מיידוף והמיליארדים של קדאפי - סיפור אהבה חד-צדדי

מסמך של שגרירות ארה"ב בלוב חושף שמיידוף חיזר אחר קרן ריבונית של לוב – ונדחה ■ המסמך מגלה: קדאפי יושב על 32 מיליארד דולר ■ ארה"ב חיזרה במרץ אחרי הזדמנויות עסקיות בלוב

ברנארד מיידוף, שחמס עשרות מיליארדי דולרים מעשירים ומעשירים פחות, ממוסדות פיננסיים וממוסדות צדקה, בתכנית פונזי מתוחכמת, מיקד את הכוונת שלו גם במועמר קדאפי, בתקווה לקבל נתח ממאגר הון בסך 32 מיליארד דולר, שעליו מוסיף שליט לוב לשבת עד היום. פני מיידוף הושבו ריקם. גם הפיננסיר אלן סטנפורד, שניהל תכנית פונזי משלו, ניסה להפיל את הלובים בפח, וכשל, בניגוד למה שפורסם בתקשורת. כך עולה ממסמך של שגרירות ארה"ב בטריפולי, שנשלח לסטייט דיפרטמנט ב-28 בינואר 2010.

המסמך מסכם שיחה בין שגריר ארה"ב בטריפולי, ג'ין קרץ, לבין מוחמד לייאס, ראש רשות ההשקעות של לוב (LIA), קרן ריבונית שנועדה להשקיע, בין היתר, את הכנסות לוב מנפט. כפי שקורה לפעמים בשיחות בין מקומיים לבין נציגים מוושינגטון, שפך לייאס את ליבו לפני השגריר האמריקני, וזה מיהר לדווח בשקידה על השיחה לממונים עליו. אז, כמובן, המילה וויקיליקס לא נמצאה בשום מילון.

בשיחה הכחיש לייאס דיווחים בעיתונות, שלפיהם השקיעה LIA 100 מיליון דולר בבנק החוץ-חופי של סטנפורד באנטיגואה, בים הקריבי. בסוף 2009, כתבו עיתונים פיננסיים, בכללם "פייננשל טיימס" ו"ביזנסוויק", כי נציג של ממשלת לוב נפגש עם סטנפורד בוושינגטון והביע עניין באפשרות להפקיד סכום כסף ניכר בבנק באנטיגואה. זמן קצר לאחר הפגישה, התפאר סטנפורד לפני מנהלים בכירים במשרדו שהלובים עומדים להשקיע יותר מ-100 מיליון דולר בחשבון נושא ריבית בשיעור 7%, 8%, בבנק שלו.

לימים אמר סטנפורד לכמה אנשים, כי הכסף של לוב הושקע בכמה חשבונות במשרד שהחזיקה קבוצת סטנפורד בשווייץ וכי הלובים רוצים להשקיע סכומים נוספים לאחר שארה"ב החליטה להוציא את לוב מהרשימה השחורה של מדינות שתומכות בטרור. בעקבות מעצרו של סטנפורד בחשד להונאה, בדק גם אף.בי.איי. אם לוב השקיעה אצל סטנפורד ואם כן, מה עלה בגורל הכסף.

אבל בשיחה עם השגריר האמריקני אמר לייאס שלא היו דברים מעולם. לטענתו, הוא אישית כתב מכתב ל"פייננשל טיימס" ובו הכחיש ידיעות על השקעה לובית בבנק של סטנפורד. נכון אמנם, שסטנפורד פנה ללוב והציע ריבית של 8%, אך הצעתו נדחתה, אמר איש הכספים הלובי.

בהקשר הזה, בלי שהתבקש, סיפר לייאס לשגריר על יזמת החיזור של מיידוף. לפי המסמך, "הזכיר לייאס שבעבר פנה ללוב גם ברנארד מיידוף והציע הזדמנות השקעה, אך 'דחינו את הצעתו'".

בעקבות החשיפה כתב אתמול בלוגר באתר "פוליטיקו": "ייתכן שלאחר שחמס מוסדות צדקה יהודיים וניצולי שואה, ביקש מיידוף למרק את חטאיו על-ידי פשיטת עורו של קדאפי".

לייאס חשף לפני השגריר מידע שעתה עשוי להקל על מאמצים להקפיא את נכסיו של קדאפי שפזורים ברחבי תבל. בתשובה לשאלת הדיפלומט מה מצבה של כלכלת לוב ומה שווי ההון שבידי רשות ההשקעות הלובית בעקבות המשבר הכלכלי העולמי וירידת מחירי הנפט (כאמור, השיחה התקיימה לפני יותר משנה), אמר לייאס, כי לוב "צלחה את סערת המשבר הכלכלי בשלום".

לדבריו, LIA "פועלת ברמת נזילות גבוהה" ולפיכך הקרן אינה מודאגת מאי-היציבות בשוק הנפט. "יש לנו 32 מיליארד דולר נזילים", אמר לייאס, לפי מסמך השגריר. "רוב הכסף מושקע בחשבונות בנקים שנותנים לנו תשואה גבוהה".

הוא אמר עוד, כי כמה בנקים אמריקניים מנהלים 300 עד 500 מיליון דולר מכספי LIA וציין שלקרן יש חילוקי דעות משפטיים עם ליהמן בראדרס על רקע השקעה גדולה ש"נוהלה באופן כושל". לדבריו, הקרן מחזיקה משרד בלונדון והיא מעדיפה לעשות עסקים שם יותר מאשר בארה"ב, מפני שבבריטניה "קל יותר לעשות עסקים" ויש בה מערכת מס "בלתי מסובכת". הוא ציין, שההשקעות העיקריות של LIA נעשו בלונדון, בבנקים וכן בנדל"ן מגורים ומסחרי.

המסמך מתעד את העניין הרב של ארה"ב לחזק את הקשרים הכלכליים עם לוב, למרות שוושינגטון היתה מודעת לשחיתות שבה היתה נגועה משפחת קדאפי. מסמכים אחרים של השגרירות בטריפולי מתארים את ההתנהלות של מה שהשגרירות מכנה קאדפי INC: נפוטיזם ושאיבת כספים מהכנסות שמפיקים שדות הנפט.

כך, למשל, נאמר באחד מהמסמכים: "כל בני קדאפי וכן מקורבים אמורים לקבל הכנסה שוטפת מחברת הנפט הלאומית וחברות בנות". המסמכים מכילים רמזים לזעם שתסס בלוב מזה שנים בגלל ההתנהגות הראוותנית והבזבזנית של בני קדאפי, לרבות תשלום של מיליון דולר למריה קרי כדי שתשיר חמישה שירים במסיבת ראש השנה שערך סאיף אל איסלם, אחד מבניו של קדאפי, באי הקאריבי סיינט בארט, ב-2009.

"ההתנהגות והבזבוזים של בני המשפחה מרגיזים מקומיים מסוימים", נאמר באחד הממסכים.

אבל המידע הזה לא הפריע לשגריר האמריקני להביע באזני בן שיחו תסכול מהחסמים שמונעים הידוק הקשרים הכלכליים בין ארה"ב ללוב. "השגריר הדגיש את העניין שמגלים אזרחים אמריקניים, כגון אנשי עסקים, פקידי ממשלה ותיירים, לבקר בלוב, אך הם נתקלים בקשיים בהשגת אשרות. בעוד שהמחלקה הקונסולארית בשגרירות בטריפולי העניקה 3000 אשרות ללובים שמבקשים לבקר בארה"ב מאז פתיחת השגרירות ב-2009, תיירים אמריקניים אינם יכולים לבקר בלוב".