צולעים בשלמות

מנ. יונייטד היא היחידה בליגות הבכירות שטרם נוצחה בליגה. היא מובילה את הפרמיירליג עם כדורגל בינוני, הגנה רעועה, כמעט בלי לנצח בחוץ. ככה שוברים את שיא האליפויות של ליברפול?

1. יפוטר, יתפטר, יתפוטר. מה בכל זאת השיא שבו מחזיק אברם גרנט בעונת 2010/11? ובכן, מבין כולם דווקא הוא המאמן היחיד שניצח העונה את מנצ'סטר יונייטד. זה קרה בגביע הליגה לפני כחודש וחצי. מלבד המפלה הזאת אצל ווסטהאם, השדים האדומים לא הפסידו ב-30 משחקים אחרים שקיימו העונה בכל המפעלים. הדבר המדהים הוא שכל זה מתרחש תחת מעטפת של קבוצה שכדורגל איכותי הוא ממנה והלאה. דניאל טיילור מ"הגרדיאן" כתב אתמול (ב'): "נדמה כי יונייטד לא ממש התחברה העונה. אבל מי יכול להתווכח עם פורמה כזאת?".

אפילו בתוך הקבוצה מתקשים להסביר את התופעה. נמניה וידיץ', הבלם הסרבי של המועדון ומי שהפך העונה למנהיג ההגנה, אמר בשבוע שעבר: "אם היו אומרים לי לפני העונה שנפסיד כל כך הרבה נקודות עד השלב הזה, הייתי אומר שאין סיכוי שניקח אליפות. אבל עובדה - אנחנו בפסגה, עדיין לא הפסדנו משחק. אם היינו מנצחים חצי ממשחקי החוץ שלנו העונה, היינו יוצרים פער בלתי מחיק".

וידיץ' יודע על מה הוא מדבר: רקורד החוץ של יונייטד העונה במשחקי החוץ בפרמיירליג עומד על 7 תוצאות תיקו ו-2 ניצחונות בלבד. אבל באולד טראפורד המאזן הוא יוצא דופן - 31 מתוך 33 נקודות אפשריות. "הליגה השנה מוזרה", הסביר וידיץ'. "לפני 5-6 משחקים אף אחד לא היה מאמין שצ'לסי תידרדר עד כדי כך. אבל אין לנו בעיה עם זה. אנחנו נהנים מהעובדה שהליגה השנה תחרותית בצורה יוצאת דופן".

רק שתי קבוצות מחמש הליגות הבכירות באירופה (אנגליה, איטליה, גרמניה, ספרד וצרפת) הצליחו בעידן המודרני לסיים עונה שלמה ללא הפסד ליגה: ארסנל ב-2003/04, ומילאן ב-1991/92. מיותר לציין ששתיהן זכו באליפות בתום העונה. אבל יש הבדל אחד עיקרי בין ארסנל ומילאן של אז לבין יונייטד של היום: בניגוד לשתיים הראשונות, יונייטד זו קבוצה בינונית שאפילו לא מצליחה לעמוד בסטנדרטים של עצמה. קחו למשל את רקורד הספיגות שלה - 0.95 שערים למשחק: הנתון הכי גרוע שלה מאז 2001/02. ואם קצב צבירת הנקודות הנוכחי שלה יימשך עד סוף העונה, היא תסיים את הפרמיירליג עם 82 נקודות בלבד, הכי מעט מבחינתה מאז 2004/05.

"יכול להיות שכדי לעשות את קפיצת המדרגה מבחינת היכולת, יונייטד צריכה לקבל בחזרה את וויין רוני", כתב עיתונאי הכדורגל הגלובאלי גבריאל מרקוטי ב"וול סטריט ג'ורנל". "עד הגול שלו מול סטוק בשבוע שעבר, הוא רשם 1,417 דקות רצופות ללא שער שדה, מאז חודש מארס האחרון". בסך הכל, מאזנו של רוני העונה עומד על 3 שערים בכל המפעלים. ל-34 הכיבושים של העונה הקודמת הוא כבר לא יגיע. ואולי בדיוק כאן הכוח של יונייטד: "בהיעדרו" של רוני יש לה את החלוץ שהיא בכלל רצתה לזרוק, דימיטאר ברבאטוב, שממלא את החסר עם 15 שערים ב-22 הופעות. 3 שחקנים אחרים שכבשו העונה מעל 5 שערים הם נאני, פארק וצ'יצ'ריטו. הקבוצתיות במועדון הזה יותר חזקה מהאינדיבידואל.

תזכורת: לאליפות של יונייטד העונה תהיה משמעות היסטורית - אם תזכה, היא תעקוף את ליברפול במניין הקבוצה האנגלית שזכתה בהכי הרבה אליפויות (19 לעומת 18).

2. אותה ליברפול, שעל מצבה הנואש אפשר ללמוד מהמינוי של קני דאלגליש למאמן עד תום העונה. נכון, מדובר על סמל אדום עטור תהילת-עבר, אליל "הקופ". אבל מדובר על איש מקצוע לא ממש מעודכן, שב-10 השנים האחרונות כלל לא אימן קבוצת בוגרים. האם זהו המושיע?

ליברפול מתקשה לנצח העונה משחקי כדורגל. לא בגלל רוי הודג'סון שפוטר בשבוע שעבר או דאלגליש שהחליף אותו. היא מתקשה, כי זאת קבוצה שהגיעה למצב של ריקבון מתקדם לאחר תום תקופת רפא בניטז, שהותיר אחריו נזקים עצומים.

על-פי אתר "ליברפול-קופ", שביצע בדיקה בדו"חות הרשמיים של המועדון, הוציא המאמן הספרדי בין 2004 ל-2009 סך של 266.4 מיליון ליש"ט על רכש. ממוצע של כ-53 מיליון ליש"ט לעונה. עכשיו נסו להיזכר בשחקן אחד שהגיע לאנפילד בתקופת בניטז, הצליח להרשים וגם להישאר בקבוצה עד היום. אוקיי, פרננדו טורס. נניח שגם קאוט ופפה ריינה. זה הכל. וזאת בדיוק הבעיה.