לידיעת נושאי משרה בשוק ההון: אושר חוק אכיפה מינהלית

הצעת החוק לאכיפה מינהלית התקבלה לאחר שעברה הערב (ב') בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. עיקרו של החוק הוא מתן אפשרות לרשות ניירות ערך להפריד בין מהלכים של אכיפה פלילית, הנתונים לסמכות בתי המשפט - ובין מהלכים של אכיפה מינהלית, שיישארו בסמכות הרשות.

על החוק, שמעורר מחלוקת בקרב גורמים שונים בשוק ההון, אמר בסוף דצמבר בראיון ל"לגלובס" היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, עו"ד שוני אלבק, כי "הרעיון שעומד מאחורי החוק נבע מהצורך להתאים סנקציה למעשה הפרה. בשוק ההון - בהתייחס לנושאי משרה שמנהלים כספי ציבור - לא מספיקה אכיפה פלילית בלבד, יש הרבה מאוד הפרות שאינן מגיעות כדיי הפרות פליליות, אבל יש צורך להסדיר אותן ולאכוף אותן".

לדבריו, "יש הפרות שנעשות ללא כוונה פלילית, כמו מסירת פרט מטעה בתשקיף או מסירת מידע פנים, ויש גם עבירות פליליות שהעוצמה שלהן נמוכה, כמו עשיית עסקה בסכום של 3,000 שקל תוך שימוש במידע פנים, שעליה לא ניתן להפעיל את האכיפה הפלילית".

לדעת אלבק, החוק החדש יתקן את החוק הנוכחי, שמגביל את הרשות לפתיחת הליך פלילי בלבד ומתעלם מהפרות פליליות מינוריות. "במקרים קלים כנראה שבמצב הנוכחי לא נפעל נגד המפרים, כי גם אצלנו המשאבים מוגבלים", אמר.

נציין כי עיקר הטענות נגד החוק התייחסו לאפשרות להטיל קנסות מינהליים בסכומים של עד מיליון שקל על נושאי משרה ועובדים בתחום שוק ההון, תוך איסור על שיפוי או ביטוח, כך שאותם נושאי תפקידים ייאלצו, אם ייקנסו, לשלם מכספם הפרטי.

"האכיפה המינהלית יוצרת חשיפה אישית כלפי נושאי משרה בכירים בחברה, כמו גם נגד מנהלי תיקים ויועצי השקעות. העובדה שהצעת החוק מנוסחת כיום כך שלא ניתן יהיה לבטח או לשפות בגין קנס שמוטל ברמה האישית, מטרידה את הפעילים בשוק, החשופים לסנקציה. התשובה לכך היא שככל שהביטוח והשיפוי יהיו יותר גבוהים - כך החשיפה האישית שלהם תהיה יותר נמוכה, וכתוצאה מכך ההרתעה תהיה נמוכה", מסביר אלבק.