עו"ד מירי קמחי-גולדשטיין: אין סיבה שהמדינה תהיה בעלים של בנקים

לפני שנתיים נולדו לעו"ד מירי קמחי-גולדשטיין (35) שותפה במשרד עורכי הדין פישר בכר חן וול אוריון, ולבעלה, תאומים (עומר ובר). בהוראת הרופאים נאלצה קמחי-גולדשטיין לעבור את השבועות שקדמו ללידה בשמירת הריון בביתה, אך כל אותה העת לא חדלה מלתת ייעוץ משפטי לחברות שונות, שאותן ליוותה בעסקאות מימון שונות.

את רוב העבודה היא ביצעה בעזרת הטלפון והאינטרנט, אך באחד המקרים, שבו דובר בעסקת מימון של אחד הגופים המוסדיים הבולטים במשק, הגיעו נציגי החברה לביתה כדי לחתום על העסקה. "היו עוד איזה 3-4 עסקאות שסגרנו בתקופה הזאת, שבה ישבתי בבית", היא מספרת.

את מכריה של קמחי-גולדשטיין הסיפור הזה אינו מפתיע. לדבריהם, יש לה מוסר עבודה נדיר ויכולת מיוחדת לשמור על קור-רוח "תחת אש", שאותם רכשה במהלך שירותה הצבאי כקצינת מבצעים של טייסת מסוקי קרב.

דוגמה נוספת הם מביאים ממהלך עבודתה על הסדר החוב של צים, שנחתם לפני כשנה. קמחי-גולדשטיין, שיעצה לחברת הספנות, "בילתה" במשרד 3 ימים ו-3 לילות רצופים, כדי להשלים את הכנת מסמכי ההסדר במועד.

אחד מעיסוקיה המרכזיים בשנים האחרונות הוא ליווי תהליכי ההפרטה של הבנקים. רק לפני כחודש נסגרה העסקה שבה מכרה המדינה את יתרת אחזקותיה בבנק דיסקונט (11.7%), תמורת כ-830 מיליון שקל, לבנק האמריקני "סיטי" ובכך חיסלה את אחזקותיה בבנק.

עו"ד קמחי-גולדשטיין ועו"ד אברהמי וול ליוו את התהליך מטעם החברה הממשלתית, חברת נכסים מ.י., שמייעצת למדינה בנושא הפרטת הבנקים.

תהליך ההפרטה המורכב של דיסקונט, שבו טיפלו קמחי-גולדשטיין ו-וול, ובוצע יד ביד עם המחלקה המשפטית במשרד האוצר, התחיל כבר ב-2003. במהלך הראשון נמכרה השליטה בדיסקונט למשפחת ברונפמן, ולמדינה נשארו 25% ממניות הבנק; בשנה האחרונה הוחלט למכור את יתרת האחזקות, ובאופן מעורר הערכה ההפרטה בוצעה ב-3 מכירות שנערכו בינואר, ביולי ובאוקטובר 2010.

"זה מאוד לא טריוויאלי למכור בנק בפרק זמן כל-כך קצר ובהליכים מהירים של מכרז שנמשך 24 שעות בלבד", אומרת קמחי-גולדשטיין. "הליווי שלי את התהליך התבטא בניסוח של המסמכים המשפטיים. מדובר בהליך דרמטי מאוד בגלל הכסף הגדול, לוח הזמנים הקצר והאחריות הגדולה. בסופו של דבר, במשך שנה סיימה המדינה תהליך שהחל בשנות ה-80, עם נפילת מניות הבנקים והלאמתם על-ידי המדינה".

לדבריה, "אין שום סיבה שהמדינה תהיה בעלים של בנקים. כשאתה מנהל כלכלה חופשית ושוק הון פתוח ויעיל, אתה לא רוצה מעורבות של המדינה, שעלולה להיות מונעת משיקולים שאינם כלכליים גרידא".

נוסף על מכירת מניות המדינה בדיסקונט, היא מלווה זה מספר שנים את הליכי ההפרטה של בנק לאומי. "ההפרטה של בנק לאומי תהיה שונה מהפרטות של בנקים אחרים, כי היא בעצם עשויה להוביל לכך שיהיה פה בנק ללא בעל שליטה ספציפי, ולכן היא יותר מורכבת. אנחנו מייעצים בבניית התיקון לחוק הבנקאות שיסדיר את הניהול של בנק ללא גרעין שליטה.

"המשמעות תהיה שהבנק ינוהל על-ידי דירקטוריון, ואז הסוגיות המשפטיות ומערכת היחסים יהיו בין הדירקטוריון לבין בעלי המניות. זאת בניגוד לשאר הבנקים, שבהם הקונפליקט הוא בין בעלי מניות השליטה לבעלי מניות המיעוט".

בגיל 35, קמחי-גולדשטיין היא אחת מעורכות הדין הבולטות בתחומי המימון וליווי משקיעים מוסדיים בענפים המורכבים ביותר בענף. לדברי עו"ד וול, ראש המחלקה העסקית במשרד פישר בכר חן וול אוריון, "בניגוד לעורכי דין רבים במשרדים הגדולים העובדים בשיטת 'גזור-הדבק', מירי מתמודדת תדיר עם נושאים המחייבים חשיבה רעננה, יצירתית וחדשנית. יחסית לגילה הצעיר, העסקאות שאותן ליוותה הן עסקאות בהיקפי ענק, והאמון שהיא זוכה לו מגורמי ממשל בכירים הוא יוצא דופן".

נוסף על ליווי הפרטות הבנקים, הסדר החוב של צים ועסקאות רבות אחרות, קמחי-גולדשטיין מטפלת בימים אלה באחד הנושאים הכי "חמים" וחשובים שמוביל משרד האוצר: המסלקה הפנסיונית לטיפול בכשלי השוק הפנסיוני.

קמחי-גולדשטיין, שמייעצת לחברה שמקימה את המסלקה, בטוחה שהיא "חלומו הרטוב" של כל אזרח וכלי שיאפשר לאזרחים לנהל את החיסכון הפנסיוני בצורה המיטבית.

"זוהי חברה שאמורה לשמש פלטפורמה שתאפשר זרימה של מידע מקיף ויסודי על החיסכון הפנסיוני של כל אחד, בין היועצים לבין מוכרי המוצרים הפנסיוניים (בתי השקעות וסוכני ביטוח). אם זה יצליח, זו תהיה רפורמה משמעותית מאוד".

קמחי-גולדשטיין גדלה ברמת-אביב, למדה בתיכון אליאנס, ובצבא שירתה 3 שנים כקמב"צית בטייסת מסוקי קרב בפלמחים. "במבצע ענבי זעם התפרסנו בצפון. אני ניהלתי את חדר המבצעים החיצוני (החפ"ק) של הטייסת ולא ישנתי כל המבצע", היא מספרת.

אביה עובד כמהנדס בתחום היין, ואמה, עו"ד דבורה קמחי, היא היועצת המשפטית של ערוץ 10.

- למה בחרת ללמוד משפטים?

"אמי עורכת דין, ומגיל 14 הקלדתי בעבורה מסמכים משפטיים במחשב, כי היא לא ידעה להקליד. כך שאפשר להגיד שינקתי מחלב אמי את 'הואיל, והואיל, והואיל'. בגלל שראיתי שאמי מאוד אוהבת את מה שהיא עושה, משך אותי ללמוד משפטים כמוה. אחרי הצבא, המקסימום שהרשיתי לעצמי היה טיול רכבות באיטליה, ומיד אחר-כך התחלתי ללמוד משפטים באוניברסיטת תל-אביב.

"בהתחלה רציתי 'להציל את העולם' והתנדבתי בכל הקליניקות האפשריות באוניברסיטה, אבל בשלב ההתמחות מצאתי את עצמי במשרד המסחרי פישר בכר חן וול אוריון, בלי באמת לדעת מה זה.

"משם החיים התגלגלו לכל מיני כיוונים 'שאינם הצלת עולם'. כשהתחלתי לעבוד במשרד ב-1999, כטרום-מתמחה, עבדו בו 17 עורכי דין, והיום יש בו כמעט 140 עורכי דין. בהתחלה עסקתי בתחום של הגבלים עסקיים, ובהמשך התגלגלתי לתחום של מימון ובנקאות, תחומים שאת ההתמקצעות בהם רכשתי במסגרת העבודה".

- מה את אוהבת במקצוע?

"יש שני דברים שאני אוהבת: הראשון הוא החלק של הפיצוח שבו אני יושבת וצריכה לפתור בעיה. רגע הפיצוח הוא מאוד מספק. לפני כמה שנים, למשל, ליווינו במשרד את עיריית רמלה בהנפקה של איגרות-חוב לגופים מוסדיים. זו היתה הפעם הראשונה שרשות מקומית יוצאת לקבל מימון מגופים מוסדיים ולא מהבנקים. במשך 3 שנים עבדנו על פיצוח של תקלות שצצו כתוצאה מהניסיון הראשון לקבל מימון לרשות מקומית משוק ההון ולא מהבנקים. כשהצלחנו, הסיפוק היה רב. הדבר השני שאני אוהבת בעבודה הוא האינטראקציה האנושית שהעבודה מזמנת לי".

- מה את לא אוהבת במקצוע?

"את העומס, הלחץ והצפיפות שלה. לפעמים אני פחות אוכלת ופחות רואה את הבית. אני גם לא אוהבת את נפילות המתח בסופן של עסקאות. העסקאות שאני מלווה 'ממשיכות בחייהן', ואני פונה הלאה ומרגישה שם אובדן אדרנלין".

- מה את עושה אחרי שעות העבודה?

"לפני שנתיים נולדו לי תאומים, בן (עומר) ובת (בר). לבלות איתם ולטפל בהם זה מה שאני עושה לפני ואחרי העבודה, וזה מאלץ אותי לעבוד לפעמים באמצע הלילה. האתגר של אימהות וקריירה הוא מאוד משמעותי. כמעט אף אחת לא יודעת באמת איך לעשות את זה".

- מהו השאיפות שלך לעתיד?

"אני אוהבת את מה שאני עושה במשרד ורוצה להתקדם ולגדול שם; להמשיך לעשות את הדברים שמחייבים מחשבה ויצירתיות".

עו"ד מירי קמחי-גולדשטיין

משרד: פישר בכר חן וול אוריון ושות'

מצב משפחתי: נשואה + 2

ותק: 9 שנים

תחום התמחות: מימון ובנקאות

עורך דין מוערך בתחום: "אין מישהו שהוא 'אורים ותומים'. מכל עורך דין שבו נפגשתי למדתי משהו ולקחתי אתי משהו".