התותחנים באים

62 שנה אחרי קום המדינה, שוק העבודה הישראלי עדיין מתהדר במנהלים בכירים עם פלאפלים על הכתפיים. על סידור העבודה האחרון חתום ניר גלילי, מנכ"ל סונול ובעצמו אלוף במילואים, שמינה את תא"ל במיל' לורנס מועלם לתפקיד מנכ"ל החברה הבת "ספרינט מוטורס" - החולשת על 190 תחנות דלק ו-150 חנויות נוחות.

אסור להתבלבל: לתפקיד כזה אמורים למנות לא פחות מ"תותח" בתחום הקמעונאות והשיווק, אבל מועלם הוא תותח מסוג אחר - קצין תותחנים לשעבר, אם לדייק.

בשבוע הקודם היה זה ראש המוסד הפורש, מאיר דגן, שהתמנה ליו"ר חברת נמלי ישראל (חנ"י), במקומו של יפתח רון-טל, אלוף במיל' כמובן. רון-טל, אגב, לא הלך רחוק מדי, והוא משמש כעת כיו"ר חברת החשמל.

שר התחבורה ישראל כץ הסביר כי במסגרת תפקידו החדש של דגן, הוא יעמוד בראש גוף משותף לחנ"י, לחברה הלאומית לדרכים ולרכבת ישראל. זה אומר שהוא יפגוש לעתים קרובות את מנכ"ל משרד התחבורה, אלוף במיל' דן הראל, ואת מנכ"ל הרכבת, יצחק (חקי) הראל, גם הוא אלוף במיל'. מינה אותו שאול מופז, רב אלוף.

זה לא חדש שפוליטיקאים אוהבים גנרלים. מאז ומתמיד הם סידרו להם תפקיד נוח לעת פרישה והכנסה יפה בצמוד לפנסיה היפה לא פחות. אבל מדוע גם הסקטור העסקי שותף לסידור העבודה הזה? זה כנראה שילוב של הילת לוחמים, אתוס גברי ומטען תרבותי.

אלה גוברים אפילו על ההיגיון העסקי הפשוט, שלפיו ממנים את המנהל הטוב ביותר שניתן למנות כדי שיצעיד את הארגון למקום הטוב ביותר, הרווחי ביותר. ככה מונה מפקד חיל האוויר אליעזר שקדי למנכ"ל אל על. שקדי הוא טייס מעולה ומפקד מוערך לכל הדעות.

אבל האם זה הרקורד הדרוש כדי לנהל צי מטוסים אזרחיים בשוק התעופה התחרותי והבעייתי של היום? האם שקדי יודע להתמודד עם מערכת של יחסי עבודה קיבוציים לאחר עשרות שנים של יחסי מפקדים ופקודים?

אפילו חלוץ לא המריא

שקדי לא לבד. קודמו בחיל האוויר שהיה גם לרמטכ"ל, דן חלוץ, התמנה לאחר פרישתו ליו"ר חברת סטרלינג העוסקת בפיתוח אנטנות למערכות תקשורת לוויינים, ולמנכ"ל חברת קמור מוטורס, יבואנית BMW. את סטרלינג הוא עזב במצב קשה עד אנוש, ואילו את קמור הוא עזב עם רווח מצומק בשנתו השלישית כמנהלה, לאחר שנתיים קודמות של הפסדים. חלוץ הפך מטייס למיליונר, אבל החברות שבראשן עמד לא המריאו לשום מקום.

מי שמתעקשת להעסיק גנרלים בתפקיד המנכ"ל היא זכיינית הרכבת הקלה בירושלים, חברת סיטי-פס. אחרי פרישתו של האלוף במיל' יאיר נווה, שבחר לחזור לצה"ל אחרי שנתיים בתפקיד, היא מינתה את יהודה שושני, אלוף משנה במיל'. לזכותו של שושני יאמר מיד שהוא צבר כבר ניסיון קודם של 6 שנים כמנהל יבשת אסיה והפסיפיק בענקית התרופות "טבע", וכמנהל בכיר בפעילות המסחרית של החברה.

כן, יש גנרלים שהם גם מנהלים מצוינים. אין סתירה בין הדברים. שלמה ינאי, מנכ"ל טבע, הוא דוגמה חיה ובועטת לכך. ולמרות זאת, קשה להתעלם מכך שהפלאפלים על הכתפיים מסנוורים לעתים קרובות מדי את בעלי השליטה - בין אם זו המדינה ובין אם אלה בעלי ההון המכונים "ראשי המשק".

קשה שלא לתהות האם כל אותם 80 מועמדים שהתמודדו מול חקי הראל ברכבת באמת היו פחות טובים, והאם האחים בורוביץ' באמת חושבים שאליעזר שקדי הוא המנהל הטוב ביותר כדי להצעיד את אל על. לפחות על פניו, נדמה כי בעלי השליטה קודם מחפשים פיגורות. מנהלים טובים, לעומת זאת, הם רק בעדיפות שנייה.