ועדת האתיקה בלשכה שוקלת להגיש קובלנה נגד עו"ד צבי כהנא

ועדת האתיקה של מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין שוקלת להגיש קובלנה משמעתית נגד עו"ד צבי כהנא, בעקבות תלונה לפיה הוא ניהל שיחה ישירות עם בעל-דין של הצד שכנגד במסגרת הליך משפטי.

בחודש יולי 2010 גנזה ועדת האתיקה את התלונה, ואולם בעקבות חוות-דעת של ד"ר לימור זר-גוטמן שהגישה המתלוננת, חברת עמירון, לוועדת האתיקה, הוחלט לפתוח מחדש את התיק ולדרוש מכהנא להשיב, לפני שמתקבלת החלטה סופית אם להעמידו לדין משמעתי.

התלונה המקורית נגד עו"ד כהנא הוגשה לפני כשנתיים וחצי, ואולם רק כעבור שנתיים התקבלה ההחלטה הדוחה אותה.

המתלוננת, חברת "עמירון סי-טי-אל מימון והשקעות בע"מ", היא חברת אשראי חוץ-בנקאי. החברה הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי בגין אשראי גבוה שניתן לסוחר היודאיקה יצחק וולך, שיוצג ביי עורכי הדין מיכה קירש וצבי כהנא. בנוסף התנהלו הליכים נוספים בין הצדדים, כולל בהוצאה לפועל ובבית המשפט העליון.

ההליכים המשפטיים בין הצדדים הלכו והסתבכו, בין היתר בשל טענות לזיוף של כתב ההתחייבות האוטונומית, שאלות מהו הדין החל הצדדים - האם דין תורה או המשפט הישראלי; ובסופו של דבר הועבר התיק מבית המשפט המחוזי בתל-אביב לזה שבפתח-תקווה, והוא מתנהל בפני השופטת אסתר שטמר.

ב-2008, כאמור, הגישה החברה התובעת תלונה משמעתית נגד עו"ד כהנא, המייצג את הנתבע. זאת, לאחר שכהנא הוקלט כשהוא מנהל שיחות פנים אל פנים וכן בטלפון עם שאול נחשון, בעליה של חברת עמירון.

נטען כי כהנא תפס את נחשון בהפסקה במהלך דיון משפטי, והציע לו פשרה מבלי שעורך דינו היה לצידו, ואף ביקש ממנו, על-פי הטענה, שלא ליידע את עורך דינו בעניין ההצעה.

נחשון אף הקליט את השיחות עם כהנא, שבהן נשמע כהנא אומר, על-פי התלונה: "מבחינה אתית הרי אסור לי לדבר אתך", "אני אומר דברים שאסור לי להגיד", "עכשיו אני אגיד לך עוד דבר שאני לא צריך להגיד", "מבחינה אתית אני צריך לדבר עם סלפוי" (עו"ד שמואל סלפוי הוא בא-כוחו של נחשון, י"י), ועוד.

לאחר סדרת התכתבויות עם ועדת האתיקה, החליטה הוועדה ביולי 2010 לגנוז את התלונה. בעקבות זאת פנה בא-כוחה של עמירון, עו"ד ניסן ויסמן, לפני כחודשיים לוועדה וביקש ממנה לבחון מחדש את החלטתה, לאור חוות-דעת מקצועית שצירף, של ד"ר לימור זר-גוטמן, מומחית לאתיקה מקצועית.

זר-גוטמן כתבה בחוות-דעתה כי "מניסיוני אומר, מעטים המקרים כמו המקרה שלפנינו, שבו יכולה מתלוננת להציג בפני ועדת האתיקה ראיות כה ברורות להפרות של הכללים מצד עורך הדין הנילון. זהו אחד ממקרי ההפרות האלה, ומפתיע שלא כך קבעה הוועדה".

לדברי זר-גוטמן, מן הראוי היה במקרה זה להגיש קובלנה משמעתית נגד עו"ד כהנא, הן מאחר שפנה לצד שכנגד ישירות ולא לעורך הדין שלו, והן מאחר שמסר לבית המשפט טענה עובדתית לא נכונה.

"תמלילי השיחות שקיים עו"ד כהנא עם מר נחשון", כותבת זר-גוטמן בחוות-דעתה, "הן ראיה אובייקטיבית ברורה לכך ששיחות בין השניים אכן התקיימו. אם כך, כיצד הצהיר עו"ד כהנא בבית המשפט ששיחות כאלה מעולם לא היו? המסקנה היא שעו"ד כהנא הטעה את בית המשפט".

לפני ימים אחדים החליטה כאמור ועדת האתיקה, לאחר דיון מחודש בתלונה ובחוות-הדעת, לפתוח מחדש את התיק, ולפנות פעם נוספת לעו"ד כהנא, לשם קבלת תגובתו לתלונה, בטרם תחליט הוועדה סופית אם להעמידו לדין משמעתי.

בוועדת האתיקה סירבו להגיב לפניית "גלובס" בנימוק כי מדובר בתיק תלוי ועומד.

עו"ד צבי כהנא מסר בתגובה: "אשמח להגיב כשהחומר יהיה בפניי. החלטת הוועדה האחרונה שהובאה לידיעתי היא לגנוז את התלונה נגדי".