המבחן היחיד של גלנט

הרבה עניינים לא חשובים השתרבבו לפרשת גלנט. מה שחשוב זה רק אם פעל על-פי החוק

די למניפולציות, לספינים לחיטוטים ולמציצנות. די מצד זה - די מהצד השני. די לשימוש המניפולטיבי של החוגגים על דמו של יואב גלנט, ודי מהתירוצים המרוחים של תומכים הנשלחים להגנתו.

הבית - לא מעניין. הארכיטקטורה - ממש לא חשובה, בין אם היא ים-תיכונית צנועה ומשתלבת בבוסתן הטבעי ובין אם היא גרנדיוזית, פומפוזית ולא קשורה לזמן ולמקום.

ההשוואה הרגשית הסמויה בין בית גלנט לבית גבי אשכנזי לבית אהוד ברק או לצריף של דוד בן-גוריון בשדה-בוקר - נמוכה ולא קשורה. לא מעניין האינטריגות רוויות הטסטוסטרון במטה הכללי ובמשרד הביטחון. לא חשובה הפוליטיקה.

לא מעניין כמה עלה לקנות את הנחלה לפני 20 שנה ולא כמה עלה לבנות את הבית שעליה. לא חשוב לדעת מניין הביאה משפחת גלנט את הכסף. מבנה הפטיו ואריחי הקיר לא מוכיחים ולא כלום על המהות האמיתית של פרשה זו. עיצוב השיער של קלודין גלנט לא חשוב, בדיוק כמו יצרן משקפי השמש של מר גלנט.

"העיתוי"? הכי לא חשוב. "מעניין למה נזכרו עכשיו". זה ברור. עד עכשיו היה גלנט עוד קצין בצבא, עוד אלוף, ועכשיו הוא בדרך להיות ראש המטה הכללי. מה שעשה או לא עשה רב-סרן, אפילו אלוף, פחות חשוב, פחות עקרוני, ומה לעשות - הרבה פחות תקשורתי, אם תרצו פופוליסטי, ממה שעשה רמטכ"ל.

מאוד לא חשוב, אם כי נותן תשתית הבנה, כמה מאות אלפי השתלטויות לא חוקיות בוצעו ומבוצעות בקרקעות ישראל על-ידי מושבניקים שהם "מלח הארץ". כמה מכובדים, ידועים, מוכרים, מבצעים עבירות גלויות וידועות על חוקי המקרקעין.

נלך עוד צעד: גם התמיהות העולות מהתנהלות מינהל מקרקעי ישראל והפרקליטות לא קשורות כלל לגלנט - אלא אם כן הוא היה הגורם לה. גם אם המינהל חרג מסמכותו ונתן לו קרקע שלא כדין, רק כי הוקסם מהופעת ריח החאקי, לא חשוב לעניינו של גלנט.

מה שחשוב זה גלנט. אם פעל על-פי החוק או שלא על-פי החוק. על-פי הנהלים או לא על-פי הנהלים. האם ביקש והפעיל פרוטקציה כדי לקבל מה שלא היה צריך לקבל. רק זה חשוב. רק זה נותן מענה לשאלה אם גלנט ניחן ביושרה המוחלטת הנדרשת מרמטכ"ל.

התשובה חייבת להיות ברורה וחדה, בלי "אם", בלי "אבל", בלי "עם זאת" ובלי "נספח". והיא צריכה להינתן מהר. השבוע.