דיון בכנסת: בני 50 פלוס לא מצליחים למצוא עבודה בהיי-טק

סגנית המדען הראשי בדיון בכנסת: "צריך לפתור גם את בעיית בריחת המוחות" ■ "כדי לקלוט נשים נדרש מאמץ מהתעשייה ולהתאים את מקומות העבודה, כך שהן יאפשרו להן לקחת את הילדים מהגן בצהריים - דבר שלא תמיד אפשרי"

ועדת המשנה לקידום ולסיוע לתעשיות עתירות ידע של ועדת הכלכלה בכנסת עסקה היום (ב') במחסור בכוח אדם הנדסי ומדעי בתחום ההיי-טק. אחת הבעיות בענף היא בריחת מוחות של עובדים לחו"ל, שם הם משתלבים לרוב במקומות עבודה עם תנאי שכר אטרקטיביים יותר.

"יש די הרבה בוגרים בתחום הביוטכנולוגיה והמדעים שלא מוצאים מקום תעסוקה בישראל. חלקם מגיע לחו"ל וחלקם האחר משתלב במקומות אחרים, וגם את זה צריך לפתור", אמרה לידיה לזנס, סגנית המדען הראשי במשרד התמ"ת.

חברי הוועדה לא הציעו פתרון לנושא בריחת המוחות, אך דנו בבעיה אחרת שהתגלתה, שלעובדים שעברו לעסוק במקצוע שלהם מעבר לים לא היו בהכרח תפקידים לרמתם בישראל, במקרים שבהם כבר הצליחו לשכנע אותם לחזור. "לתעשייה אין תמיד יכולת להציע מקומות עבודה במדעי החיים לדוקטורים ישראלים, ואפילו שיש תמריצים שאפשר לתת להם, אין להם לאן לחזור", אומר חגי לוין, מהמועצה הלאומית לכלכלה.

לדברי שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה בישראל, החברות הישראליות מעסיקות 15 אלף איש במיקור-חוץ מעבר לים. "בסוף שנת 2010, 81% מהתעשיינים ציינו שהם מתקשים לגייס עובדים, וזה הולך ומחמיר. כיום השכר של המהנדס הישראלי לא מתחרה בשכר של המהנדס בבוסטון או בעמק הסיליקון - אנחנו לא תחרותיים. צריך להגדיל את כמות המהנדסים והמדענים כדי שהתעשייה תמשיך לצמוח".

בעיה אחרת בענף ההיי-טק היא קשיי התעסוקה של עובדים מבוגרים, שכן החברות מעדיפות עובדים צעירים. "יש מצוקה במציאת תעסוקה לבני 50 ומעלה", אומרת לזנס. "זהו כוח אדם איכותי שלא מוצא מקום עבודה בישראל. המדינה יכולה להתערב ולתת פתרון מתאים", היא אומרת.

מגזרים חלשים נוספים בהיי-טק

הפתרונות שעלו מדברי המשתתפים בוועדה היו בכיוון האקדמי, אולם גם שם נמצאו חסמים. ח"כ יריב לוין (ליכוד) אמר שיש צורך לבצע תכנון לטווח ארוך בנוגע לשאלה מה יהיו צורכי המשק בעוד 15 שנה, ולפי זה לנתב את הסטודנטים של היום. "אם יש רצון לנתב סטודנטים שלא ילמדו משפטים וילמדו את המקצועות האלו, הדבר הזה לא צריך להתבצע באמצעות מלגות היי-טק, אלא על-ידי העלאת הקושי בתחומים אחרים, כמו הארכת משך זמן ההתמחות במשפטים. כך אנשים ילכו ללמוד תחומים אחרים".

לדברי חגי לוין, מהמועצה הלאומית לכלכלה, משנת 2005 מתרחשת עלייה איטית במספר הבוגרים בתחומי ההיי-טק, אולם לא ברור מדוע האנשים שמסיימים תיכון לא מגיעים לרמה שמספיקה להם כדי להיכנס למקצועות ההיי-טק.

מגזר חלש אחר בהיי-טק, לדברי לוין, הוא הנשים, המהוות 20%-27% מהעובדים. בתחום של טכנאות אלקטרוניקה הן מהוות רק 10%. "יש כאן פוטנציאל גדול לצמיחה, אולם הטענות הן שבשביל לקלוט נשים נדרש מאמץ מהתעשייה ולהתאים את מקומות העבודה, כך שהן יאפשרו להן לקחת את הילדים מהגן בצהריים - דבר שלא תמיד אפשרי היום", אמר.

מגזר נוסף שסובל מבעיות השתלבות בהיי-טק הוא הערבי. "יש בעיה לא פשוטה של השמה וקליטה של אנשים ממגזר זה", אומר לוין. "זו לא אפליה, אבל יש קושי בתעשייה לקלוט אותם, כי התעשייה עובדת בצורה של 'חבר מביא חבר', ויש חשיבות גדולה לניסיון. לאוכלוסייה הערבית שלא השתלבה בהיי-טק אין את החברים שיביאו אותם".