תרגיל עוקץ בטעם סיני

המשקיע בחברת התכשיטים FUQI חווה על בשרו את האמרה לפיה לא כל הנוצץ זהב

אם הייתי אומר לכם שיש לי סל מניות, שניתן להרוויח על כל דולר שמושקע בו פי חמישה, ולטווח ארוך, אני מניח שהייתם קופצים על המציאה.

אם הייתי מחזק את ההצעה הזו ומוכיח, על סמך נתונים מדוחות מבוקרים המפורסמים ברשות ניירות ערך האמריקנית, כי מדובר על חברות עם צפי לרווחים גדולים ואיתנות פיננסית חזקה, הייתם כנראה מתלהבים עוד יותר. אבל איך הייתם מגיבים אם הייתי אומר לכם שמדובר על סין?

המשקיעים עדים חדשות לבקרים לידיעות המכריזות על סין כמי שעתידה לרשת את מקומה של ארה"ב, ונתוני הצמיחה של השנים האחרונות אכן מאשרים כי המדינה הזו נמצאת בדרכה ליעד המדובר. העתקת הייצור של חברות בעולם לסין, בשל כוח העבודה הזול שם, מהווה חלק דומיננטי בצמיחה הסינית.

אחת מהתכונות הבולטות של החברות הסיניות היא יצירת אחיזת עיניים, הגורמת לך לחשוב שמצאת את הסוד לעשיית כסף. אך עם זאת, במוקדם או במאוחר, אתה עתיד לגלות שבדיוק כמו כולם אתה עדיין מגשש באפלה הסינית. המקרה של חברת התכשיטים Fuqi International (סימול:FUQI) הוא דוגמה לכך.

טוב מכדי להאמין

FUQI מייצרת ומוכרת תכשיטים אותנטיים לציבור הסיני, כשקהל היעד שלה הוא המעמד הבינוני ומעלה. תכשיטי החברה הם באיכות גבוהה ובעיצוב מיוחד, כך שמבחינת העסק היא עונה על הדרישות.

בנוסף, תהליך האורבניזציה בסין, והצטרפותם של עוד תושבים למעגל העבודה ומקבלי המשכורות בערים, הופך בהדרגה יותר ויותר אנשים לצרכנים של מוצרי החברה.

מהבחינה הפיננסית המצב של FUQI נראה ממש טוב מכדי להאמין. מ-2005 ועד 2008 צמחו הכנסותיה בקצב מסחרר של 50% בממוצע לשנה, או 30% אם מנקים הוצאות בגין רכישת חברה.

ב-2008 הגיע הרווח השנתי לכ-27.8 מיליון דולר. מאזן החברה נקי לחלוטין מכל חוב, הן ארוך והן קצר טווח. למעשה, רק באמצעות המזומן שלה ניתן היה לשלם את כלל התחייבויותיה, כך שמבחינת איתנות פיננסית יש לנו את כל הביטחון שצריך.

אחת מני רבות

כל זה היה נכון עד לרבעון האחרון של 2009 בו הודיעה החברה כי לא תפרסם את הדוחות שלה בזמן לאור שינויים שעליה לבצע בהם. בנוסף, ציינה החברה כי שורת הרווח החזוי לרבעון תהיה 50% פחות מתחזיותיה המוקדמות. את ההסבר לכך היא ניסתה לתלות בצורה מתוחכמת של צורת רישום מלאי וחומרי הגלם.

הדבר גרר תביעה ייצוגית נגד החברה על כך שהוליכה שולל את המשקיעים שבנו על צמיחה, והמניה ירדה כל הדרך לשווי שוק הנוכחי העומד על כ-145 מיליון דולר, מה שמשקף לה מכפיל רווח 5.6 על רווחיה בדוח 2008, ומכפיל 3 על הרווחים שהיו צפויים להיות לה ב-2009.

על מנת לפשט את התמונה הזאת, חישבו שאמרו לכם שיש לכם בקופת המזומנים 100 דולר, ורבעון אחד לאחר מכן פתאום הודיעו ש-100 הדולר הללו אינם קיימים יותר. הסיבה? אין סיבה.

עכשיו, לכו תרדפו אחרי חברה שיושבת כאמור בסין, למרות שאתם בכלל השקעתם בה בארצות הברית.

הדוגמה של FUQI היא לא ייחודית. יש לא מעט דוגמאות כאלה. וזו הסיבה העיקרית שמשקיעים שמרנים אינם מתקרבים לחברות הסיניות. למרות הפיתוי הגדול. אז בפעם הבא שמציעים לכם השקעה אטרקטיבית בסין, כדאי שתבדקו טוב-טוב במה מדובר. או שפשוט תתרחקו ממנה.

מתי אלון הוא יועץ חיצוני לקרן הנאמנות אלומות ספרינט מניות ערך חו"ל, ואינו בעל רישיון לייעוץ השקעות או ניהול תיקים. אין לראות בכתוב המלצה להשקעה בשוק ההון. הקרן או מתי עשויים להחזיק בני"ע המוזכרים בטור.