"נשרף לנו האקזיט; לא הצלחנו לשכנע שיחכו עד שנתאושש"

שריפה כמו זו שאירעה באחרונה בסניף איקאה בנתניה, היא רק דוגמה אחת למגוון גורמים בלתי-צפויים שעלולים לאיים על קיומו של העסק ■ איך נערכים?

טוטאל-לוס. זה מה שנותר מענקית הריהוט "איקאה" בנתניה. שריפת הענק שפרצה בחנות לפני כשבוע, כילתה אותה עד היסוד והסבה נזקים כספיים אדירים לבעליה. גם עתידם של 400 עובדי הסניף, שצפוי לחזור לפעילות מלאה רק בעוד שנה, לוט בפיח.

שריפה כמו זו של איקאה או כמו המגה-שריפה ביערות הכרמל, היא רק דוגמה אחת לגורמים הבלתי-צפויים המסכנים ומאיימים מאוד על עסקים כמו פיגועי טרור (שפוגעים קשות על עסקי התיירות, למשל), הפיכות שלטוניות (כמו זו במצרים, שהזיקה ליצואנים, ליבואנים ולתעשיינים הישראלים שפעילים שם), וירוסים מחשביים, מוות פתאומי של בעלי תפקידים מרכזיים, רעידות אדמה, בצורות, תרגילי הונאה ועוקצים, ואפילו וירוסים מסתוריים כמו זה שמאיים להכחיד את אוכלוסיית הדבורים וכתוצאה מכך גם את פרנסתם של הדבוראים. רק השבוע התבשרנו על "ניוקאסל", מגיפה חדשה המאיימת על משק העופות בארץ, שכבר הסבה למגדלים נזק המוערך בכ-8 מיליון שקל.

בעלי עסקים, מן הסתם, מודעים לסבירות שסיכונים כאלה ואחרים עלולים להגיע לפתחם, אז מדוע רבים מהם לא נערכים להגן כראוי על העסק מבעוד מועד? "הבעיה המרכזית עם אירועים חיצוניים משמעותיים היא נדירותם היחסית, ולכן הם נמצאים במקרים רבים מחוץ לרדאר ולטווח התכנון של העסק", אומר ד"ר יוסי רענן, מומחה לניהול סיכונים מבית-הספר למנהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למנהל.

לדבריו, "האירועים הגדולים האחרונים הוכיחו, שסיכונים תפעוליים עלולים לגרום נזקים גדולים ומשמעותיים, לעתים עד כדי סיכון המשך קיום העסק. לכן, כל עסק חייב שתהיה לו אסטרטגיה למקרי חירום, כלומר תכנון תגובה לכל אסון, וכמובן חשוב לרענן ולעדכן אותה מעת לעת, כי בשעת אמת אין תועלת בתוכניות מגירה מיושנות".

"בענף הלול הווירוסים עפים עם הרוח ומדביקים את מי שהם רוצים, אי-אפשר למנוע אותם"

ב-2003 נאלץ הלולן שלום בוארון להשמיד עופות בשווי 4.5 מיליון שקל בגלל "שפעת העופות". הוא אמנם עושה הכול כדי למנוע מעופותיו את המגפה החדשה "ניוקאסל", אבל אין לו באמת דרך להתגונן מפניה

שלום בוארון, לולן / צלם בן יוסטר
 שלום בוארון, לולן / צלם בן יוסטר

שלום בוארון
פעילות: גידול מטילות, פטמים ופרגיות צעירות
שנת הקמה: 1970
בעלים: שלום בוארון
מס' עובדים: 21
מחזור מכירות שנתי: כ-15 מיליון שקל

מרץ 2003. שפעת העופות מחסלת למעלה ממיליון עופות ומסבה נזק שהוערך באותה עת בכ-25-28 מיליון שקל. מגדלי עופות טענו שהנגיף הקטלני הכניע במידה רבה גם אותם: "העופות הושלכו לבור ואנחנו הושלכנו לבור כלכלי", אמרו.

שלום בוארון, לולן ממושב עמיעוז הסמוך לגבול המצרי, קם בבוקר וגילה תמותה כמוה לא ראה ב-40 שנותיו בלול: "כשחמישה מתים זה נורמלי, כש-500 מתים זו פאניקה", אמר אז. היום, בוארון - המגדל בסך-הכול 80 אלף מטילות, 125 אלף פטמים ו-50 אלף פרגיות צעירות - מודאג מהנגיף התורן: "ניוקאסל היא מחלה איומה", הוא אומר. "יש דברים שלא תלויים בנו כמו וירוסים. הם עפים עם הרוח ומדביקים את מי שהם רוצים. אי-אפשר למנוע לחלוטין הידבקות, אך בהחלט ניתן לצמצם את היקפה".

לדברי יעקב כהן, מנכ"ל ארגון מגדלי העופות, "ניוקאסל" היא אחת ממחלות העופות המדבקות ביותר, שגרמה לפי שעה להשמדתם של מאות אלפי עופות ולנזק של מיליוני שקלים. "על-פי תקנות משרד החקלאות, גילוי המחלה מחייב את הלולן להשמיד את כל העופות והביצים בלול. כמו-כן, לולים ברדיוס של שלושה ק"מ מהמקום הנגוע נכנסים להסגר ואינם יכולים לשווק ביצים או עופות עד לבדיקת משרד החקלאות".

- אובדן הרווחים:

"שפעת העופות אילצה אותי להשמיד עופות בשווי 4.5 מיליון שקל. לא מעט עופות ורווחים אבדו עד שקיבלנו מהמדינה פיצוי כספי ועד שהחוות השתקמו וחזרו לעבוד בתפוקה מלאה".

- העובדים:

"פיטרתי 10 עובדים כי לא הייתה לי עבודה לתת להם, וזה לא פשוט בענף שלנו".

- הלקח שנלמד:

"אני לא עושה היום משהו שלא עשיתי בעבר. אפשר להיות מחוסן מכל המחלות שבעולם ועדיין להידבק. לכן, אני ממשיך להתנהל באחריות המקסימלית בכלים שיש לי. הדבר היחיד שאני מקפיד היום יותר מבעבר הוא ניהול רישום מפורט של כל החיסונים (מתי וכמה ניתנו), כך שאם חלילה קורה פנצ'ר יש לי יכולת להתחקות יותר אחר מקור הבעיה.

"בעקבות 'ניוקאסל', אנחנו בודקים בתכיפות גדולה יותר את רמת הנוגדנים בדם של העופות. חוץ מזה ומלהתפלל, אין מה לעשות. בדיוק כמו שאין לנו מה לעשות עם כל הקאסמים שנוחתים עלינו מדי פעם".

"הכי קל להגיד 'קשה לי' ולוותר, אבל זה לא נכון"

מותם הפתאומי והסמוך של חמה ובעלה "הפיל" את העסק המשפחתי על רויטל סטודניה, מטפלת אלטרנטיבית

רויטל סטודניה, מירב משאבות / צלם תמר מצפי
 רויטל סטודניה, מירב משאבות / צלם תמר מצפי

מירב משאבות
פעילות: תיקון ואחזקת משאבות
שנת הקמה: 1970
בעלים: רויטל סטודניה
מס' עובדים: 8
מחזור מכירות שנתי: כמה מיליוני שקלים בודדים

שלושה חודשים אחרי שמשה סטודניה (79) נפטר מסרטן ריאות, נפטר גם בנו, צביקה (50) מסרטן העור. השניים עבדו במשך 20 שנה זה לצד זה ב"מירב משאבות", עסק משפחתי שייסד האב לתיקון ולאחזקת משאבות לתעשייה ולמגדלי מגורים.

מותם הפתאומי והסמוך של שני בעלי התפקידים המרכזיים בעסק הטיל צל כבד על המשכיותו, ואילץ את היורשת, רויטל (46), אשתו של צביקה, לקבל החלטה אמיצה אם להמשיך את העסק או לסגור אותו.

לפני כחודשיים החליטה רויטל, שעבדה כמטפלת אלטרנטיבית, לסגור את הקליניקה הפרטית שכל-כך אהבה ולהמשיך את דרכם של חמה ובעלה ז"ל. "הכי קל להגיד 'קשה לי' ולוותר, אבל זה לא הדבר הנכון לעשות כשמדובר בעסק רווחי עם מוניטין של 40 שנה", היא אומרת.

- אובדן הרווחים:

"עדיין מוקדם לדעת, אבל נראה לי שהרווחיות של העסק לא נפגעה אחרי לכתם של שני עמודי התווך של העסק. לשמחתי, רואה-החשבון אמר לי שאני בכיוון הנכון. נזרקתי למים העמוקים ואני מנסה לשחות. אני נעזרת בעובדים שלי, באחי ובאנשי מקצוע. גם הלקוחות והספקים מפרגנים ותומכים".

- העובדים:

"האובדן של משה וצביקה היה קשה גם לעובדים. הם חששו ששנות העבודה הארוכות לצדם ירדו לטמיון עם כניסתי לחברה. לקח להם זמן לעכל, ולשמחתי אני מצליחה לייצב את המערכת. מבחינת מצבת כוח-האדם, צביקה עבד כמו שלושה פועלים, לכן עם לכתו קלטתי שני עובדים חדשים ויש לי כוונה לקלוט נוספים".

- הלקח שנלמד:

"צביקה, בגלל האופי שלו, המעיט לדבר איתי על עבודה, לכן נכנסתי לעסק עם אפס ידע. בחודשיים שאני בעסק אמנם למדתי כמה מונחים, אבל אני עדיין רחוקה מלדעת איך לתקן משאבה. מצד שני, זה בסדר לא לדעת הכול אם יש לך צוות טוב.

"כך או כך, הלקח שלי מהטרגדיה הזאת היא להכשיר מבעוד מועד את דור ההמשך. יש לי ארבעה ילדים ואני רואה אותם משתלבים מרצונם ומצעידים את העסק קדימה. לא הייתה שליטה על הדרך שבה הגעתי לכאן, אבל יש לי שליטה על ההמשך".

"נשרף לנו גם האקזיט. הם ביטלו את העסקה"

הלקח הכי גדול של רוני קרני מהשרפה הגדולה היה לעשות ביטוח שיכסה לא רק את הנזק אלא גם את אובדן הרווחים

חזי דרויש, רוני קרני, די.סי תעשיות נייר / צלם תמר מצפי
 חזי דרויש, רוני קרני, די.סי תעשיות נייר / צלם תמר מצפי

די.סי תעשיות נייר ופלסטיק
פעילות: ייצור ושיווק אריזות וכוסות נייר
שנת הקמה: 1993
בעלים: רוני קרני וחזי דרויש
מס' עובדים: 80
מחזור מכירות שנתי של קבוצת די.סי: 78 מיליון שקל

4 מיליון דולר. זה הנזק שנגרם ל"די.סי תעשיות נייר ופלסטיק" מקבוצת די.סי, מפעל לייצור אריזות וכוסות נייר חד-פעמיים באזור התעשייה אלון תבור. קצר חשמלי גרם לשריפה שכילתה כליל את המפעל. "ביולי 1997, בשבת אחה"צ, מתקשר מנהל המפעל ואומר לי 'המפעל עולה בלהבות. זה לא נראה טוב'", משחזר רוני קרני, מבעלי המפעל.

לדבריו, כשהגיע למקום כבר לא נשאר מקום. "המבנה קרס והפך לחורבה. מערכת ההתראה וכיבוי האש במפעל פישלה כמו במקרה של איקאה. מכבי האש לא הצליחו להשתלט על השריפה. האש הייתה כל-כך חזקה שמכונות הותכו ונעלמו. גלילי נייר ענקיים, חומר הגלם עיקרי שלנו, המשיכו לבעור במשך שבועיים. זאת תחושה מזעזעת, לראות את הפרנסה שלך עולה באש. באותו יום החלטנו לבנות מפעל חדש".

- אובדן הרווחים:

"לקח לנו שמונה חודשים לבנות מפעל חדש, וכשנה לחזור לתפוקה מלאה. בזמן הזה הפסדנו כמיליון דולר. האובדן הגדול ביותר היה ביטול שותפות שחתמנו יומיים לפני השריפה עם 'סילד אייר', חברה אמריקנית הנסחרת בניו-יורק ועוסקת בייצור מוצרי אריזה לענפי התעשייה והמזון.

"'סילד אייר' הייתה אמורה לרכוש 50% מהמפעל שלנו וכעבור חמש שנים את ה-50% הנותרים תמורת כ-5 מיליון דולר. השריפה שרפה לנו את האקזיט. הכל הלך 'פייפן'. בכינו. נסענו לארה"ב לשכנע שיחכו עד שנתאושש מהשריפה, אבל לא הצלחנו. הם ביטלו את העסקה. היה קשה לקבל את זה, אבל התעשתנו".

- העובדים:

"נאלצנו לפטר שני-שלישים ממצבת כוח-האדם שלנו, שמנתה אז 40 עובדים. השארנו רק עובדים שהיו נחוצים לתהליך השיקום".

- הלקח שנלמד:

"הביטוח כיסה רק את הנזק הפיזי ולא את אובדן הרווחים, לכן הלקח הראשון שלנו היה לעשות ביטוח אובדן רווחים. לקח נוסף הוא לא לקמץ במומחים. לפני השריפה, כשהאינסטלטור הגיש לנו חשבון שמן להתקנת טבעת אוויר מסביב למפעל, נבהלנו והתקנו בעצמנו כדי לחסוך. היום הגישה השתנתה לגמרי, משלמים כמה שצריך לאנשי מקצוע.

"כמו-כן, אחת לרבעון אנחנו עושים ריענון של נוהלי בטיחות. לשמחתנו, לא הכול רע בסיפור הזה. הקמנו מפעל משודרג עם כושר ייצור ותפוקה גדולים בהרבה, מה שמאפשר לנו לייצר בעלויות נמוכות יותר ולהתחרות טוב יותר מול היבוא הסיני הזול. אבל היבוא מסין הוא האיום החיצוני הגדול שלנו כיום, יותר משריפה או מטיל קטיושה. התחרות האדירה לא מאפשרת לנו להעלות מחירים ופוגעת לנו ברווחיות, ואם המדינה לא תגן עלינו מפני האיום הסיני, נאלץ לפטר עובדים".

10 טיפים להתמודדות עם סיכונים חיצוניים בלתי צפויים

על-פי איש העסקים פלטו שרון, מבעלי קניון "דיזנגוף סנטר" שנשרף בעבר

שמואל פלטו שרון, מבעלי
 שמואל פלטו שרון, מבעלי

1. שאל את המומחה

תן לאנשי מקצוע לעזור לך להתכונן ליום הדין. אל תקמץ בשירותיהם של מומחים שונים. המחיר שתשלם אם לא תיעזר בהם, עלול להיות גבוה שבעתיים במקרה של אסון, דוגמת שריפת ענק בעסק. אחרי השריפה שפרצה ב"דיזנגוף סנטר", החלטנו, הבעלים, משפחת פילץ ואנוכי, להקפיד לעבוד עם מומחים לכל דבר.

2. מבנה בטוח

מדברים על זה שזאת רק שאלה של זמן מתי תכה רעידת אדמה חזקה. זה נשמע איום ממשי ורציני שצריך להתכונן אליו. מאחר שהמדינה לא לוקחת ברצינות, ולא מהיום, את עניין חיזוק המבנים - כל אחד לנפשו. בעל עסק צריך לוודא שהבניין בו הוא יושב עבר חיזוק מבנים. ואם לא, לשאול את עצמו מה יקרה אם המבנה יקרוס ברעידת אדמה ולקחת (או לא לקחת) את האחריות.

3. מוות פתאומי

אף אחד מאיתנו לא חי לנצח, גם לא בעלי עסקים ובעלי תפקידים מרכזיים בעסק. לכן, חשוב להכין את דור ההמשך מבעוד מועד ולאורך זמן.

4. גיבוי מאגרי מידע

מגדלי התאומים שקרסו בפיגועי ה-11 בספטמבר, מחקו, תרתי משמע, חברות שריכזו את כל בסיס המידע שלהן בבניינים, ודאגו לאחסן אותו גם באתרי משנה. גם חברות שעובדיהן כמעט לא נפגעו בפיגוע, קרסו משום שכל הנתונים שלהן פשוט התאדו ובהיעדרם קרס העסק כולו. אל תנהגו כמוהן. גבו ואחסנו מידע גם באתרי משנה.

5. פיזור מלאים

אני בגישה שלא צריך להחזיק מלאי גדול בכלל. אבל אם אין מנוס, אז לא להחזיק סטוקים גדולים במקום אחד. זה לא בריא. לשקול את האפשרות להחזיק מלאים קטנים יותר במספר מקומות המרוחקים זה מזה.

6. ביטוח

לבטח את מכלול סיכוני העסק, כולל כיסוי לאובדן רווחים. אף אחד לא יכול לשקם ביום אחד עסק שניזוק קשה בפתאומיות, לכן חשוב שיהיה ביטוח חזק. לא להתחשבן כמה גרושים יותר או פחות משלמים על ביטוח. לשלם כמה שצריך כדי ליהנות מביטוח מקיף ומלא.

7. ניהול סיכונים

למרות שסיכון חיצוני הוא חלק בלתי נפרד מהסביבה העסקית, חברות רבות לא מפעילות תכנית פורמלית לניהול סיכונים. מדובר בנושא חשוב שכל עסק, גדול כקטן, צריך ליישם אותו אצלו. במקרה של עסק קטן שלא יכול להרשות לעצמו להעסיק מנהל סיכונים במשרה מלאה, בעל העסק צריך לפנות זמן ולעשות את זה בעצמו. אצלנו ב"דיזינגוף סנטר", זה אחד התפקידים של המנכ"ל. יש לו שתי סיבות להיות זהיר: הוא גם שותף בעסק וזאת גם האחריות שלו.

8. בדיקות תקופתיות

לבצע בדיקות תקופתיות לא רק של מערכות כיבוי אש וחשמל, אלא גם של רמת ההיערכות לכל איום חיצוני אפשרי, ולאכוף ביתר שאת נהלי בטיחות ומוכנות.

9. תהליך שיקום

אם המזל לא שיחק לך והעסק נפגע, חשוב לקבוע לו"ז להשלמת תהליך השיקום. שיהוי, משמעו הפסד ימי עבודה, לקוחות ואף מוניטין. לחזור מהר לעניינים. לא להיות בסטגנציה. לצאת כמה שיותר מהר מהקטסטרופה.

10. לחשוב כמו משוגע

לחשוב כל יום-כל היום האם אני ערוך ומוכן לכל צרה שלא תבוא. לא-לחשוב רק על כסף. כל הזמן לחשוב מאיפה עלולה לבוא הקטסטרופה הבאה, ולהיות מוכנים אליה.