500 מיליון בשביל 50 מיליארד

לפחות ההתנפחות בשווי הרשתות החברתיות לא ממש השפיעה על סקטורים אחרים

בחודש יוני 2010 גייסה חברת זינגה, יצרנית המשחק הפופולרי פארמוויל, 150 מיליון דולר מסופטבנק היפנית על-פי שווי של 4 מיליארד דולר. בתחילת דצמבר סירבה חברת הרכישה הקמעונאית ברשת גרופון להצעת רכישה מגוגל, על פי-ערך חברה של 6 מיליארד דולר, וחודש לאחר מכן השלימה סבב גיוס של 950 מיליון דולר מקרנות הון סיכון.

ואילו פייסבוק, הגדולה מכולן, גייסה החודש 500 מיליון דולר, על-פי שווי של 50 מיליארד דולר. בספטמבר 2010 נסחרו מניות החברה בין משקיעים פרטיים לפי שווי שוק של 23-33 מיליארד דולר.

האם אנחנו שוב בבועה? האם ימי האינטרנט העליזים חוגגים שוב מסביבנו? מה מצדיק הערכות שווי כה גבוהות עבור חברות צעירות יחסית, שאין להן היסטוריה עסקית משמעותית ושהמודל העסקי שלהן נמצא עדיין בשלבי הוכחת היתכנות?

לשם השוואה, חברת אמזון, שהכנסותיה בשנת 2010 היו 30.8 מיליארד דולר (בערך פי 15 מפייסבוק), נסחרת לפי שווי של 83.3 מיליארד דולר. אי-ביי, חברה מצליחה לא פחות, נסחרת לפי שווי של 37.4 מיליארד דולר, והכנסותיה ב-2010 היו 9 מיליארד דולר. נראה שבתחום הצר של חברות אינטרנט, הבונות את ערכן סביב רשתות חברתיות, התבססה לאחרונה האמונה אצל משקיעים פרטיים שכמעט כל שווי הוא מוצדק ונכון.

מי שחווה את הימי הבועה העליזים ואת ההתרסקות החדה והכואבת, רשאי להיות ספקן. מי לא זוכר למשל את Webvan, שב-3 שנות קיומה הספיקה לגייס 375 מיליון דולר בנאסד"ק, להגיע לשווי של 1.2 מיליארד דולר, לבנות מחסנים לוגיסטיים בעלות של כמיליארד דולר ולהתרסק באמצע 2001, לפשוט רגל ולפטר למעלה מ-2,000 עובדים?

או פטס.קום, שהספיקה בשנת 2000 גם לגייס בבורסה יותר מ-80 מיליון דולר וגם לפשוט את הרגל? והדוגמאות עוד רבות.

אבל יש הבדלים משמעותיים: בועת הדוט.קום טיפחה חברות ללא מודל עסקי, עם חזון של להשקיע (או לבזבז, תלוי בעיני המתבונן) כמה שיותר כדי לרכוש קהל משתמשים גדול. הן קמו מהר, הנפיקו בזריזות וכמעט כולן התרסקו תוך אובדן כספי המשקיעים. בנוסף, הבועה התפשטה אל מעבר לאינטרנט.

זוכרים את השוויים המופרכים של חברות התקשורת, את הערכים המנופחים של חברות הייעוץ, את הזוהר של חברות התוכנה האימתניות? ההתרסקות של הבועה ההיא הביאה לאובדן ערך של כ-5 טריליון דולר (25% מההפסדים נגרמו על-ידי חברות אינטרנט) ובין השאר גרמה לכך שכיום רוב החברות הציבוריות נסחרות בשוויים שהמשקיעים מסוגלים להסביר ולהבין אותם.

אם תסתכלו סביב, ההתנפחות בשוויים של פייסבוק ודומותיה לא ממש השפיעה על חברות אינטרנט בתחומים אחרים, ובטח שלא על סקטורים שונים כמו תקשורת, מוליכים למחצה או תוכנה.

הבועה אולי שוב כאן, אבל היא צבועה בצבע שונה, הרבה יותר שמרני, והיא גם הרבה יותר ממוקדת.

אם תתפוצץ, סביר להניח שלא תגרור איתה התרסקות כללית של השווקים. ואם תמשיך להתנפח, מי שמהמרים בתוכה ירוויחו הרבה כסף, ובצדק, כי הם מהמרים על כל הקופה.

יזהר שי הוא שותף כללי בקיינן פרטנרס ומנהל פעילות הקרן בישראל