"תביעות ייצוגיות פזיזות מדי הן תופעה מגונה ושרלטנית"

בתקופה האחרונה מסתובב עו"ד ארנון גרפי, מומחה לתביעות ייצוגיות, בחוסר מנוחה. לא ההפיכות והמהומות בטוניסיה ובמצרים טורדות את מנוחתו של עורך הדין ששימש במשך שנים כיו"ר ועדת תביעות ייצוגיות בלשכת עורכי הדין, וגם לא מפלס הכנרת, אלא תופעה משפטית שהולכת וצוברת תאוצה בזמן האחרון, עד שהפכה ל"מכת מדינה" כמעט, מדירה שינה מעיניו של גרפי.

מדובר בהתנהלותם של רבים מעורכי דין המייצגים תובעים בתביעות ייצוגיות, שאותה מגדיר גרפי כ"מדאיגה".

לדבריו, מרגע שקרה אירוע שמקים על פניו עילה להגשת בקשה לתביעה ייצוגית, "נורית יריית פתיחה למירוץ מטורף שתכליתו - מי יהיה עורך הדין המהיר שיכין את תביעתו בזמן הקצר ביותר ויגיע ראשון לבית המשפט".

לדברי עו"ד גרפי, מרגע שידיעה על מחדל או תקלה כלשהי עולה באתרי החדשות באינטרנט, מתחילה "ריצה מטורפת" של עורכי דין להגשת תביעה ייצוגית באותם נושאים, וישנם מקרים שאף הוגשו התביעות הייצוגיות ביום שבו קרה האירוע.

בעיניו זו תופעה מגונה ושרלטנית, שתוצאתה היא הגשת תביעות ייצוגיות שטחיות, נמהרות ונחפזות, שאינן יכולות להכיל את מלוא העובדות הרלבנטיות.

דוגמה לביקורת שלו מביא גרפי באמצעות פרשת התקלה ברשת סלקום, שאירעה בחודש דצמבר האחרון. מיד לאחר שאירעה התקלה ברשת שהשביתה את פעולת החברה למשך שעות ארוכות, חידשה סלקום את הקווים, התנצלה על התקלה, ופיצתה אוטומטית את כלל לקוחותיה (בהחזר מלא בגין כל השיחות והודעות בארץ לשבוע ימים). ואף שהפיצוי מוערך בעשרות מיליוני שקלים, עוד באותו היום הוגשו נגדה שתי תביעות ייצוגיות.

אצבע קלה על ההדק

לדברי גרפי, הגשת תביעות ייצוגיות כאלה של עורכי דין בעלי "אצבע קלה על ההדק" גורמות נזק גדול למוסד החשוב של התובענות הייצוגיות, שתכליתו, בין השאר, לשמש כלי פיקוח והרתעה שניתן לאזרחים, על מנת לאכוף על הגופים המסחריים והשלטוניים, בעלי העוצמה, את קיום חובותיהם, ולצמצם את הפער העצום הקיים בינם לציבור האזרחים. אולם תביעות שמוגשות בפזיזות רבה באות על חשבון ביסוס התביעה והנחת תשתית עובדתית מתאימה, ורובן נדחות, כך שהתכלית שעומדת מאחוריהן פשוט מתפוגגת.

לדברי גרפי, "החשש הגדול שלי הוא שמהלכים כאלה, שבהם מוגשות תביעות ייצוגיות באופן נמהר - בטרם הסתיים האירוע שעליו נסבה התביעה, ולפני שהוברר באמת מה גרם לכך ומה גובה הנזק - יפעלו בסופו של דבר כ'בומרנג'. עוצמתו של מכשיר התביעה הייצוגיות תוחלש, יעילותו תיפגע, וכפועל יוצא מכך - תרומתו לציבור תקטן".

אינטרס ציבורי מובהק

ואם לא די בכך, אל הנזק הזה מצטרף נזק ציבורי ותדמיתי חמור ובלתי הפיך העלול להיגרם מהגשת תביעות פזיזות כאלה.

לדברי גרפי, "במיוחד בא לידי ביטוי מכשיר התביעה הייצוגית בתחום הצרכני, בהקפדה על תוכני הפרסום ובהגנה על זכויות האזרח. אנו קוראים ושומעים כל העת על מתן פיצוי והחזרי כספים שנגבו מהציבור שלא כדין, כמו חיובי אגרות, היטלים, מיסים ועמלות שונות.

"מכשיר התביעה הייצוגיות הוא אינטרס ציבורי מובהק, ויש לעודד את השימוש בו. תביעות פזיזות פוגעות פגיעה חמורה ביעילות מכשיר התביעה הייצוגית ובתדמיתו, ויוצרות זילות וחוסר אמון בקרב הציבור כולו. נזק תדמיתי זה יגרום לכך שגם תביעות מוצדקות ומבוססות לא יוגשו, או שלא יתבררו בלב פתוח ובנפש חפצה, כך שהנזק הכולל שייגרם מהגשתן יגבר על התועלת.

"ניתן לסכם ולומר כי נוכח הכלי החשוב ורב-העוצמה, שומה על עורכי הדין לעשות בו שימוש יותר זהיר ומושכל, באופן שישרת את הציבור ויגשים את התכלית שלשמה נחקק החוק".

- במה שונה בהיבט זה תביעה ייצוגית מתביעה כספית רגילה?

גרפי: "כדי להגיש תביעה אזרחית, ולו הפשוטה ביותר, נדרשים לעורך הדין מספר ימים, אם לא שבועות, על מנת לברר את העובדות לאשורן, למצוא את העילה המשפטית המתאימה ולאתר את המסמכים הרלבנטיים. קל וחומר כאשר עוסקים בתביעה ייצוגית, על כל משמעויותיה. תביעה ייצוגית מוגשת בשם קבוצה של תובעים, שמספרם משתנה מתביעה לתביעה, אך לרוב מדובר באלפי ואף ברבבות אזרחים.

"לפיכך, על התביעה הייצוגית להיות מבוססת ולהכיל את כלל העובדות, המסמכים, הטענות והסעדים הרלבנטיים. עליה לאמוד את הנזק ולהעריך את גודל הקבוצה המיוצגת. יש לזכור גם שכל תוצאה שתושג במסגרת התביעה הייצוגית מהווה מעשה בית דין כלפי כל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת. לכן, להכנת תביעה כזאת ולהגשתה דרושים השקעת מאמץ, חשיבה מרבית, ניתוח ולימוד החומר הרלבנטי לתביעה.

"יתרה מכך, יש לצפות את טענות ההגנה ולהיערך אליהן באופן מיטבי, דבר שמטבע הדברים אורך זמן לא מעט. במצב שבו תביעות ייצוגיות מוגשות תוך יום - סביר להניח כי התביעה לא תהיה שלמה, תחסר פרטים מהותיים, ובשל כך תידון לכישלון".

- מה עשוי להיות הפתרון לבעיה?

"במקרים של תביעות ייצוגיות נמהרות וחסרות בסיס יש להשית הוצאות גבוהות על התובעים, דבר שעשוי לעזור למנוע את הגשתן בעתיד, אך יש להיזהר מכך, כדי לא לפגוע בתכלית מוסד התביעה הייצוגית.

"פתרון נוסף עשוי להימצא בחינוך של הציבור. הבעיה של עורכי דין הרצים להגיש תביעות ייצוגיות דומה בעיניי ליצר של הנוער להתפרסם במהירות וללכת לתוכניות טלוויזיה כמו 'האח הגדול', או של חברות סטארט-אפ לעשות אקזיט מהיר. הצלחות אמיתיות צריכות לבוא מתוך עבודה קשה ומעמיקה - ולא בשל הגשת תביעה שטחית שאין מאחוריה דבר".

"התוצאות שלנו מדברות בעד עצמן"

על רקע כמות התביעות הייצוגיות המהירות שהוא חתום עליהן, נראה כי אחד ממייצגי התופעה שעליה מדבר עו"ד גרפי הוא עו"ד יוחי גבע, שמשרדו הוא בין המובילים בארץ בייצוג תובעים בתביעות ייצוגיות, בהיבט הכמותי. המשרד מוביל בתחום זה במשך 4 שנים רצופות, על-פי דירוג חברת דן אנד ברדסטריט.

עם זאת, עו"ד גבע דוחה את הטענות שמעלה גרפי, וחושב שמשרדו אינו מאלה שאליהם מכוונת הביקורת. "אין אלא להביט לאחור ולראות את התוצאות שלנו שמדברות בעד עצמן. אנו נמשיך לייצג נאמנה בתובענות ייצוגיות, כפי שעשינו עד עתה ונדאג לכלל הציבור בישראל שנפגע או עלול להיפגע מעוולה במישור הצרכנות, הבנקאות, הביטוח, התקשורת, זיהום הסביבה וההגבלים העסקיים".

לדברי שותפו לשעבר של עו"ד גבע, עו"ד אמיר ישראלי, המתמחה גם הוא בהגשת תביעות ייצוגיות, הביקורת של גרפי נכונה, אבל רק בחלקה ורק במקרים מסוימים. "השאלה בהקשר זה צריכה להיות עניינית ולא גורפת. כלומר, האם ניתן להכין תביעה ייצוגית באופן מעמיק ושלם בפרק זמן של תוך יום-יומיים. ישנם מקרים שהם פשוטים ושבהם זה אפשרי, ויש מקרים מורכבים, ואז זה לא רציני לפעול בצורה הזאת".

עם זאת, בניגוד לדעתו של גרפי, ישראלי אומר כי את הפתרון לבעיה לא צריך לחפש בקרב עורכי הדין העוסקים בתחום, אלא בשינוי החוק. "סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות מעניק עדיפות לתביעה מוקדמת על פני תביעה מאוחרת. הכלל הזה הוא לא סביר ולא נכון. מה שצריך לעשות זה להבהיר את החוק, כך שהוא יאמר כי התביעה הייצוגית שראוי שתנוהל היא זו שיש לה את הסיכויים הטובים ביותר לזכות מבין אלה שהוגשו, ולא זו שהוגשה ראשונה".

ייצוגיות חפוזות בשנה האחרונה

* קרטל הלחם:

מאי 2010 - יומיים אחרי שהתפוצצה פרשת קרטל הלחם, הגישו מיה אדר ורמי יפלח, באמצעות עו"ד יוחי גבע, בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסך 500 מיליון שקל לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד מאפיות אנג'ל וברמן, בטענה כי שוק מוצרי הלחם בישראל נשלט כמעט באופן מלא על-ידי הנתבעות, שמחזיקות יחד ביותר מ-70% ממנו.

* השחיתות בקופת-חולים מאוחדת:

נובמבר 2010 - יום אחרי שמבקר המדינה פרסם דוח חריף נגד השחיתות בקופת-חולים מאוחדת, הגיש אחד ממבוטחי הקופה למחוזי בתל-אביב, גם הפעם באמצעות עו"ד יוחי גבע, בקשה לתביעה ייצוגית בסך 500 מיליון שקל נגד קופת-חולים מאוחדת, בטענה כי נהגה כלפיו וכלפי יתר המבוטחים ברשלנות רבתי.

* התקלה בסלקום:

דצמבר 2010 - פחות מיממה לאחר התקלה בבסיס הנתונים של חברת סלקום, הגישו לקוחות החברה שתי בקשות לתביעות ייצוגיות לבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה ותבעו לפצותם על הזמן שבו היו מכשירי הסלולר שלהם מושבתים. באמצעות עו"ד טל לביא הגישו אריה אזואלוס ומשה אלמוג תביעה בסך יותר מ-60 מיליון שקל. במקביל, הגיש עו"ד יוסי פוקס תביעה ייצוגית נוספת נגד סלקום.

* התקלה בבזק:

ינואר 2011 - הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, באמצעות עו"ד יוחי גבע, בקשה לתביעה ייצוגית בסך יותר מ-217 מיליון שקל נגד חברת בזק בגין התקלה שאירעה יומיים קודם לכן, שבה הפסיקה בזק להעניק שירותים ללקוחותיה באופן סדיר במשך כ-7 שעות.