הפירורים של שדרות רוטשילד

מסחר במניות של חברות פרטיות סוחף בארה"ב משקיעים - האם הטרנד יעלה ארצה?

הטרנדים האמריקניים מעמק הסיליקון מגיעים להיי-טק הישראלי במהירות הולכת וגוברת, וגם התעשייה המקומית מאמצת מדי פעם את חלקם - על אף שבמקרים רבים היא מתחרטת לאחר מכן.

הבעיה באימוץ טרנדים כאלה היא שישראל היא מחוז היי-טק ייחודי, ולא תמיד אפשר להעתיק בהצלחה את מה שמצליח מעבר לאוקיינוס. הפעם, מדובר במסחר במניות של חברות פרטיות.

בארה"ב זהו טרנד לוהט. בשעה שהערכות השווי של חברות כמו גרופון, פייסבוק וזינגה נוסקות לגבהים מסחררים, יש היגיון ברכישת פירורי אחזקות מעשרות בכירים שעוזבים או רוצים נזילות. פירור ועוד פירור יכולים להפוך לחתיכה משמעותית.

מצד שני, איש אינו יודע אם החברות האלה יצליחו להתייצב כחברות ענקיות. לגבי ישראל, מה שברור הוא שגם אם יש פייסבוק וגרופון מקומיות בשדרות רוטשילד - הבית החדש של חברות האינטרנט הישראליות - אין הרבה מהן.

נכון שיש חברות מוצלחות, כאלה שמרוויחות, מוכרות ורוכבות על ההייפ, אבל אף אחת מהן לא יכולה לנכס הערכת שווי של חצי מיליארד דולר. רובן גייסו הון לפי הערכות שווי נמוכות בהרבה, הן מעסיקות מעט עובדים ולא סביר שקנייה של מניות שלהן תיערם לאחזקה משמעותית.

הלוואי שהחברות האלה ימשיכו לצמוח במהירות, אבל כדאי להקדיש רגע של מחשבה לשאלה אם פירורי אחזקות אלה יכולים להשיג תשואה שתרגש משקיעים בקרנות ותצדיק מסחר במניות שלהן.

טרנד המיקרו הון-סיכון

טרנד אחר שעושה עלייה בימים אלה הוא טרנד הקרנות הקטנות - המיקרו הון-סיכון - שמשקיעות מעט כסף בהרבה חברות. גופי השקעה כמו Startec ו-Y קומבינטור של פול גראהם, או פאונדרס פאנד של פיטר ת'יל, עושים יד אחת עם האנג'לים ומשתלטים על ההשקעות במיזמי Seed.

פעם היו אלה ההשקעות שעשו את הקרנות למה שהן היום - אפל, מיקרוסופט, ואפילו גוגל גדלו על הברכיים של הקרנות בסיליקון ואלי. היום זה כבר לא קורה.

החממה החדשה

השבוע כמה קרנות אמריקניות בולטות הודיעו על הקמת חממה משותפת בשם CriticalMass. החממה תפעל במרכז לחדשנות באוניברסיטת קיימברידג' בבוסטון. הקרנות הוותיקות - צ'רלס ריבר, היילנד, Bain ופלייברידג - רוצות לחקות את מודל ה"שלם ותתחיל להתפלל" - השקעות קטנות יחסית במספר גדול של חברות Seed, בתקווה שאחת מהן תהיה גרופון או פייסבוק הבאה.

ובישראל? הקרנות הוותיקות עדיין משקיעות פה ושם בחברות עובריות, בעיקר אם הקימו אותן יזמים מוצלחים בסיבוב שני או שלישי; גופי השקעה קטנים וזריזים גם מתחילים לפעול; ורשת החממות הפרטיות והמופרטות הן גם כתובת ליזמים המתחילים. בעתיד נראה אם הקרנות המקומיות איבדו את הקשר שלהן אל היזמים בחברות ה-Seed, או אם, בניגוד לטרנד האמריקני, הקרנות הגדולות ימשיכו לממן חברות עובריות.