הבנקים נתנו ריבית זכות על העו"ש; למה אקוניס מתעקש?

ניסיונות החקיקה של ח"כ אופיר אקוניס הביאו לכך ש-3 הבנקים הגדולים הסכימו לריבית זכות על יתרות העו"ש ■ אז למה הוא לא מרפה ומתעקש להמשיך ולקדם את הצעת החוק?

כולנו מכירים את הסצנה הזאת מסרטי פעולה: שוטרים מתגודדים סביב דלת נעולה, שמאחוריה האנשים הרעים. "לפתוח, משטרה", הם צועקים, ומבפנים נשמעים רעשים לא ברורים אבל הדלת לא נפתחת. לבסוף, אחד מהשוטרים, הגברתן מביניהם, לוקח צעד אחורה, נותן בעיטה בדלת, מעיף אותה פנימה, וכל השוטרים מתפרצים לדירה באקדחים שלופים.

עכשיו נסו לדמיין מה יקרה אם בזמן שהגברתן מתכונן לבעוט בדלת, היא תיפתח, וקול מנומס יזמין את השוטרים להיכנס פנימה? זה בדיוק מה שקרה לחבר הכנסת אופיר אקוניס (ליכוד).

בעוד הוא ערך את כל ההכנות לבעוט בדלת הנעולה, להסתער על הבנקים, ולכפות עליהם בחקיקה מתן ריבית על יתרות זכות בעו"ש, הם כבר מפעילים תוכניות דומות, ומייתרים את החקיקה שיזם. אבל האם אקוניס יוותר על החקיקה? מה פתאום. לפניכם, אם כן, מחזה בחמש מערכות תחת הכותרת הכבוד האבוד של אופיר אקוניס.

מערכה ראשונה: אקוניס בעקבות נוקד

הראשונה שהעלתה את יוזמת החקיקה שמחייבת את הבנקים לתת ריבית על יתרות זכות בעו"ש הייתה ח"כ אורית נוקד בשנת 2006. אחריה הגיע ח"כ גלעד ארדן, ולפני שנה הגיע תורו של אקוניס.

"הואיל וכיום הבנקים גובים עמלה מהלקוחות על כל פעולה, ומחייבים את חשבונם בריבית על יתרות חוב, יש לקבוע הסדר מקביל המחייב אותם לשלם ללקוחותיהם ריבית על יתרות זכות", כתב אקוניס בדברי ההסבר לחוק. אקוניס פעל ברצינות. הוא לא הסתפק בכותרות בעיתון, אלא התקדם עם הצעת החוק. המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, הוטרד מההצעה, וגם בבנקים נלחצו. במאי 2010 החלו שיחות בין אקוניס, חזקיהו ומנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, על מנת להגיע לפשרה.

מערכה שנייה: ההסכם

בחודש יוני, בתיווכו של חזקיהו, הושג הסכם. אקוניס ישעה את החקיקה עד סוף השנה, וחזקיהו יפעל מול הבנקים שיקדמו תוכניות ברוח החקיקה. בנק הפועלים, סוכם, יהיה החלוץ לפני המחנה, ויציג מיידית תוכנית לקיזוז בין יתרות הזכות והחובה, שתיכנס לתוקף בינואר 2011. הציפייה הייתה כי שאר הבנקים ילכו בעקבות הפועלים, אבל הם, כך התברר, לא מיהרו לשום מקום. מתוך אי הבנה או קהות חושים סחבו הבנקים האחרים את הטיפול בסוגיה, ובמשך חצי שנה שקלו אותה ובחנו אותה מבלי שקרה דבר.

מערכה שלישית: לאומי נשבר ומצטרף

המפתח היה בנק לאומי, כי גודלו ועוצמתו היו יוצרים מסה קריטית, אבל לאומי גרר רגליים. אקוניס החל להפגין בצדק סימני אי נוחות, ובנובמבר הוא עבר להרהר בקול רם בחידוש החקיקה. "לא נראה כי הבנקים מתכוונים לעמוד בהסדר, והם אינם נרתמים ליישומו במועד קרוב", כתב לחזקיהו. "בשל כך, נראה כי לא יהיה מנוס מלקדם את הצעת החוק".

חזקיהו בתורו לחץ את לאומי. תחת לחצי המחוקק והרגולציה נכנע הבנק, ובתחילת דצמבר הציג את תוכניתו: תינתן ריבית על יתרת זכות בעו"ש עד סכום של 5,000 שקל, ובשיעור של 70% מריבית הפק"מ.

לדיסקונט, הבנק השלישי בגודלו, זה לקח קצת יותר זמן. החלפת המנכ"ל בו גררה החלפת בכירים, ובמשך תקופה לא התקבלו החלטות רבות בבנק. לפני שבוע חשפנו כי דיסקונט נמצא בשלבי הסיום של תוכניתו, הדומה לזו של לאומי, והוא צפוי להשיק אותה תוך שבועות בודדים.

אגב, למען הסר ספק, אף אחד לא עומד להתעשר מריבית הזכות. הריבית בסך הכל תזכה את הלקוחות בשקלים בודדים בחודש. אפילו בריבית של 5%, מי שיחזיק לאורך כל השנה יתרה של 5,000 שקל בחשבון יקבל במצטבר 125 שקל (לפני מס). סכום שיספיק לו כדי לקחת את הילד לסרט ולקנות לו פופקורן קטן וקולה. אם הילד ירצה פופקורן גדול, האבא יצטרך להוסיף מכיסו.

מערכה רביעית: אקוניס מתעקש

אחרי שגם דיסקונט הצטרף כבר לא נותרה סיבה להמשך החקיקה. אקוניס היה יכול להשתבח בהישג, להתקשר למנכ"ל דיסקונט, לברך אותו, ולצאת בהכרזת ניצחון: "אני, אופיר אקוניס, כופפתי את הבנקים". אבל במקום זאת קרה דבר מוזר: אקוניס החל שוב לקדם את תהליך החקיקה.

מדוע הוא מתעקש, קשה לנו להבין. מאחר שהפועלים, לאומי ודיסקונט מחזיקים בכ-80% ממשקי הבית, הרי שההטבה שביקש אקוניס תינתן ממילא, וללא חקיקה, לרוב המכריע של הלקוחות. ובכלל, העובדה שנוצרה תחרות, ובנקים מציעים באופן וולונטרי ריבית זכות, היא הישג גדול שנזקף לזכותו.

"אני מצפה לשיפור ההצעות", אמר לנו אקוניס אתמול. "הבנקים צריכים להביא הצעה ולא גימיקים יחצ"ניים. למה הריבית היא רק עד יתרה של 5,000 שקל? האם כשלקוח ביתרת חובה של מעל 5,000 שקל, הבנקים מפסיקים לגבות ריבית?".

אקוניס גם מתרעם על הריבית הנמוכה, אם כי לא ברור לאן הוא חותר. כל הריביות במשק נמוכות. האם הוא מצפה שהריבית על עו"ש נזיל תהיה גבוהה יותר מריבית הפק"מ?

מערכה חמישית: בצל הכרמל

יש עוד סיבה להתעקשות של אקוניס. התחרות בינו לבין מחליפו כיו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה הכהן. יש הטוענים כי מה שמטריד באמת את אקוניס הוא הקרדיט. החשש הגדול שלו הוא ששאמה, יריבו המר, יעלה לדיון את הצעת החוק ויגנוב לו את התהילה. או אז במקרה הטוב יוצג אקוניס ככלי ריק שהגיע לפשרות מגוחכות על חשבון הציבור, במקרה הרע הקרדיט על קידום ההצעה יעבור לשאמה. וזו כבר באמת סיבה טובה להמשיך בחקיקה.

אפילוג: אחת אפס לטובת דודו זקן

אקוניס נותר בשלו. לא הועילה פגישה עם המפקח החדש על הבנקים, דודו זקן, שהביע התנגדות לחוק. הוא העדיף להתעלם מעמדתו, והעלה את הצעת החוק לוועדת השרים לענייני חקיקה.

שלשום התכנסה ועדת השרים, ואז שלף זקן את הג'וקר: סטנלי פישר. הנגיד התייצב בפני הוועדה והביע את התנגדותו. בעימות החזיתי עם פישר, לאקוניס המופתע לא היה סיכוי. יו"ר ועדת השרים, שר המשפטים יעקב נאמן, נפנף את אקוניס בנימוס, לא קיים הצבעה, והודיע שהדיון בהצעת החוק ייערך רק בעוד חודשיים. המשך יבוא.