מה האג'נדה שלך, גולדהאר?

יש דיאלוג קבוע שאני משחק פעם בכמה שבתות בדירה של חבר. "לא, אני לא מוכן, תעביר", אני אומר כשהוא מנצל שנייה של חוסר ריכוז מצידי כדי לעבור למשחק של מכבי ת"א. "רגע, רק את ההתחלה, הם ישימו גול ואז נעביר", הוא עונה. "אני לא מבין איך חזרת לחרא הזה", אני אומר, "כל כך התקדמת בשנים האחרונות, פתחת את הראש לדברים, השכלת את עצמך, אתה רואה את המציאות הישראלית כמו שהיא, אתה יודע שזה טראש, למה עדיין כל כך אכפת לך מהמכבי הזאת?". והוא מחייך כמו דביל, "רגע, 10 דקות, הם רק ישימו גול". עוברות 20 דקות. "הם אפילו לא התקרבו לייצר מצב", אני אומר. והוא מחייך כמו דביל, "הנה, זה קורה, בהתקפה הבאה".

פעם שאלתי אותו מאיפה הדו*גמה הזאת, שמכבי תמיד על סף כיבוש. "ככה האחים הגדולים שלי לימדו אותי כשהייתי ילד", הוא אמר, "שכל פעם שהכדור אצל מכבי היא עומדת לשים גול". זה היה הרגע שהבנתי באמת מה זה מכביזם. "והמכביזם הזה", אמר לי אתמול החבר, "זה אבי נמני ב-20 השנים האחרונות, הנוכחות שלו". העונה יש לו מנוי אז שאלתי אם היציעים של מכבי באמת התהפכו על נמני. "כולם צעקו תתפטר", הוא אמר, "ביציע 7, 8, 11, 12, 13, כל מי שאומר לך אחרת - משקר. גולדהאר היה יכול לפטר אותו כבר אחרי קרית שמונה. רוב מוחלט של אוהדי מכבי חושבים שזה היה הצעד הנכון. אתה יודע מה השורת סטטוס הכי פופולארית בפייסבוק? 'נמצאה תרופה: גולדהאר'".

אוקיי, אמרתי, אז עכשיו גולדהאר גירש את הרוח הזאת. מה נשאר ממכבי? "מכבי תיקח אליפות השנה", הוא אמר, "יש לה את הסיכוי הכי טוב להגיע בכושר ועם הסגל הכי טוב לפלייאוף". אבל אחר כך, אמרתי, מה גולדהאר מציע במקום הביטחון והאמונה הנבואית שנמני נתן. "אני לא מבין", הוא אמר. מי זה גולדהאר, אמרתי, מה הוא רוצה? מה אתה יודע עליו: שהוא מיליארדר, הבעלים של איזה חברה שבונה קניונים בקנדה והאיש שהביא את וול-מארט לשם; שעד לפני שנה וחצי הוא בכלל לא התעניין בכדורגל ופתאום הוא קונה את מכבי ומוציא יותר ממאה מיליון שקל ונוסע בעצמו לגרמניה להחתים את קולאוטי על חוזה מופרך; שהוא ניסה להביא את קשטן מאחורי הגב של נמני; שיש לו איזה איש מחשכים קפריסאי שהקשר שלו לכדורגל לא ברור כנציג בישראל; זה נשמע לך בנאדם רציני?

זה נשמע, המשכתי, כמו עוד בנאדם סוריאליסטי שרק הכדורגל הישראלי יכול למשוך. יש בעלים סוריאליסטיים גם בכדורגל האירופי. אבל לפחות אתה יודע מה האג'נדה שלהם. ברלוסקוני רצה להיות ראש ממשלה. אברמוביץ' חיפש לגיטימציה עסקית מאירופה המערבית. ההודים עם התרנגולים מבלקבורן רוצים דריסת רגל באי הבריטי. ג'ילט והיקס באמת חשבו שהם יכולים להרוויח כסף מליברפול. אפילו במקרה של גאידמק מהר מאוד היה ברור לכולם שהפסיכופט הזה רוצה כוח פוליטי. מה האג'נדה של גולדהאר? הוא לא רוצה פרסום - אם הוא היה רוצה פרסום הוא היה מדבר והבנאדם מתראיין פחות מברי סחרוף. הוא לא רוצה כסף - אי אפשר להרוויח כסף מכדורגל בישראל וגם ככה זה בוטנים בשבילו. הוא לא רוצה לבנות כאן מהיסוד מעצמת כדורגל אירופית - את זה לא עושים עם מאמן כמו איווניר או גיא לוזון או רוני לוי. מה הוא רוצה?

"לא יודע", אמר החבר. זה בדיוק העניין, אמרתי לו, שאף אחד לא יודע. בגלל זה גם אם להגלות את נמני ממכבי היה הצעד הנכון, גולדהאר הוא לא אלטרנטיבה אמיתית. הוא לא יכול להיות אלטרנטיבה: הוא בסך הכל עוד אישיות הזויה מפס הייצור הבלתי נלאה של הכדורגל הישראלי. מה היית מצפה מאיש עסקים אולטרה מצליח שנכנס לתחום לגמרי זר לו? שיביא ספציאליסטים שינהלו בשבילו את העסק. גולדהאר הביא את אנגלידיס. זה שייעץ לו להוציא סכומים מגוחכים על שחקנים (קלמי סבן, אלברמן) שלא שווים חצי ממה שהם מקבלים. על סמך איזה ידע גולדהאר מקבל החלטות? מי עוד לוחש לו באוזן? איזה סיבה יש לך להאמין שהאיש הזה יהיה טוב למכבי? לפחות עם נמני ידעת מה אתה מקבל.