מה צריך לדעת רגע לפני שיוצאים למסע קניות בבורסה?

החלטתם שאתם מוכנים להשקיע, יש לכם סכום כסף מוגדר לשם כך, יעד ומטרה, וטווח זמן מוגדר מראש להשקעה - עכשיו עליכם להחליט מה אתם רוצים לקנות. רגע לפני שאתם מתחילים במסע השופינג בארץ המניות, ישנן ארבע תובנות מרכזיות שצריכות ללוות אתכם לכל אורך ההשקעה:

* שוק המניות הוא זירה של אי-ודאות, ואף אחד בה אינו חסין מפני טעויות.

* יש צורך לפזר את ההשקעה בין מספר מניות מסקטורים שונים, על מנת ליצור איזון נכון.

* שווי של מניה בבורסה משקף את הציפיות ממנה לעתיד, ולא את מה שקרה לה בעבר.

* בחירת מניות דורשת זמן ומיומנות רבה.

בעזרתו של עדי שטרן, מנהל השקעות בתמיר פישמן, ניסחנו עבורכם את השלבים בדרך לרכישת המניה הנכספת, כזו שבשורה התחתונה תניב לכם רווח.

איך נזהה מניה זולה?

כדי להרוויח כסף ממניה, צריך לקנות אותה בזול ולמכור במחיר גבוה יותר. "מצב בו מניה נסחרת בזול יכול לקרות, בין היתר, כאשר המשקיעים לא מעריכים נכון את פוטנציאל הצמיחה וההתייעלות העתידיים של החברה עצמה, של הסקטור, השוק ואף של הכלכלה בה החברה פועלת", מציין שטרן. בתור התחלה, הוא מציע 'להשוות תפוחים לתפוחים'. "אם ניקח את סלקום ונשווה אותה לשופרסל, לא נוכל להסיק שום מסקנה", הוא מדגים. "לכל סקטור מאפיינים שונים ורמות רווחיות שונות, ולכן הכלל הראשון בחיפוש אחר מניה זולה הוא להשוות מספר חברות הפועלות באותו תחום".

בהקשר לכך, שטרן מציין את מכפיל הרווח (E/P, שווי השוק/חלקי רווח נקי) שישמש אותנו כדי לדעת האם המניה זולה או יקרה, כאשר נשווה את המספר שהתקבל למכפיל הממוצע בענף בו פועלת החברה. "חשוב לשים לב שלא כל מניה עם מכפיל רווח |נמוך היא מניה זולה, ולא כל מניה עם מכפיל רווח גבוה היא יקרה, ויש לבדוק כל מקרה לגופו. ישנם סקטורים בהם לא ניתן להשתמש במכפיל הרווח בשל אופי הפעילות, לדוגמה סקטור הבנקים, שם נסנן על פי מכפיל הון, שהוא שווי השוק של המניה/חלקי ההון העצמי שלה", מפרט שטרן.

לחפור בדוחות

איתור של מניה זולה הוא רק שלב אחד בדרך להחלטת ההשקעה, ועל מנת לבסס את החלטתנו יש להיכנס לעובי הקורה של החברה. "הדרך המקובלת לעשות זאת היא לעיין בדוחות הכספיים של החברה, הנמצאים באתר הבורסה לניירות ערך. אלו יתנו לנו את כל המידע על החברה, וקריאה מעמיקה ונכונה שלהם היא צעד הכרחי על מנת לוודא שאנחנו קונים מניה איכותית", אומר שטרן.

ישנם שלושה דוחות עיקריים בהם צריך להתרכז: דוח רווח-והפסד, המשקף צמיחה של החברה; המאזן, המספק אינדיקציה לגבי מצבה הפיננסי, כולל התחייבויותיה השונות; ודוח תזרים המזומנים, המצביע בפועל על הכסף שזרם או-לא לקופת החברה. "שלושת הדוחות ביחד יוכלו לתת למשקיע תמונה רחבה יותר לגבי מצב ופוטנציאל החברה", מסביר שטרן, "החל מיכולת הצמיחה שלה, דרך התייעלותה, יציבותה הפיננסית, ובעיקר האם ישנם מוקשים שצריך להיזהר מהם בעתיד".

מציאת הערך הכלכלי הסובייקטיבי

ישנן שתי שיטות מרכזיות לכך, והבחירה ביניהן נובעת מאופי הפעילות ומבנה החברה. הראשונה והנפוצה ביותר היא היוון תזרימי המזומנים העתידיים הצפויים מהחברה, על פי מודל DCF ((Discounted Cash Flow. "במודל זה אנו מעריכים כי שוויה של החברה הינו סך תזרים המזומנים שתייצר מהיום ועד אין סוף, מתוך הנחה כי פעילותה ממשיכה לעד", מציין שטרן.

השיטה השנייה באמצעותה בודקים בעיקר חברות אחזקה ונדל"ן היא לפי מודל NAV - Net Asset Value. כאן לא מנסים למדוד כמה שווה החברה השלמה אלא מהו סכום חלקיה, ולמעשה מעריכים את השווי של כל חברה/נכס בנפרד, ומבצעים איחוד.

"כאשר מגיעים לשווי הכלכלי בכל אחת מהשיטות, משווים אותו לשווי לפיו החברה נסחרת בבורסה, קרי השווי הסחיר" מסביר שטרן. "במידה שהשווי הכלכלי שמצאנו גבוה מהשווי הסחיר, נרכוש את המניה".

והעבודה לא מסתיימת עם הרכישה, שכן יש צורך במעקב שוטף אחר ההשקעה, לנוכח אופיו של עולם ההשקעות, המתנהל בסביבת אי ודאות שבה התרחשות של אירועים בלתי צפויים עשויה להשפיע על הערכת השווי הראשונה שהביאה לרכישה. "קחו לדוגמה את דו"ח ששינסקי, ששינה לחלוטין את הערכות השווי של שותפויות הגז, ובעקבותיו שווין הכלכלי ירד בצורה דרמטית" נותן שטרן דוגמה מהעת האחרונה. "צריך להיזהר מתופעה של התאהבות במניות, ולהבין שלכל מניה יש ערך כלכלי שכאשר היא מגיעה אליו -צריך פשוט למכור אותה ולקחת את הרווח הביתה", הוא מסכם.