"היום המטרה של בתי המשפט היא להביא לפשרות - ולא לעשות צדק"

במקביל לחגיגות היובל של לשכת עורכי הדין, חגגה היום (ד') חברת הדירוג "דן אנד ברדסטריט" (D&B) יובל לפעילותה בישראל. כמדי שנה כינסה החברה את ראשי משרדי עורכי הדין במשק, כדי לפרוש בפניהם את הדירוג השנתי של משרדי עורכי הדין לפי גודלם, ולאפשר להם לפרוס את משנתם בנוגע לנושאים הבוערים שעל סדר היום - ובמרכזם השינויים הגיאו-פוליטיים שמתרחשים באזור בשבועות האחרונים.

עו"ד מאיר לינזן מהרצוג-פוקס-נאמן אמר כי האירוע החשוב ביותר בתולדות הכלכלה הישראלית היה הסכם השלום עם מצרים, והביע תקווה שהמראות שנראים באזורנו היום "הם לא התהום שאנחנו מתדרדרים אליה".

עו"ד דוד חודק, שמשרדו (גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג) מייצג את חברת מכתשים אגן בעסקת הענק עם כימצ'יינה הסינית, ציין כי למרות האירועים האחרונים, העסקה הולכת קדימה, "ומדובר בעסקה של 2.4 מיליארד דולר".

עו"ד אמיר חן ממשרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון ושות' סיכם: "בחיי לא חוויתי משבר בסדר גודל כזה, ולכן אין לי מושג איך הוא ישפיע על השוק, אולי בסוף דווקא ייצא טוב מכך".

 מכינוס עו

ראשי המשרדים התייחסו גם לפרשת פסילתו של יואב גלנט מלשמש כרמטכ"ל. "הליך המינוי גרם לגלנט עוול בלתי יאומן. מבחינה ערכית לא צריך לדרוש מהרמטכ"ל מה שאתה דורש משופט למשל", אמר עו"ד צבי פירון.

מנגד, חושב עו"ד גיורא ארדינסט כי גלנט הוא קורבן הכרחי שהוקרב כדי לשמר אתוס לאומי. "ברמה האישית גלנט הוא סיפור טרגי, אבל כאשר אנחנו מסתכלים מנקודת מבט רחוקה יותר, גם לשימור האתוס של אמירת אמת יש משמעות חשובה בחיים של עם, והתפקיד של היועץ המשפט לממשלה ובית המשפט העליון הוא לשמר את האתוס".

מבחינתו של עו"ד אמנון לורך ממשרד יגאל ארנון ושות', האחריות לפארסה שבמינוי הרמטכ"ל רובצת כולה על שר הביטחון. "אם אהוד ברק היה בוחר רמטכ"ל כמו שאנחנו בוחרים עורך דין למשרד, מבררים אודותיו, עושים עליו קצת גוגל - זה לא היה קורה. הבדיקה הייתה צריכה להיעשות בצנעה ובשקט".

עו"ד מוריאל מטלון ממשרד גורניצקי ושות' סבור כי השאלה האמיתית בהקשר זה היא מי בישראל הוא הגוף שמקבל החלטות. "עברנו משלטון המשפט לשלטון המשפטנים. אין למשפטנים את היכולת לעשות את האיזון הדרוש בין כמה האדם הזה מסוגל לנהל מלחמה למול טוהר המידות. גם אריק שרון, משה דיין ודוד המלך (בגלל סיפור אוריה החיתי) לא היו יכולים להיבחר היום לרמטכ"ל. שורש הרע הוא האקטיביזם השיפוטי", אמר מטלון.

עו"ד אלקס הרטמן ממשרד ש. הורוביץ ושות' הסביר כי האכיפה של רשויות החוק הולכת וגוברת, וציין כי גם דירקטורים היום צריכים יותר ויותר לחשוש אם הם לא מקיימים את החובות שלהם.

הרטמן התייחס גם להודאת המשטרה על המלצתה להעמיד לדין את מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן. "מה שנעשה לקינן זה לא נכון. ספק רב אם יש כאן עניין פלילי. צריך להיות יותר מתונים כשפוגעים באדם".

כשבועיים לאחר התאבדותו של שופט בית משפט השלום בירושלים, מוריס בן-עטר, שבמכתבו האחרון כתב כי כרע תחת עומס התיקים, ניהלו ראשי המשרדים דיון מרתק בנוגע לעומס המוטל על שופטי ישראל.

עו"ד דוד תדמור אמר כי לא מעט נעשה כדי לפתור את בעיית עומס התיקים, אבל אנחנו נמצאים עדיין בחוסר מהותי. "צריך לעשות רפורמה ולהקים בית משפט לערעורים בין המחוזי לעליון (יוזמה שמקדמת נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש. ח.מ.)", אמר תדמור, והוסיף כי בעיה נוספת היא "שאנחנו גם נמצאים בנסיגה בכל הנוגע לדמוקרטיה במובנה המהותית. שר המשפטים, יעקב נאמן, היה חייב להתייצב בצורה ברורה ובוטה למול הגל העכור ששוטף את הכנסת באחרונה".

עו"ד צבי בר-נתן הגדיר את הבעייה כ"חמורה". לדבריו, אמון הציבור בבתי המשפט נפגע עקב העומס הבלתי סביר על השופטים. "צריך להפסיק לקדש את הנושא של סמכויות מקומיות, להעביר תיקים ממחוז למחוז כדי לזרז את השפיטה, לחזק את מנגנוני הבוררות והגישור ולמנות עוד הרבה שופטים", הציע בר-נתן.

רק ותיק הנוכחים בדיון, עו"ד גד נשיץ ממשרד נשיץ-ברנדס ושות', התייחס בדבריו לאחריות שרובצת על השופטים עצמם, וטען כי הם נכנעים לעומס התיקים ובכך חוטאים לתפקידם.

"אני אהיה קול קורא במדבר", אמר נשיץ, "יש עוד אנשים שחושבים שבתי המשפט צריכים לעשות צדק. היום המטרה המוצהרת של בתי המשפט היא להביא את הצדדים לידי פשרות ולא לעשות צדק או משפט".