היכונו להעלאות ריבית נוספות: סימנים ללחצים אינפלציוניים

כך עולה מדוח האינפלציה של בנק ישראל ■ "עלייתם של מחירי האנרגיה והמזון הייתה מהירה מזו של שאר רכיבי המדד, והם משכו אותו כלפי מעלה"

"ברבעון הנסקר ניכרו סימנים ללחצים אינפלציוניים", כך נכתב בדוח האינפלציה לרבעון הרביעי לשנת 2010 שמפרסם היום (ד') בנק ישראל.

לפי הדוח, עלייתם של מחירי האנרגיה והמזון הייתה מהירה מזו של שאר רכיבי המדד, 1.4%, והם משכו כלפי מעלה את המדד הכללי כאשר בסעיף הדיור (המהווה 21% מהמדד הכללי), שהוביל את האינפלציה ברבעונים הקודמים, הייתה ברבעון הרביעי התמתנות.

עם זאת, על פי סקר מחירי הדירות (אשר איננו נכלל במדד המחירים לצרכן), הואצה עליית מחיריהן בחודשים אוקטובר ונובמבר לאחר חודשיים של התמתנות, אך על פי הערכות (של בנק ישראל), "אין בועה בשוק הדיור ב-2010".

לפי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל, האינפלציה בשנת 2011 תעמוד על 2.6% והריבית תגיע בסוף השנה ל-3.3%

עוד עולה מהדוח כי נמשכים האיתותים המצביעים על המשך ההתאוששות של המשק. האינדיקטורים לפעילות הריאלית ברבעון הרביעי - סקר החברות, המדד המשולב והמודלים להערכת ההווה (nowcasting) לרבעון - מצביעים על המשך מגמת הצמיחה בקצב דומה לזה של הרבעון השלישי.

על פי הערכות של כלכלני בנק ישראל, התרחבו ההשקעות והיצוא בקצב מהיר, ואילו הצריכה הפרטית (כולל השוטפת) עלתה בשיעור מתון, לאחר יציבות ברבעון השלישי. עוד נכתב כי על אף ששיעור האבטלה במשק נותר נמוך יחסית בהשוואה היסטורית, "לפי שעה לא ניכרים לחצי שכר משמעותיים".

התחזית לרבעון הרביעי מתבססת, בין השאר, על נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי של 2010, שלפיהם צמח התמ"ג ב-4.4%, נמשך הגידול המהיר של ההשקעות, הואצה הצריכה הציבורית, ואילו בצריכה הפרטית וביצוא הסחורות והשירותים נרשמה יציבות.

הסיכונים: אי ודאות לגבי צמיחה ועליית מחירי הסחורות

הדוח מתייחס גם לתנועות ההון שזורמות מהכלכלות המפותחות, לרבות ארה''ב, אירופה ובריטניה, לשווקים המתעוררים, ביניהם ישראל, ונכתב כי "על רקע זה העלאת הריביות במשקים המתעוררים, לצד דחייה של הצפי להעלאות הריבית לסוף 2011 במשקים המפותחים (בעיקר בארה"ב ובאירופה), המשיכה לעודד יבוא הון למדינות המתפתחות, ובדומה להן גם לישראל". לפי בנק ישראל, התהליך הדרגתי של העלאת הריבית מיועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד, תוך תמיכה בפעילות המשקית ושמירה על היציבות הפיננסית.

על פי נתוני מאזן התשלומים, יבוא ההון לישראל ברבעון הרביעי התמקד ברכישת מילוות קצרי מועד (מק"ם) ובהפקדות של זרים בבנקים מקומיים ופחות בהשקעות ריאליות ובמניות. כך הגיעה יתרת החזקותיהם של הזרים בישראל לכרבע מיתרת המק"ם. ניתן אפוא להסיק שיבוא הון זה, המשפיע על שער החליפין, מונע בעיקר משיקולים קצרי טווח.

לשם צמצום השפעות קצרות טווח אלה על שער החליפין התערב בנק ישראל בשוק ורכש מטבע חוץ. בינואר 2011 הטיל בנק ישראל על תושבי ישראל חובת דיווח על פעילותם בנגזרי מטבע חוץ, ועל תושבי חוץ - חובת דיווח על פעילותם בנגזרי מטבע חוץ ובמק"ם. כן הטיל בנק ישראל על התאגידים הבנקאיים חובת נזילות בגין עסקאות בנגזרי מטבע חוץ מול תושבי חוץ.

לנוכח העליות המשמעותיות של מחירי הדירות (יחסית למדד הכללי) ושל היקפי האשראי לדיור, נקט בנק ישראל צעדים מקרו-יציבותיים שמטרתם לייקר את הריבית על המשכנתאות (אלה הניתנות בריבית משתנה וביחס מימון גבוה), ובכך לצמצם את חשיפת הציבור והבנקים לסיכוני ריבית ואשראי בשוק הדיור.

לפי הדוח, הסיכונים העיקריים העומדים בפני המשק הישראלי בזירה הגלובלית הם: (א) אי-הוודאות לגבי הצמיחה, ובמיוחד אי-וודאות ביחס להתמודדותן של חלק ממדינות אירופה וארה"ב עם גירעונות פיסקליים גבוהים (מידת הקונסולידציה הנדרשת והיכולת לבצעה), והשפעתה על כלכלת העולם, ובכלל זה על הביקושים ליצוא הישראלי ו-(ב) מגמת עלייתם של המחירים המסתמנת בשוקי הסחורות בעולם, שעלולה להביא לעליית האינפלציה בעולם כולו, גם בישראל.