזור לחברה לארגן את ענייניה באופן שיאפשר לה מס קטן יותר והולם ככל האפשר, זה ממש כיף".

לסיכום, אנחנו שואלים אותה איך היא מתרשמת מישראל בביקורה הראשון, והיא משיבה באותה נימה חיובית-מנומסת-אנגלוסקסית ששלטה בכל הריאיון: "זה נפלא. תמיד רציתי לבוא, וזה מאוד מרגש להיות כאן".

רו"ח שולמן: "רשויות המס מחפשות דרכים חדשות להעמקת הגבייה"

פגשנו את רו"ח קייט ברטון במשרדי פירמת ארנסט אנד יאנג הישראלית בתל-אביב, וניצלנו את ההזדמנות לקיים שיחה קצרה גם עם המארח שלה בארץ: רו"ח שרון שולמן, ראש מחלקת המיסוי הכללית בפירמה, המעסיקה יותר מ-165 רואי חשבון, מתוכם 18 שותפים.

שולמן דיבר על כמה מהשינויים הדרמטיים בעולם המס הגלובלי, המשפיעים ומורגשים גם בישראל.

לדבריו, "המשבר הפיננסי הגלובלי הוביל מדינות רבות לגירעונות גדולים ובאופן ישיר ללחץ על רשויות המס להעמקת הגבייה. זאת, ככל הניתן בלי להעלות את שיעורי המס הסטטוטוריים. רשויות המס מחפשות דרכים חדשות להעמקת הגבייה, והתוצאה היא שינויים מהותיים במערכת היחסים שבין הנישום לרשויות המס, שינויים המשליכים אף על תושבי ישראל - יחידים וחברות".

בין השאר, אומר שולמן, יש כיום מתקפה על ההון השחור המופקד במקלטי מס. "גרמניה נקטה צעד חריג וחסר תקדים כאשר רכשה דיסק גנוב ובו נתונים על חשבונות סודיים המתנהלים בבנקים בליכטנשטיין, אינפורמציה שאותה היא מיהרה לשתף עם רשויות מס נוספות. ארה"ב פתחה במתקפה חסרת פשרות נגד בנק UBS ונגד הבנקאות השווייצרית כולה, מתקפה שהובילה את שווייץ בפעם הראשונה בתולדותיה למסור לאמריקנים פרטים על חשבונות מס 'סודיים'.

"תושבי ישראל שיש להם חשבונות מס ונאמנויות במקלטי מס שונים חוששים היום יותר מתמיד מ'דליפת' מידע בגין חשבונות אלה לרשויות המס בישראל, ורבים מהם בוחרים להקדים ולפנות לרשות המסים להסדרת הדיווח בישראל בהליך של 'גילוי מרצון'".

שולמן ציין כי כתוצאה ממתקפה האמורה יש גם עליית מדרגה בשקיפות בדיווחי המס. "בעקבות תקדימים בארה"ב ובאנגליה העמיקה גם רשות המסים בישראל בשנים האחרונות את רמת השקיפות הנדרשת מנישומים לגבי פעילותם. כך, למשל, יש טופס לדיווח 'עסקאות חייבות בדיווח', הכולל רשימה ארוכה של פעולות שיש לידע בגינם את רשות המסים.

"רמת השקיפות חסרת התקדים מעלה מאוד את הסיכוי של מי שנקט עסקה חייבת בדיווח להיכנס להליך שומתי. אם רשות המסים מצאה כי עסקה היא מלאכותית, הוא צפוי בנוסף לתשלום המס לקנס מיוחד בגובה של 30% מהמס".