ידעו ושתקו: במטה לשחרור שליט ידעו על החשדות להונאה

ב-1 ביולי 2010, ימים אחדים לפני הצעדה למען שחרור גלעד שליט, חשף תחקיר G את החשדות להונאה בגיוס התרומות ע"י רונן בר-שירה ■ במטה המאבק ידעו אך לא עשו דבר

בשבוע שעבר התפרסמו בכמה כלי תקשורת כתבות על אודות רונן בר-שירה, נוכל סדרתי שהתנדב במסגרת המטה לשחרור גלעד שליט, גייס תרומות בשם המטה, ולפי החשד שלשל את הכספים לכיסו. "היה ברור שנוצרו כאן דברים בחטא, ועצרנו אותם", אמר בתגובה יו"ר המטה, שמשון ליבמן.

ליבמן אמנם עצר לבסוף את העבודה עם בר-שירה (שנעצר השבוע גם על-ידי המשטרה), אולם הוא שכח לציין כי עשה זאת באיחור משווע: מידע על מעלליו הועבר לליבמן חודשים ארוכים לפני ניתוק הקשר עם בר-שירה, עוד לפני הצעדה הגדולה ממצפה הילה לירושלים - אולם ליבמן לא עשה איתו דבר והמשיך לאפשר לבר-שירה לפעול בשם המטה באין מפריע.

תחקיר G חשף את עיקרי הדברים 3 ימים לאחר תחילת הצעדה ("מחיר החופש", 1.7.2010), אולם אפילו הפרסום לא מנע את המשך שיתוף-הפעולה המפוקפק - מה שאפשר לבר-שירה להמשיך לגייס עוד ועוד "תרומות" מבכירי המשק.

הראשונה שהתריעה בפני מטה המאבק על חשדות למעשים לא כשרים הייתה אילנה כרמי, המנהלת האדמיניסטרטיבית בחברת א.דורי והעוזרת של אורי דורי, לשעבר נשיא התאחדות הקבלנים.

ימים אחדים לפני תחילת הצעדה פנה לכרמי אדם שהציג עצמו כ"אריק ממטה שליט" וביקש תרומה למאבק. התנהגותו נראתה חשודה, וב-23 ביוני היא שלחה מייל למטה: "נא ליצור אתי קשר בהקדם. לדעתי יש מישהו שמגייס תרומות בשמכם".

למחרת, לאחר שלא נענתה, שלחה מייל מפורט: "פנה אלינו גבר בשם אריק וביקש לתרום בדחיפות למאבק. נענינו בחיוב לתרומה של 3,000 שקל. ביקשתי לדעת יותר פרטים, ונשמע כאילו הוא נלחץ. גם נסיונותיי לחזור לאותו מספר לא הצליחו. אני משופשפת בתחום, ומשהו בהתנהלותו הדליק אצלי נורה אדומה - מקווה שלא בצדק".

כרמי הוסיפה כי "הוא ביקש את הצ'ק לפקודת 'אל ישראל' ואמר שיבוא לקחת בעצמו (...) הוא טען שהוא מסתובב בתל אביב ואוסף את הצ'קים. אני מבקשת לדעת האם הוא נציגכם, והאם את התרומה למאבק יש לתרום לפקודת 'אל ישראל'?".

התגובה שהגיעה מהמטה חיזקה את החשדות: "אני שמחה שעיכבת את הצ'ק", כתבה לכרמי המתנדבת מזל הראל, "מכיוון שלי לא ידוע דבר על התרמה דרך הטלפון, וגם השם 'אל ישראל' לא קשור למטה או לגלעד (...) בינתיים תודה על הערנות".

ענת אוחנה מהמטה הבהירה במייל לכרמי כי "מי שרוצה לכתוב צ'ק חייב לרשום 'עמותת קרן מאור ושבו בנים לגבולם' בלבד, ותורמים ישירות לעמותה ולא דרך אנשים", ושלחה את ההתכתבות לליבמן.

בהמשך היום כתב ליבמן לכרמי: "האירוע שאת מצביעה עליו מדאיג מאוד. אשמח אם יהיו לך עוד פרטים שיסייעו לנו למנוע את העניין". כרמי נענתה לאתגר וכתבה לליבמן כי אותו "אריק" אומר שהוא מייצג בחור בשם רונן. "הוא מאוד כעס עליי שאני 'בודקת ומעכבת אותו' (...) בעקבות תשובתך אמרתי לו שאינכם מכירים אותו או דרך כזו לתרומות, והוא מאוד כעס. בדרך-כלל יש לי חושים חדים, ולדעתי האיש כבר גייס הרבה מאוד כספים בשמכם, ואולי הוא רק השליח התמים. מקווה שאיני מוציאה לשון הרע. שווה בדיקה. אשמח לדעת תוצאות או לעזור בכל דרך".

כרמי גם שלחה לליבמן מסמכים ששלח לה "אריק". על אותם מסמכים היה חתום "רונן שירה" - השם שבו השתמש באותה עת בר-שירה. באחד מהם הוא מודה לחברה על תרומתה, ובשני הוא קורא למתן תרומות לטובת צעדה נוספת למען שליט, ממקום חטיפתו לירושלים - שתיערך "במקביל לצעדה ממצפה הילה".

"אנו פונים אליכם בדחיפות למען תסייעו במימון הצעדה", כתב, "אנו זקוקים למימון אוהלים ומודעות בעיתונות היומית, החל מעוד 3 ימים!".

ליבמן הכיר את בר-שירה מהמטה. מעבר לשימוש החשוד ב"אל ישראל", העובדה שמעולם לא הוחלט לקיים צעדה כזו גם היא הייתה אמורה להצית אצלו חשד כבד. אולם ייתכן כי ההכנות האינטנסיביות לצעדה מנעו ממנו להתעמק בעניין.

אל תדברו על אריק

ביום פתיחת הצעדה נודע המקרה ל-G. בדיקה שביצענו העלתה כי "אל ישראל" היא עוסק מורשה הרשום על שם זוגתו של בר-שירה. עדכנו בממצאים את ליבמן, שאמר בתגובה כי בר-שירה עובד במטה ומעביר אליו פניות של תורמים, ציין כי אינו מכיר את "אריק" והבהיר שוב כי "אפשר לתרום רק דרך העמותה, ומי שפועל בדרכים אחרות הוא קרימינל".

למרות זאת, ליבמן לא עשה את הצעדים המתבקשים ולא התלונן במשטרה, לא ביקש הסברים מבר-שירה ולא בירר מיהו "אריק".

יותר מזה: לטענת יואל מרשק, מרכז אגף המשימות בתק"ם, שעבד מטעם המטה לצד בר-שירה, ליבמן לא עדכן אפילו אותו בסיפור. לטענתו, "לא ידעתי שהמידע הזה הגיע למטה".

וכך המשיך בר-שירה לבקר בבית משפחת שליט ולעבוד עבור המטה עוד חודשים, חרף העובדה שהפארסה הייתה יכולה להיעצר בקלות, וכספם של התורמים היה יכול להגיע ליעדו במקום לכיסו של נוכל.

בר-שירה אף העז לפנות שוב בבקשת תרומה לא.דורי. בתחילת אוגוסט עידכנה בכך כרמי את ליבמן: "לא יודעת אם חשוב לכם לדעת, ממשיכים לפנות בשמכם. מצ"ב פנייה נוספת שהגיעה, במקרה שמישהו רוצה לטפל בזה". זה לא עזר.

בשבוע שעבר טען בר-שירה בתגובה ל"ידיעות אחרונות" כי תורמים העבירו את הכסף לפקודת "אל ישראל", כיוון שאנשי המטה אמרו לו שאת התרומות "תעביר לעסק שלך". "מי שהתעקש לשלם רק לעמותת שליט, שלחתי אותו אליהם".

מעבר למופרכות הטענה (מדוע שבמטה יבקשו שיעביר תרומות לעסק שלו?), הרי שהיא סותרת את הגירסה שמסר ביוני ל-G. אז התקשה להאמין כי "אריק" ביקש מהתורמים לרשום את הצ'ק לפקודת "אל ישראל", ואמר כי אם הוא אכן פעל כך, "אני יכול רק להצטער על זה".

ל"ידיעות" הוא אמר: "אני עובד על 10% רווח (מהתרומות שהוא מגייס; א' ר'), וכולם ידעו את זה", אולם ל-G הוא אמר אז: "אנחנו מפעילים מערך הסעות עבור הצעדה, ולא מקבלים תרומות".

ליבמן לא השיב לפניות G. אמיר גור-לביא, מראשי המטה: "אני מנוע מלדבר, לא מרצון, אלא בשל הנחיה שקיבלנו לאפשר חקירת משטרה מסודרת".

חשבון נפש

הח"מ נדרש לחשבון נפש עיתונאי על כך שלא המשיך לחקור בנושא ולא עקב אחרי טיפול מטה שליט בחשדות שהועלו.

אנשי המטה, המתנדבים ללא לאות למען שליט, נדרשים לבצע חשבון נפש עמוק לא פחות, על מה שנדמה כרשלנות שעלתה ביוקר ופגעה בגיוס המשאבים למאבק לשחרורו.