סילבן שלום: "סוף שבוע ארוך עד יום ראשון ישנה את המדינה"

סילבן שלום, המשנה לרה"מ והשר לפיתוח הנגב והגליל, מנסה לדחוף קדימה את השבתון הארוך ("יבואו לעבודה עם מוטיבציה") וחושב ששינוי שיטת הממשל הכרחי ("חייבים לייצב את המערכת הפוליטית")

באחת מפגישותיו עם מי שהיה אז מנכ"ל הבורסה לניירות ערך (והיום יו"ר), סם ברונפלד, ביקש ממנו שר האוצר דאז סילבן שלום, לבדוק את האפשרות שהבורסה תפעל בימי שישי במקום בראשון. שלום, שפעל במרץ לקידום חקיקה שתאפשר הנהגת סוף שבוע ארוך בישראל כפי שנהוג בכל העולם, קיבל מברונפלד תשובה חיובית. יום המסחר בבורסה, אמר לו היו"ר, יחל בשישי מוקדם בבוקר ויסתיים בשעות הצהריים המוקדמות. אחרי שנפגש עם לא מעט מומחים ורגע לפני שהצליח להגיע להסכמה סביב ההצעה, מונה שלום לשר החוץ, והשאר היסטוריה: התוכנית נתקעה וישראל נשארה מאחור עם שבוע עבודה מקוצר, וסופ"ש קצר גם כן.

"סוף שבוע ארוך שיכלול את שבת וראשון ישנה את המדינה מהקצה אל הקצה", אומר בראיון ל"גלובס" המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, שהחליט כי הגיע הזמן לקדם את ההצעה בממשלה הנוכחית. "העובדה שלאנשים יהיה סופשבוע ארוך אולי תביא לרגיעה במדינה. תחושת החופש תאפשר לאנשים להגיע רגועים יותר לעבודה בימי שני ועם יותר מוטיבציה", הוא מביע תקווה.

על-פי הצעת החוק של שלום, שמחייבת תיקון בחוק שעות העבודה, יחל שבוע העבודה בימי שני ויימשך עד שישי בצהריים כשלכל יום עבודה תתווסף חצי שעה ביום. בתקופת שעון הקיץ תסתיים העבודה בימי שישי בשעה 14:00, ואילו בשעון החורף ייצאו העובדים לחופשת סוף השבוע שעה אחת קודם לכן. שבת וראשון יוגדרו כימי מנוחה.

לצד פיתוח תרבות שעות הפנאי, מונה שלום גם יתרונות כלכליים להצעה. "תוספת שעות העבודה במשך השבוע תביא לפריון גבוה יותר, והתפוקה תהיה גבוהה יותר. אפשר יהיה לפעול מול השווקים בעולם בצורה הרבה יותר אפקטיבית וטובה, זה ייתן תוצאות טובות יותר וישפיע בצורה דרמתית על הפעילות המסחרית בישראל. כל מערכת הבנקאות ושוק ההון ומערכות המסחר יסונכרנו לעבודה מול העולם", הוא מסביר. קיצור שבוע העבודה יביא גם להחלת יום לימודים ארוך ולהפעלת מפעלי הזנה בבתי הספר.

סדר יום אזרחי

המעבר לשבוע עבודה מקוצר הוא חלק מהתוכנית של שלום לשינוי סדרי העדיפויות בישראל שבבסיסם מעבר לסדר יום אזרחי. הקיצוץ הרוחבי שאישרה הממשלה רק הזכיר לשלום עד כמה המהלך לא סובל דחיות מבחינתו: שרי הממשלה שאישרו קיצוץ בתקציבי משרדיהם הסכימו להחריג את משרד הביטחון.

"לא כל תקציב הביטחון הוא ביטחון", אומר שלום, "אבל בישראל כשאנחנו מגיעים לקלפי, אנחנו בוחרים במפלגה שתואמת את השקפותינו ודעותינו בנושאי חוץ וביטחון, מבלי לדעת כלל מה השקפתה של אותה המפלגה בנושאים כמו בריאות, חינוך, פריפריה ותשתיות. ככה אנחנו גם בוחרים את ההנהגה שלנו. כשהממשלה נבחרת, היא בטוחה שהיא קיבלה מנדט לעסוק במה? בחוץ ובביטחון, ולכן 90% מזמנו של ראש הממשלה - כל ראש ממשלה מאז ומתמיד וכל ממשלה לדורותיה - הוא בנושאי חוץ וביטחון, ו-10% בנושאי הישרדות", אומר שלום וממשיך: "הגיע הזמן לרפורמה חשיבתית של מעבר לסדר יום אזרחי".

טוהר מידות

שבוע לאחר מעצרם של בכירי קדימה בחשד לעבירות מס, ושבוע לפני החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה בנוגע להגשת כתב אישום נגד שר החוץ, אביגדור ליברמן, אומר שלום ל"גלובס" כי בראש סדר היום האזרחי יש לשים את טוהר המידות. "אם נבחרים ידעו שהסיכוי שלהם להיבחר קשור בניקיון כפיים, הם יתאמצו יותר. היום יש הרגשה שככל שיש יותר חקירות ותיקים נגד איש ציבור הוא הופך ליותר פופולרי. חייבים שיהיה עניין של שכר ועונש, שמי ששומרים על יושרה ומהווים מנהיגות ערכית יקבלו את התמיכה, שזה יהיה היעד שרוצים לשאוף אליו".

לדבריו, "ריבוי המפלגות והעובדה שמפלגת השלטון במדינת ישראל מונה רק 22% מהמושבים בבית הנבחרים, היא דבר שאין לו אח ורע בעולם.

לשנות את שיטת הממשל

"ריבוי השותפויות הקואליציוניות בתוך ממשלה מכהנת הופך את מפלגת השלטון ללחיצה ולסחיטה - ואת המחיר משלמים כולנו", אומר שלום, שועל פוליטי ותיק שהחליט להתרכז בקידום הרפורמה לשינוי שיטת הממשל בישראל. שלום מוביל את הקו שלפיו העלאת אחוז החסימה תביא לצמצום מספר המפלגות שייכנסו לכנסת, ומאידך תעלה את כוחה של כל מפלגה ומפלגה.

בנוסף אומר שלום כי יש לצמצם את מספר הצעות האי-אמון המוגשות במושב אחד של הכנסת. "אנשים לא יודעים, אך סביב הצעות האי-אמון המוגשות מדי שבוע על ידי סיעות האופוזיציה מתקיים סחר-מכר שבמסגרתו המחירים המשולמים כבדים. אני לא נגד הצעות אי אמון, זה כלי לגיטימי חשוב במשטר דמוקרטי, אך יש להגבילו לפעם-פעמיים במושב לכל מפלגה", הוא אומר.

הסחר-מכר שאליו כיוון שלום בדבריו, לא בהכרח קשור לכסף אלא בעיקר להתניה של תמיכה של חברי כנסת בחוק זה או אחר שבסופו של דבר מאפשרים לנושאים סקטוריאליים לקבל תמיכה רחבה. "כשהמפלגה הגדולה מהווה רק 22% מכלל הכנסת, צריכים להשיג בכל הצבעה עוד 29% על מנת שיהיה רוב. כשה-29% האלה מורכבים ממפלגות סקטוריאליות, באופן טבעי הדרישות שלהן לתמיכה בחקיקה נוגעות לסקטורים שאותם הן מייצגות. הסקטורים האלה מרוויחים, ומי שנפגע זה הציבור הכללי.

בנוסף אומר שלום כי יש להגביר את כוח המשילות של ראש הממשלה ולאפשר לו לעשות שינויים בצורה חופשית יותר בממשלה לאחר שקיבל את אמון הכנסת. שלום נזכר איך כשראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ביקש למנות את רוני בר און וזאב בוים לשרים, הכנסת ניצלה את העובדה שהיא החותמת האחרונה לאישור מינויי שרים, תפסה עצמאות והעזה להצביע נגד בקשתו של ראש הממשלה, מה שהביא לאחר מכן לפילוג הליכוד ולפיצול עוד יותר גדול של המערכת הפוליטית.

תזכורת נוספת קיבלנו רק באחרונה כאשר התקיים דיון ארוך ומתיש סביב מינויים של שרי העצמאות אורית נוקד ומתן וילנאי. "כששלושת השינויים האלו יתרחשו, המערכת הפוליטית תהיה הרבה יותר יציבה, תאפשר לכל ממשלה שתיבחר למלא את ימיהן", אומר שלום. השלב הרביעי ברפורמה הוא הגבלת כהונתו של ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה בלבד.

"מיסוי עקיף הוא תמיד נגד חלשים"

עם הקמת הממשלה באפריל 2009 ציפו במערכת הפוליטית ששלום יקבל את אחד משני התפקידים הבכירים: שר האוצר או שר החוץ, שני תפקידים שבהם כבר כיהן בעבר בממשלת שרון הראשונה והשנייה, בהתאמה. אולם יריבו המר, בנימין נתניהו, הציע לו את המשרד לפיתוח הנגב והגליל ואת המשרד לפיתוח אזורי ובנוסף את הכיסא שלימינו, תרתי משמע, המיועד למשנה לראש הממשלה. "חשבו ששולחים אותי לגלות או לארץ גזירה, אבל אני נהנה כל רגע מהעשייה, מהנגיעה באנשים ומפיתוח הנגב והגליל". כששלום מדבר על הפרויקטים שהוא מוביל ובראשם בית הספר לרפואה בצפת, עיניו בורקות. זה אולי נשמע קלישאתי, אבל שלום באמת התאהב בתפקיד.

השבוע הוא נדרש להצביע בממשלה על קיצוץ בתקציב משרדו כחלק מהקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה על מנת לממן את הרפורמה בתחבורה הציבורית ואת הוזלת מחירי הדלק. "התחושה היא שיד ימין אינה יודעת מה עושה יד שמאל. בעוד אני פועל להגשים את החזון של הבאת עוד 300 אלף תושבים לגליל כמו עוד 300 אלף תושבים לנגב, פועלים במקביל להפחתות הטבות המס ביישובי הפריפריה", הוא אומר בכעס. כדי להילחם בגזירה הזו, שהיא מכת מוות ליישובים רבים כמו קריית שמונה, דימונה, מצפה רמון וערים אחרות, החליט שלום לכנס מחדש את ועדת רבינוביץ', אותה הוועדה שמינה כבר ב-2002 לגיבוש הרפורמה במס. הוועדה תתכנס לישיבתה הראשונה ב-9 במארס על מנת לבחון את נושא הטבות המס וכן את העיוותים הקיימים במערכת המסים העקיפים כדי להציע חלופות אחרות.

שלום סבור שאת הזגזוג של שר האוצר וראש הממשלה בכל הנוגע להעלאת המסים האחרונה על הדלק, הלחם והמים, ניתן היה למנוע. "אפשר וצריך גם אחרת, וכבר הוכחתי זאת. אני עשיתי את הרפורמה הגדולה ביותר שהייתה במס הכנסה. הפכתי את מערכת המס מטריטוריאלית לפרסונלית, אבל כשעשיתי את זה הטלתי גם מס על הבורסה ועל שוק ההון. כשעשיתי את הרפורמה בקצבאות, הטלתי גם מס מיוחד לשנה על מי שמשתכר שכר גבוה. כשזה נעשה באופן מאוזן, הציבור קיבל את זה". אומר שלום.

"ההצטברות של ההחלטות האחרונות הביאה לתסכול ולתחושה שמעמד הביניים הוא זה שמשלם, לכן יש צורך בהחלטות מאוזנות שבהן כל הציבור יישא בנטל. מיסוי עקיף הוא תמיד נגד חלשים. אני חשבתי שצריך שההחלטה תהיה מאוזנת על ידי כך שידחו בשנה את מתווה הפחתת המסים, המסים הישירים ומס חברות כדי שניתן יהיה להשתמש בכספים אלה להפחתת הפגיעה דרך המסים העקיפים", הוא אומר.

בניגוד למה שנצרב בתודעה, שר האוצר שחתום על הרפורמה הכלכלית הגדולה של 2003 הוא שלום. את הגזירות הכלכליות שגזר איזן אז עם הטלת מס הון על הבורסה שהכניס לקופת המדינה 7 מיליארד שקל בשנה. "זה נתן תחושה של איזון ושל נשיאה משותפת בנטל. איך אני יודע? כשהייתי שר אוצר הליכוד קיבל 38 מנדטים", אומר שלום, ורומז בדבריו ל-12 המנדטים שקיבל הליכוד לאחר כהונתו של נתניהו באותו התפקיד.

"כאשר מורידים את המסים, מי שנהנה מכך הוא השכבות המבוססות יותר. בישראל היום יותר מ-50% מציבור השכירים אינם מגיעים לסף המס. כמענה לכך יזמתי וחוקקתי את מס הכנסה שלילי שנותן עוד מאות שקלים בחודש לאלה שיוצאים לעבודה כל בוקר ואינם מגיעים לסף המס. לצערי, ההחלטה האחרונה שלפיה הזכאים למס הכנסה שלילי יזכו רק לחלק מהסכום בשנת 2010 היא פשוט שערורייתית".

השבוע פנה שלום למזכיר הממשלה בבקשה לשים את הנושא בדחיפות על סדר היום במטרה לפתור את המחסור שנוצר ב-2010 כדי שהנישומים יקבלו את הסכום המלא שהם זכאים לו. "ההחלטה לבטל את תוכנית ויסקונסין אינה אשמתם של הנישומים ולכן אין לפגוע בהם. הם לא היו חלק מההחלטה", הוא אומר. לפי שעה, לא ברור אם ומתי יעלה הנושא על שולחן הממשלה.