שמישהו ילמד אותם פיננסים

בין האנגלית לפיננסית ברור איזה שפה יותר חיונית לחיינו ועדיין זו שפה שלא לומדים

ידוע שבחברה המודרנית כסף מנהל את העולם, וכדי לחיות באיכות חיים גבוהה אנו זקוקים ללא מעט ממנו. עצמאות כלכלית היא הדרך למימוש חלומות, להגשמה עצמית ולאיכות חיים - ומי מאיתנו אינו רוצה מנה גדושה מכל אלה?

ברם, בישראל עד גמר השירות הצבאי המגמה של הדור הצעיר הינה לא לחשוב על העתיד. למרות שכל ההתנהלויות שלאחר השירות הצבאי - החל מהנסיעה לחו"ל, לימודי ההשכלה הגבוהה, החתונה, רכישת הרכב והדירה וההשקעה בילדים - דורשות התנהלות כספית מושכלת, עד לאותו מועד אף אחד אינו מכין אותנו לקחת אחריות פיננסית.

מרבית הצעירים חיים את ההווה בלבד. הם אינם חלק אינטגרלי מהתהליכים הכלכליים. הם אינם שותפים לתהליך קבלת ההחלטות בבניית התקציב המשפחתי, הם רשאים לצרוך כמעט ללא הגבלה ואינם ערים לאילוצים הקשורים להכנסות ולהוצאות. מי שדואג בדרך כלל לרווחתם הינם הוריהם.

כך, דור אחר דור גדל בבורות פיננסית, המובילה לעתיד גדוש טעויות כלכליות, שבקלות רבה חלקן הגדול היה יכול להימנע כבר בתחילת מסע חייו.

חישבו מה היה קורה לו התחלנו ללמוד לראשונה אנגלית בגיל 21? נשמע מופרך? זה בדיוק מה שאנו עושים ביחס לשפה הפיננסית. במאזן בין האנגלית לפיננסית ברור שהפיננסית חיונית הרבה יותר לכל אחד מאיתנו, ועדיין זו שפה שרובנו מתוודעים אליה בשלב מתקדם מדי בחיינו, אם בכלל.

רוב רובם של האנשים נחשפים לראשונה להשכלה הפיננסית בעת משבר, כשהם תרים אחר פתרונות. רק אז, לאחר שנים של צריכה בלתי מבוקרת, הם מתחילים ללמוד ולהבין את הנושא, אלא שבעת הזו הם צריכים לעמול הרבה יותר קשה על מנת להגיע לתוצאות.

דמיינו בנפשכם שכל הידע הפיננסי האגור כיום אצלכם, היה נצבר החל מבית הספר היסודי ועד הצבא, איזו השפעה מהותית היתה לכך על איכות חיינו ועל התוצאות הכספיות שלנו?

זהו המצב בעולם. במדינות רבות קיימת מודעות גבוהה הרבה יותר לחינוך הפיננסי. שם כבר קלטו מזמן שאזרחים המבינים בהתנהלות פיננסית תורמים לכלכלה יציבה יותר, פותחים עסקים ומשתמשים במכשירים פיננסיים התורמים לצמיחה כלכלית.

כתוצאה מכך, חלק קטן יותר מהציבור מהווה נטל על המדינה ורק מיעוט קטן נקלע למלכודות כלכליות. מדינות רבות גם מקצות משאבים לטובת הנושא.

בארה"ב, בניו זילנד, בבריטניה ובשוויץ המקצוע משולב בתכניות הלימודים בכל שלבי החינוך; במדינות האיחוד האירופי, באוסטרליה ובקנדה, ניתן דגש על חינוך פיננסי ותוכניות הכשרה לכלל הציבור.

לעומת זאת, אצלנו ההחלטה על שילוב תוכניות לימוד פיננסי התקבלה כחוק רק ב-2005, ואילו ההחלטה על הקמת קרן ציבורית לחינוך פיננסי, שהתקבלה במסגרת רפורמת בכר בשוק ההון, טרם מומשה עד היום.

לאחרונה, לאחר שיהוי רב, עלה לאוויר פיילוט של משרד החינוך לשילוב חינוך פיננסי בבתי הספר התיכוניים. יש לברך על המהלך, שעשוי בעתיד להקנות חינוך ותודעה פיננסית נרחבים לכל רבדי האוכלוסייה. יחד עם זאת יש להבין ולהפנים שהעולם והכלכלה בהתפתחות מואצת, ועלינו להגביר את הקצב על מנת לצמצם את הפערים.

בהוויה המודרנית הילדים הם צרכנים אקטיביים, חכמים ונגישים. ככל שנקדים להקנות להם חינוך כלכלי, נעמיד לרשותם את ארגז הכלים הדרוש כדי להפכם לבוגרים עצמאיים, העומדים ברשות עצמם גם מבחינה כלכלית.

חובתה של המדינה לקחת אחריות ולהנחיל ידע פיננסי במסגרת מקצועות החובה הנלמדים בבית הספר. חינוך פיננסי נבון ומושכל יתרום משמעותית לקידום הכלכלה ולמיצוי הפוטנציאל האישי והחברתי של אזרחי המחר.

רו"ח ראובן שיף הוא שותף מנהל בשיף הזנפרץ ושות'- רואי חשבון. לשעבר נשיא לשכת רואי חשבון בישראל