העובדות לא מפריעות לנו

3 גרפים של בורסות ב-3 מדינות מוכיחים כי תוכניות הסיוע לא עושות מה שמצופה מהן

מאז הסיום הרשמי של השלב הראשון במשבר הכלכלי העולמי, באביב 2009, הכלכלה העולמית נעה בשני מסלולים נפרדים: המסלול הראשון בו נעות המדינות המפותחות, הכלולות ברובן בקבוצת OECD, והמהוות את מוקד המשבר. יחס חוב-תוצר גדל, אבטלה גואה וצמיחה מזערית הם לחם חוקיהן.

לעומת זאת, במסלול נפרד, וכמעט הפוך במהותו, נמצאות המדינות המתפתחות. בהן הצמיחה גדלה בקצב מסחרר, אין אבטלה כמדיניות מכוונת או כמציאות כלכלית, ויש כמובן עודף במאזני הסחר המונע הימצאות חוב.

יתר על כן, נאמר אין סוף פעמים שלולא מנועי הצמיחה של סין, הודו, וברזיל, העולם המערבי לא יכל להתאושש לאחר המכה שניתחה עליו ב-2007-8. יעידו על כך רווחי החברות המערביות, כמו IBM, Caterpillar, Apple ומעניינת מכולן: GM, הפועלות במדינות אלו. הן מנצלות את השוק המקומי בהן, אבל בעיקר מייצרות שם בזול כדי למכור לכול העולם.

זאת ועוד: כאשר הפדרל רזרב האמריקאי החליט על תוכנית QE2 המפורסמת, הגיעה ביקורת קשה מצד מדינות אלו כי הן ראו בצעד זה "מעשי אנוכי" העלול להציף את השווקים שלהן(!), בכסף זול העלול לייצר אינפלציה מסוכנת ליציבותן הפוליטית.

אבל מה בעצם קרה בשווקים הפיננסיים של אותן מדינות מתפתחות? האם הם משקפים את העוצמה הכלכלית היתרה שלהן? לפניכם שלושת המדדים המובילים בהן (שלושתם גרפים יומיים):

תחילה סין (שנחאי):

משה שלום סין / צילום: יחצ
 משה שלום סין / צילום: יחצ

שניה, הודו

משה שלום הודו / צילום: יחצ
 משה שלום הודו / צילום: יחצ

ולבסוף ברזיל:

משה שלום ברזיל / צילום: יחצ
 משה שלום ברזיל / צילום: יחצ

הגרפים מצביעים בבירור על כך שאמנם הייתה קפיצה די יפה בבורסות האלה כשהתפתחה צפייה לביצוע ה-QE2, אבל כאשר הוא באמת הגיע, בתחילת נובמבר שנה שעברה, שלושת השווקים הפכו כיוון ממגמה עולה ליורדת.

האם משהו מהותי השתנה מהבחינות הכלכליות שהזכרתי לעיל? האם המשקים המפותחים גדלים עכשיו יותר מהר מאשר המשקים באסיה ודרום אמריקה? בוודאי שלא. מה שקורה כאן הוא בדיוק מה שקרה לאג"ח 10 השנים של ממשלת ארה"ב.

אזכיר כאן שגם הוא היה הנכס שעתידו הובטח לכאורה על ידי הפד. הרי תוכנית ה"ההקלה הכמותית" נועדה לקנות אג"חים ממשלתיים אלו, ובכך להזרים כסף לממשל, ובאותו מטה קסם, להוריד את הריבית הקובעת עבור הנדל"ן ומימון עולם העסקים. ומה קרה? בדיוק ההיפך.

מאז תחילת ביצוע תוכנית הפד, הלכה למעשה, האג"ח התדרדר פלאים והריבית שלו קפצה בכמעט אחוז שלם תוך חודשים ספורים. הסיבה להתנהגות "מוזרה" זו באג"ח היא הסיבה לשינוי המגמה בבורסות המתפתחות: התפתחה תקווה גדלה והולכת, שמעשי הפד (והממשל) יצליחו לאושש את הכלכלה של ארה"ב.

כסף בכמויות אדירות החל לזרום מן הנכסים שבו היה עד כה, ואותו כסף החל לזרום לשוק המניות של המדינות המפותחות, וזה של ארה"ב במיוחד. כך ראינו את S&P500 ואת Nasdaq עולים בתנופה אדירה. כל מי שבקורלציה למדדים אלו (כמו השוק שלנו) נהנה גם הוא.

האם נראה מציאות זו נמשכת לאורך זמן? ימים יגידו. בינתיים, ממשיכה להתקיים סיבתה העיקרית: האופטימיות האדירה שקובעי המדיניות המערביים, ובמיוחד אלו של ארה"ב, יצליחו ליצור, בעזרת הצפה מונטארית ופיסקאלית, תנופה מספיק גדולה ליציאה סופית מהמשבר.

לפניכם דוגמא נוספת למה שידוע זה זמן רב: המקרו של ההווה אינו קובע את תנועות המחיר. רק הפסיכולוגיה השלטת, המנחשת את המקרו העתידי, מניע את זרימת הכסף הגדול.

  • משה שלום הוא מנתח שווקים פיננסיים וכותב באתר "הכול בגרפים" המספק שירותים למשקיעים וסוחרים בשיטת הניתוח הטכני.
  • כל המעוניין להיכנס לרשימת תפוצה לקבלת תזכורות על סקירותיו, וחומרים נוספים, יכול לשלוח אימייל ל- Moshe.Shalom@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא, או בגוף המייל, את המשפט "אני מעוניין להצטרף".
  • משה שלום עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
צרו איתנו קשר *5988