עיני סטייל

אחרי ששמר על שקט יחסי, ולאחר שמועות כי הוא פוזל לג'וב נחשק בסקטור העסקי, חזר השבוע יו"ר ההסתדרות עופר עיני לתפקידו המוצהר.

"נתניהו גומר את מעמד הביניים", אמר ל"גלובס". "מים זה זהב? ביקור בתחנת דלק 500 שקל? הם בטוחים שכולנו מטומטמים". עם או בלי קשר לשאיפותיו הפוליטיות הוכיח עיני שוב שכשהוא רוצה הוא יודע לנשוך. אכן, העלאת מחירי הדלק מקוממת כל אזרח בר-דעת.

אבל בהזדמנות זו כדאי לבדוק אם עיני יודע להילחם באותו שצף קצף בכל פעם שזכויות עובדים נמצאות בסכנה. אם תשאלו את גמלאי חברת החשמל הם יגידו לכם שממש, אבל ממש, לא.

בימים אלה מנהלים הגמלאים מאבק קשה נגד עיני ונגד יו"ר ועד עובדי חברת החשמל, מיקו צרפתי. לטענתם, שני האישים שאמורים לייצג אותם עשו יד אחת עם האוצר כדי לפגוע במעמדם ובזכויותיהם.

לא מזמן התברר שהפנסיה של חברת החשמל נשחקת ריאלית מדי שנה משום שהיא אינה צמודה למדד. בעקבות כך סוכם עקרונית בין האוצר להסתדרות ולוועד עובדי חברת החשמל שהפנסיה תעבור למודל דומה לזה של עובדי המדינה, כלומר תהיה צמודה למדד. האוצר אפילו הסכים להעניק לגמלאי החברה תוספת שחיקה חד-פעמית בגובה 12%-8% מהשכר.

אלא שלצד הנדיבות ביקש האוצר גם בקשה קטנה: לבטל נוהג הקיים בחברה מאז הקמתה, שלפיו תנאי השכר של הגמלאים צמודים לאלה של העובדים הפעילים. השיטה של האוצר ידועה: נותנים טובת הנאה לדור הנוכחי בתמורה לפגיעה בזכויות העובדים מכאן והלאה. השיטה הזו מכרסמת בזכויות מעמד הביניים לא פחות, וכנראה הרבה יותר, מתוספת של 20 אגורות למחירו של ליטר בנזין או של קוב מים.

הגמלאים, מן הסתם, נחרדו מההצעה. ההצמדה היא תעודת הביטוח הטובה ביותר שיש להם נגד פגיעה עתידית בתנאי שכרם. אלא שלהפתעתם התברר להם שמי שמתיימרים לדבר בשמם לא רק תומכים בביטול ההצמדה אלא אפילו מציבים את החתימה על הסכם הפנסיה המנתק כתנאי לחידוש השיחות על השינוי המבני בחברת החשמל.

מה יכולה להיות הסיבה לצעד כזה? פשוט מאוד: העובדים יודעים שבמסגרת השינוי המבני הם יקבלו פיצוי גדול מהאוצר. אם הגמלאים יהיו מחוץ לתמונה, יישאר לעובדים חלק גדול יותר בעוגה. הגמלאים הקימו קול זעקה, אבל אין להם שום כוח של ממש. אז נכון שיום אחד גם חברי ועד העובדים הנוכחי של חברת החשמל יהיו גמלאים, אבל עד אז אלוהים גדול.

הנשק האחרון שנותר בידי הגמלאים הוא הערוץ המשפטי. הם טוענים שלעיני ולצרפתי אין סמכות לחתום בשמם על הסכמים הפוגעים בזכויותיהם ובמעמדם.

היועץ המשפטי לממשלה סבור, כמובן, שהצדק עמם, ומונע את חתימת הסכם הפנסיה החדש. לא עוזרים איומי ההשבתה של ועד העובדים והלחצים שמנסה להפעיל עליו הממונה על השכר באוצר. איזה אינטרס, תשאלו, יש ליועץ המשפטי? כלום כנראה, מלבד עמידה במחויבותו המשפטית והמוסרית להגנה על זכויותיהם של חלשים; מחויבות שלמרבה הצער אין כנראה לעיני ולצרפתי. הם יודעים לדאוג לבוחרים שלהם עד למילוי מכל הדלק הבא.