טבע במלחמה על ההון האנושי

לפני מספר ימים פרסמה טבע את דוחותיה וקיימה את מסיבת העיתונאים המסורתית, בה התייחס מנכ"ל טבע באופן חריג ל-140 מיליון דולר שנגרעו מרווחי החברה עקב שערי חליפין.

השקל החזק איננו ה"אשם" הבלעדי שכן טבע פעילה במדינות רבות ושינויי השערים החריגים פעלו אף הם לרעתה, אולם שלמה ינאי בחר לדגיש את הבעייתיות הרבה שגורם השקל החזק ליצואניות ישראל.

"לישראל משאב חיוני ביותר - ההון האנושי שלה", אמר ינאי. "האטרקטיביות שלו הולכת ויורדת ככל שהשקל מתחזק ומן הראוי שהגורמים האחראים לכך יתחילו לטפל בזה. כשטבע, גולת הכותרת של היצוא הישראלי, מתעטשת, בירושלים מרגישים זאת היטב".

לזכותם של ראשי בנק ישראל והאוצר ראוי לומר כי הם לא חיכו לשלמה ינאי כדי לפעול. למען האמת, הספקולנטים לא אפשרו להם לחכות יותר ואילצו אותם להכריז על שימוש בכלי נשק חדשים ומגוונים, בנוסף על התערבויות הבנק המרכזי.

אין ספק ששער של 3.5 שקלים לדולר ומטה מהווה איום על רווחיות היצוא. יתרה מכך, בשערים אלו הופך המהנדס הישראלי בפרט ומרכז הפיתוח הישראלי בכלל, ליקר ביותר עבור החברות הרב לאומיות והישראליות.

מצב זה ידרוש ממדינת ישראל להעניק עוד ועוד מענקים על מנת שמרכזי הפיתוח לא יועתקו מכאן במקום להקצות משאבים לרווחת האוכלוסייה ולצמצום הפערים.

ניתוח מצב הכלכלה בארץ יבהיר שלמרות הנתונים המרשימים שהציגה כלכלת ישראל בשנת 2010 אין לנוח על זרי הדפנה. מעבר לניהול מדיניות שקולה (כולל התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח), נהנתה ישראל מהריבית הנמוכה ומהזרמות הכספים האדירות בארה"ב ובאירופה. אלו תרמו רבות לתחושת העושר, לשיאים בבורסות ולגידול המרשים בצריכה.

השנה מצב ככל הנראה ייפסק ונשאלת השאלה כיצד ייראו החיים שלאחר מכן? האם תתפוצץ הבועה ברעש גדול או שתתייצב הכלכלה העולמית ותשוב לשיעורי צמיחה נאים?

בינתיים יש לנקוט משנה זהירות ולהתמודד בצורה תקיפה מול תופעות העלולות לפגוע בתהליך כמו המתקפה על השקל. במחצית השנייה של 2010 ראינו שינוי לרעה ברמת האבטלה בישראל. כמו כן, יש צפי לצמצום משמעותי בגידול היצוא, זה בוודאי לא יהיה שיעורי הגידול שהכרנו בתקופה שלפני המשבר.

תחזיות הצמיחה בעולם וגם בישראל נמוכות יותר מאלו של שנת 2010. הגירעון המסחרי הולך ומתרחב והוא ישפיע בוודאי על העודף בחשבון השוטף שיצטמצם ככל הנראה בשנת 2011.

ואם לא די בכך הרי שמגיע הפרסום האחרון של בנק ישראל בנושא השקעות הזרים בישראל בשנת 2010 ומגלה לכולם את השקר הגדול שכל כך ניסו להסתיר: האטרקטיביות של הפלא הישראלי באה לידי ביטוי בהשקעה בשקל בלבד.

השקעות הזרים במניות ישראליות בארץ או בחו"ל הסתכמו בסכום נמוך יחסית (רכישות של 870 מיליון דולר שקוזזו במכירות בהיקף דומה). זאת לאחר גידול נטו של 2 מיליארד דולר בכל אחת מהשנים 2008 ו-2009. השקעות הזרים בנכסים ריאליים שעמדו על 10.8 מיליארד דולר ב-2008 ופחתו ל-3.8 מיליארד ב-2009. בשנת 2010 ההשקעות בארץ הגיעו לשפל של 1.8 מיליארד בלבד.

איפה כן הושקע הכסף? בשקל באמצעות מק"מ או סתם עסקות החלף בבנקים.

חשוב לציין שני דברים: האחד, ברור שבבנק ישראל ובאוצר הבינו מה באמת קורה כאן והחלו לפעול בהתאם. הדרישה לחובת דיווח גם בנגזרים, במידה ותיאכף במלואה, תחשוף טפח נוסף בפעילות. כמובן שאת הפעילות הנוספת בין הבנקים הזרים לבין עצמם, לא תוכל הדרישה לכלול, אולם זה יבהיר יותר לבנק ישראל את מה שהוא כבר כנראה יודע. אם חלילה יתחכמו השחקנים, וסביר להניח שיעשו זאת, באמצעות ביצוע עיסקאות בסכומים נמוכים מ-10 מיליון דולר (סכום הדורש דיווח), על בנק ישראל לשנות את דרישת הדיווח ל-5 מיליון דולר ו/או לסכום מצטבר שבועי או חודשי. האוצר חייב להזדרז ביישום ביטול הפטור ממק"מ על מנת שלא ייווצר הרושם שמדובר בדיבורים ללא מעשים. זו תקוותם האחרונה של מהמרי השקל ואסור לטפח אותה.

הדבר השני הוא למרות שניתן לראות בברור כי השחקנים הגדולים טרם הניפו דגל לבן, נתגלו בשבועיים אלו כמה סדקים באחידות המופלאה שגילו השחקנים המהמרים לטובת השקל. לאן זה יוביל? נגלה בקרוב.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

Rika40@012.net.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.