שוקולד מריר

"קונאן", ב' 23:00, ערוץ קומדי סנטרל, HOT

מעבר לכך שקשה לי להבין למה תוכניות "לייט נייט" משובצות כאן לערוצי הקומדיה, הרי שיש לברך על שובו של קונאן אובריאן למסך הישראלי. אני מודה שאף פעם לא התחברתי מדי לג'ינג'י הזה, ושאולי מטעמי שמרנות העדפתי כמעט תמיד את ג'י לנו על פניו.

אבל לטעמי מאז החליף את לנו והודח בבושת-פנים (אבל עם פיצויים נאים), פיתח אובריאן מעין מרירות מצחיקה, שלא באמת דופקת חשבון לתעשייה שמפרנסת אותו, והמרירות הזאת היא שהעלתה אצלו את רף הציניות והפכה אותו למעניין יותר.

אל תצפו לגדולות ונצורות מתוכנית האירוח שלו שמשודרת הערב (ב') לראשונה בישראל. מדובר, פחות או יותר, באותה הגברת. מצד שני, אפילו זה לא מעט.

רות, קיבלתי

"קבלו אותם", א' 22:15, ערוץ 2

הרקע למשדר המיוחד (והקצת מוזר) הזה מאמש (א') הוא בכלל פוליטי: רשת מתגייסת למען ערוץ קומדי סנטרל החדש של HOT, אחרי שהאחרונה זרקה משם את ערוץ ביפ של הזכיינית העדיפה קשת, וברקע נרתם גם "העיתון של המדינה", זה שקשור גם לרשת, לסייע בהחרמת קשת ובקידום הערוץ החדש - והשמחה גדולה.

על הרקע הזה, ובמיוחד לאור העובדה שלא אהבתי במיוחד את העונות האחרונות של "צחוק מהעבודה", הופתעתי לגלות אתמול יותר מזיק של כישרון ב"קבלו אותם", חלק ראשון (החלק השני ישודר מחר אחרי "כלבוטק").

התוכנית, שמציגה כמה מההבטחות החדשות בתחום הסטנד-אפ, הצליחה לגרום לי לחייך לא מעט, פעם אחת אפילו לצחוק בקול רם.

דרך ארוכה עשה הסטנד-אפ הישראלי ב-20 שנות קיומו. אני זוכר עדיין את ההופעות של שמואל וילוז'ני, מי שמקובל היום על הכול כסטנד-אפיסט הראשון במקומותינו. היה בהן משהו חתרני, בוטה, שונה כל-כך מההומור הממוסד שהכרנו משלישיית "הגשש החיוור" או מהמערכונים באדיבות הערוץ הראשון.

החתרנות הזאת הלכה קצת לאיבוד בסטנד-אפ העכשווי: העומדים על הבמה נראים יותר כמו הבדרנים של החבר'ה, כאלה שמנסים להצחיק גם כשזה לא עובד, ומה שגרוע מכל - הם נעדרים כל שמץ של חתרנות (מה שמאפשר להם כניסה לפריים-טיים).

תחת המגבלה (הגדולה) הזאת, אפשר היה להתרשם בכל זאת מניצוצות של כישרון: למני עוזרי, למשל, אין חומרים טובים, אבל יש לו מנעד קולי אדיר שמאפשר לו לגלם בו-זמנית כמה דמויות, עם שיפור של החומר (בעצמו או בעזרת כותבים) הוא עוד יגיע רחוק.

ומי גרם לי לצחוק? דניאל כהן, שחתם את הופעתו בביצוע מחודש לשיר "אבא שלי" בגירסת "הרצליה פיתוח", שבה שונה הפזמון: "לאבא שלי יש חברה מצליחה - יאכטה, מסוק, חברה רוסייה, ורק בגללי הוא עם אמא שלי - כי הסכם גירושים זה לא כלכלי!".