סיפור עסק חו"ל: מהסלבריטיז לאבטחת תאגידים

בגיל 40 החליט משה אלון, חלוץ המאבטחים הישראלים בהוליווד, לעשות את הקפיצה הגדולה ולמנף את המוניטין העסקי בקרב הסלבריטאים לאבטחת תאגידים גדולים

- ההתחלה:

בגיל 40 החליט משה אלון, חלוץ המאבטחים הישראלים בהוליווד, שעל לקוחותיו אפשר למנות את אליזבט טיילור, מייקל ג'קסון, בראד פיט ורבים אחרים, שהגיעה העת למנף את המוניטין העסקי שלו ולאבטח גם תאגידים גדולים.

"עד אז", הוא מספר, "זו הייתה יותר עבודת בוטיק אישית עם לקוחות פרטיים שרוצים רק אותי, אבל זה עיכב את הגידול כי הם לא היו מוכנים להתפשר על מישהו אחר".

כיום, למעלה מעשור לאחר החלטה זו, אלון חולש על שלוש חברות המעסיקות כ-3,000 עובדים ב-22 מדינות בארצות-הברית, בבריטניה ובקוסטה ריקה.

חברת PSC (Professional Security Consultant) עדיין מאבטחת לקוחות פרטיים, ביניהם סלבריטיז ומנהלים בכירים, לצד אירועים הוליוודיים ועירוניים (ובכללם יהודים וישראלים), כמו גם עשרות קניונים ומוסדות עירוניים. PSC גם מייעצת לגופים שונים, ובאחרונה היא אף מתחרה על פרויקט אבטחה באולימפיאדת לונדון.

גולת הכותרת שלו היא חברת Case Global שהקים משה אלון במימון פרטי, שפיתחה עבור PSC מערכות בקרה, מיפוי ודיווח אירועים ממוחשבות, האוגרות ומתאמות מידע שמגיע ממצלמות ומאנשים בשטח, ומסייעות ללקוח לשפר ולתקן מכשולים בשטח.

באחרונה רכש גם את השליטה בחברת RMI, המתמחה בשמירה עם נשק, ובין השאר היא מאבטחת מוסדות חינוך ציבוריים, תחנות רכבת בלוס אנג'לס ובערי הלוויין סביבה, קניונים, מפעלי פלדה וחברות ענק דוגמת הונדה אמריקה.

אלון, יוצא יחידת עילית שהקים את יחידת השיטור העירונית בתל אביב (בתקופת צ'יץ'), נחשף להוליווד כשאבטח את אליזבט טיילור בביקורה בארץ, ומאז הוא שומר הראש הבלעדי שלה. ללוס אנג'לס הגיע ב-1984 כדי לייעץ באבטחת המשחקים האולימפיים.

לאחר מכן הוא הועסק על-ידי חברת אבטחה פרטית, וכשהתבקש לייעץ איך לשבור את השביתה בחברת התעופה פאן אם, החליט לקפוץ לתוך המים בעצמו ולהקים חברה משלו, ללא הלוואות בנקאיות או שותפים.

אסטרטגיה זו מנחה אותו עד היום. "גיליתי שאני מעדיף לעבוד בשביל עצמי כדי שאוכל ללמוד מהטעיות ולהצליח, וראיתי אפשרות להרוויח יותר כסף עבור אותה עבודה שעשיתי עבור אנשים אחרים. לא הייתי מאמין שאגיע לרמה כזו של הצלחה. עד גיל 40 קראתי לזה מזל, אחר כך הבנתי שיש לי כנראה גם יכולת".

- הפריצה:

"הרבה לפני אליזבט טיילור בניתי תכניות אבטחה ומניעת טרור. כשאחד הלקוחות, בעלי רשת הקניונים ווסטפילד, ביקש ייעוץ שהפך לפרויקט, זו הייתה הזדמנות להגדיל את העסק בצורה בטוחה. פתאום, מחברה קטנה הפכנו לחברה בינונית. התאפשר לנו לגדול כי לא בזבזתי הרבה כסף מההון הפנימי ולא לקחתי הלוואות".

- הקושי:

"יש לנו מוניטין בכל ארצות-הברית כנותני שירות אמין ומעולה. המוניטין חשוב, אבל עדיין אתה חייב לספק את הסחורה. העובדה שאנחנו היינו הראשונים עם מערכת ממוחשבת סייעה לנו, מאחר שיש אינספור חברות מתחרות שמחקות את המערכת שלנו או חלקים ממנה. אין לנו אף איש מכירות, למרות שאנחנו פועלים בשוק 25 שנה. לקוחות מגיעים אלינו כי הם שומעים עלינו".

- טריק שיווקי:

"הבנתי שאנחנו חייבים ליצור מעין תוכנת האח הגדול, שתשגיח על הלקוחות ועל האנשים שאני שולח בכל רחבי ארצות-הברית, ותוודא שאנחנו מספקים את השירות שמצפים מאתנו. לא הייתה אף חברת אבטחה בארצות-הברית שסיפקה שירותי מחשוב כאלה. אנחנו היינו הראשונים שחיברו בין טכנולוגיה לשמירה. מי ששוכר אותנו, מקבל סל שירותים ובלחיצת כפתור יש לו מידע שייקח לו חודשים או שנים לאגור ולנתח אותו. בזכות השירות הממוחשב הזה אנחנו מחזיקים בלקוחות 15-20 שנה".

- הלקוחות:

"רוב הלקוחות הם חברות מהפורצ'ן 500 ועיריות כמו לוס אנג'לס. סלבריטיז ומנהלים מהווים כיום רק 5%-10% מהלקוחות שלנו, בהשוואה ל-70%-80% לפני 15 שנה".

- המתחרים:

"חברות עם הכנסות של 250 מיליון דולר עד 1-2 מיליארד דולר בשנה, כמו G4S. התחרות איתם היא כמעט בלתי אפשרית, כי אם זה קם ונופל רק על המחיר, הסיכוי שלנו נמוך. הן יכולות לעבוד גם ללא רווח. השאלה היא - האם אתה מצליח לשכנע את הלקוח שהאיכות עדיין שווה".

- העובדים:

"בדרג ההנהלה הגבוה 80% הם ישראלים שעובדים איתי למעלה מ-20 שנה. ברמה הגבוהה, מצאתי שהישראלים טובים יותר מהאמריקנים. 98% מההנהלה הם בעלי תואר ראשון או שני, ויש לנו נאמנות למי שגדל בחברה. בהנהלת הביניים, רובם הם בנים של חברים, קצינים ויוצאי יחידות מיוחדות, ויש להם את אותה אנרגיה שלנו היה לפני 20 שנה. גם בקרב השומרים בשטח (גם האמריקנים) אנחנו מעדיפים יוצאי צבא, שעוברים מבחנים וקורס הכנה והכשרה ממושך".

- המצב הכלכלי:

"השנתיים האחרונות היו מאבק בשביל חברות כמונו, חברות שמכרו איכות במחיר גבוה. לקוחות מוטרדים פחות אם תיפול כאן פצצה, הם אומרים: 'אני רוצה לחשוב כמה זה עולה לי'. כשאתה שומר אישית על לקוח הוא ימשיך לשלם הרבה כסף לשומר טוב, אבל בענף שיש בו הרבה תחרות ומדברים על 'גוף חם' ולא על שמירה עם ערך מוסף, כפי שאנחנו מאמינים, מישהו ייקח את העבודה ויעשה אותה קצת פחות טוב והלקוח יחסוך מיליוני דולרים, למרות שבסופו של דבר זה יכול לעלות לו פי-שלושה.

"הרווחים ירדו וזה אילץ אותנו להיות הרבה יותר יעילים. למזלנו אנחנו ממוחשבים ואפשר לפקח על כל דבר, במיוחד על השעות הנוספות שמיקרות ונוגסות ברווחים. זה סייע לנו לקצץ בשעות הנוספות ולחסוך סכומים גדולים".

- מה בעתיד:

"אמרו לי שאנחנו החברה הפרטית החמישית בגודלה בשוק. אין לי שותפים, אבל כדי לגדול יש שתי אפשרויות: להצטרף לחברה ענקית או בורסאית גדולה ולשפר את הרווחיות שלה, או ללכת לבד ובכל הכוח על חוזים גדולים של 30 ו-40 מיליון דולר. זה מהלך רווי סיכון שדורש הרבה אנרגיה".

- מה למדת בדרך:

"כל עוד אתה נהנה ממה שאתה עושה ואתה מאמין בזה, אתה תצליח. אני יכול לומר, שלפחות מבחינה מקצועית נהניתי ממה שעשיתי. עבדתי עם כוכבי קולנוע, הייתי בכל העולם, פגשתי את האנשים היותר מעניינים של התקופה, ועל כל זה אני גם מקבל כסף. זו הייתה חופשה אחת גדולה ולא ראיתי את זה כעבודה קשה, למרות שעבדתי קשה. אבל חשוב לא לעמוד במקום ולהמשיך. זה מרענן ונותן תחושה של התחדשות. כל התמודדות נותנת טעם לחיים.

PSC
פעילות: Professional Security Consultant
בעלים: משה אלון
שנת הקמה: 1984
מס' עובדים: כ-3,000
מחזור מכירות: כ-100 מיליון דולר בשנה