ארנונה: עניים משלמים יותר ועסקים משלמים הרבה יותר

חברת "ערך" בדקה עבור "גלובס" את הקשר בין תעריף הארנונה למצב החברתי-כלכלי של תושבי הערים וכן את היחס בין הארנונה שמשלמים עסקים לבין הארנונה שמשלמים התושבים

מחאת ההתייקרויות של העת האחרונה לא פסחה כמובן גם על המיסוי העירוני, אותו מס ארנונה שאנחנו משלמים מדי חודשיים לרשות המקומית. אבל סוד ידוע הוא שמדובר במס מאוד לא אחיד או שוויוני. ישנם מאות תעריפים, עשרות סוגי מדידה, עשרות סיווגי נכסים וחלוקות לאזורים ועוד ועוד, מה שהופך כל רשות ורשות למעין יחידה עצמאית.

בין מודיעין לתל אביב

אמנם בספטמבר 2006 קיבלה הממשלה החלטה על הקמת ועדה לרפורמה בנושא הארנונה, "שתגיש המלצותיה בתוך פרק זמן שלא יעלה על 150 יום", ובפברואר 2007 גם הוקמה אותה ועדה, בראשות עו"ד ורו"ח אודי ברזילי, שהבטיחה לגבש מסקנות בתוך 45 ימים, אולם בינתיים עולם (ומאות רשויות מקומיות) כמנהגו נוהג.

עד כמה הפערים אינם סבירים? אנשי המחלקה הכלכלית של חברת "ערך - מיסוי עירוני וניהול נדל"ן" בדקו עבור "גלובס" את היחס שבין גובה הארנונה למגורים לשנת 2011 לבין המדד החברתי-כלכלי באותה רשות מקומית. במקביל, נבחן היחס שבין הארנונה למגורים לבין גובה הארנונה לעסקים באותה רשות מקומית. הבדיקה נעשתה ב-25 רשויות מקומיות בישראל.

חשוב לזכור שההכנסות מארנונה ברשויות המקומיות נחלקות בין שתי קטגוריות בולטות: ההכנסות מארנונה ממגורים, היינו מתושבי אותה רשות מקומית, ומההכנסות ארנונה מעסקים, שאינם בהכרח תושבי אותה רשות מקומית.

בבדיקה של ממוצע ארצי, היחס בין ההכנסות מארנונה ממגורים להכנסות ארנונה שאינן ממגורים היא 47% ממגורים ו-53% מעסקים. אולם, השונות בין הרשויות המקומיות גדולה. מקרי הקצה הם העיר מודיעין, עדיין נטולת תעשייה ועסקים באופן בולט, שבה ההכנסות מחיובי ארנונה למגורים מהווה 80% מהכנסות הארנונה. מנגד, בתל אביב הפרופורציה הפוכה: 23% מהכנסות הארנונה באה מתחום המגורים והיתרה מעסקים.

בירת הארנונה

חשוב להבהיר כי בכל הרשויות המקומיות בארץ קיים פער גדול בין הארנונה השנתית למגורים לבין הארנונה השנתית לעסקים. הארנונה לעסקים מחויבת בעשרות אחוזים ולעיתים במאות אחוזים יותר מהארנונה למגורים.

בגובה חיוב הארנונה למגורים ישנם כאמור הבדלים בין אזורי מגורים, סוג הבתים וכד'. גם בארנונה לעסקים קיימים הבדלים אדירים בגובה החיוב - בקצה אחד נמצאים הבנקים, המשלמים לעיתים מעל 1,100 שקל למ"ר ברוטו לשנה, לבין מלאכה, בה משלמים לעיתים סכומים הנמוכים מ-100 שקל למ"ר ברוטו לשנה. אולם כאמור, הארנונה למגורים כממוצע, זולה משמעותית מהארנונה הממוצעת לעסקים.

בכתבה זו אנו באים לבדוק שני נושאים: האחד גובה הארנונה למגורים בהתייחס למדד החברתי-כלכלי של אותה רשות מקומית (ראו מסגרת על המדד). הנושא הנוסף הוא היחס שבין גובה הארנונה למגורים לגובה הארנונה לעסקים.

המדד החברתי-כלכלי הנמוך ביותר ברשימה הוא ציון 4, הכולל את הישובים לוד, ירוחם, ירושלים ומצפה רמון. הציון הגבוה ביותר הוא ציון 8, הכולל ערים רבות ובהן תל אביב, רעננה, מודיעין, כפר סבא ועוד.

מהשוואת היחס בין התעריף למצב הסוציו-אקונומי של הרשות ניתן לראות את האבסורד הגדול. עיריית ירושלים, בה הציון במדד החברתי-כלכלי הוא הנמוך ביותר, ציון 4, גובה את הארנונה למגורים הגבוהה ביותר בארץ.

רמת גן שהיא העיר בה הארנונה למגורים היא הגבוהה ביותר מבין הרשויות שקיבלו ציון 8 במדד החברתי-כלכלי, גובה ארנונה זולה בממוצע ב-20% בהשוואה לירושלים.

לדברי אלדד וקחי, מנהל המחלקה הכלכלית בחברת ערך, "ההשוואה בודקת את האופטימיזציה שבין גובה הארנונה המשולם ברשות המקומית לבין הרמה החברתית כלכלית של אותה רשות. הנחת העבודה היא שככל שהרמה החברתית-כלכלית של הרשות המקומית גבוהה יותר, הרשות המקומית מעניקה שירותים טובים יותר ומגוונים יותר באמצעות הארנונה הנגבית באותה רשות".

ככל שהרמה החברתית כלכלית של רשות מקומית גבוהה יותר , לרשות המקומית יש משאבים רבים יותר להעניק שירותים מוניציפאליים, לצד ביקוש רב יותר מצד הצרכנים לשירותים עירוניים ברמה גבוהה. בכך, לכאורה, יש הצדקה לרמה גבוהה יותר של תשלומי ארנונה. רק שבפועל, כאמור, דווקא העניים נדרשים לשלם יותר.

בין פתח תקוה למצפה רמון

במקביל, בדקה "ערך" גם את המשתנה הנוסף, בדמות הארנונה הממוצעת לעסקים.

ככל שהפער בממוצע הארנונה למגורים ועסקים גבוה יותר, ניתן לומר שבעלי העסקים מממנים את המגורים. ומנגד, ככל שהפער בגובה הארנונה בין המגורים לעסקים נמוך יותר, ניתן להסיק שהרשות המקומית לא מנצלת מספיק את המשאב של ארנונה לעסקים על מנת להקל על התושבים.

יחד עם זאת, מדגיש נאור אליהו, מנכ"ל ערך, יהיו שיטענו שהרשות המקומית לא תכביד את עולה יתר על המידה על העסקים, שכן נוכחות של עסקים ברשות המקומית היא אינטרס בולט של הרשות, מתוך רצון להקל על התושבים ולהנגיש להם את השירותים הללו.

הבדיקה מגלה כי העיר שגובה את התעריפים היקרים ביותר מעסקיה - ביחס לארנונה מתושביה, היא פתח תקוה - פער של 151 שקל בממוצע למ"ר עסקים ויותר מפי 4 בהשוואה לתעריף המגורים.

מנגד, הפריפריה כנראה צריכה להתאמץ יותר כדי לשכנע עסקים לקנות בה אחיזה. במצפה רמון הפער בין הארנונה לעסקים לבין הארנונה למגורים עומד על 3.5 שקל בלבד למ"ר, כ-12% יותר לעסקים לעומת מגורים.

מתודולוגיה להשוואה

ארנונה, כאמור, הינה אחד ממסלולי המס הישראלים המגוונים ביותר. חברת "ערך - מיסוי עירוני וניהול נדל"ן" ביצעה חישובים רבים ושונים, במטרה לייצר את הטבלה המאפשרת השוואה בין רשויות מקומיות שונות.

מספר הנחות עמדו בבסיס ההשוואה. ראשית, בצווי הארנונה של הרשויות המקומיות מופיעים סיווגים רבים וייחודיים המתאימים לרשות זו או אחרת. אולם, בכל הרשויות המקומיות מופיעים סיווגים של מגורים, תעשייה, מלאכה, משרדים , קרקע תפוסה וכד'.

מעבר לכך, צריך לזכור ששיטות המדידה לצורך הגדרת השטח לחיוב בארנונה אינן זהות. קיימות מספר שיטות מדידה נפוצות: בדיקת השטח נטו אותו ניתן לנצל לשימוש המשתמש (ללא עובי הקירות הפנימיים והחיצוניים); השטח כולל הקירות הפנימיים, ללא הקירות החיצוניים; והגישה המחמירה ביותר: חישוב כל המעטפת החיצונית, היינו גם הקירות הפנימיים וגם הקירות החיצוניים. בנוסף, בחלק מהרשויות המקומיות מחייבים למשל מחסנים וגלריות לפי הסיווג הרגיל, ובחלק מהרשויות המקומיות נותנים להם תעריף נמוך יותר.

לדברי נאור אליהו, מנכ"ל ערך, "בשלב ראשון הגדרנו את המשקל היחסי של מספר סיווגים בצווי הארנונה, תוצאה של איסוף נתונים גלויים ממספר עיריות, רשויות מקומיות ואזוריות, תוך הצלבה עם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2007 (הנתונים הגלויים האחרונים). השיטה הייתה קבלת משקל יחסי של הסיווגים ברמה של רשות מקומית בודדת, לאחר מכן נערך ממוצע ישר בין מספר רשויות מקומיות בהבחנה בין עיריות ומועצות. הנתון הממוצע שהתקבל היווה את התשתית להגדרת המשקלות לפי הסיווגים השונים.

בשלב השני בנתה החברה שיטה ל"נירמול" שיטות המדידה השונות בין הרשויות למיניהן. כצפוי, המשקלות הפנימיים של הסיווגים למיניהם שונים בין עיריות ומועצות אזוריות ומקומיות.

מדד הרמה החברתית-כלכלית

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את הרמה החברתית-כלכלית (סוציו-אקונומית) של האוכלוסייה ביחידות גיאוגרפיות, המבטאת שילוב תכונות בסיסיות של האוכלוסייה באותם מקומות.

בדברי ההסבר למדד מדגישה הלשכה משתנים המשפיעים על היבטים מרכזיים המרכיבים את הרמה החברתית-כלכלית:

המקורות הכספיים (מעבודה, מקצבאות וממקורות אחרים) של התושבים; תחום הדיור - צפיפות, איכות ושאר מרכיבים בתחום זה; ציוד הדירה - כגון מזגן, מחשב אישי וכד'; רמת מינוע - הן כמותית והן איכותית; חינוך והשכלה; מאפייני תעסוקה ואבטלה; מצוקות חברתיות-כלכליות מסוגים שונים ומאפיינים דמוגרפיים.

מדד הארנונה
 מדד הארנונה