מחזיק מים

התביעה שהגישה בשבוע שעבר קבוצת שטראוס נגד אלקטרה מוצרי צריכה, בניסיון לטרפד את כניסתה של אלקטרה לשוק המים, יכולה להעיד לא מעט על מה שקורה בשוק זה ועל מה שעוד עתיד לקרות בו.

תמי 4 השכילה להבין מבעוד מועד את הפוטנציאל הגלום בקטגוריית מכשירי המים הביתיים והפכה לשליטה הכמעט בלעדית בו. קטגוריית המכשירים הביתיים לסינון מים הולכת וצומחת בקצב של 25% בשנה, בזמן שמכירות הברים למים מינרליים של החברות מי עדן ונביעות צומחות בקושי.

בחברות המים המינרליים דנו בעבר באפשרות לשווק מכשירים ביתיים לסינון מים מתוך הבנה ברורה שהשוק הולך לשם, אבל פחדו שעל-ידי כך הן ישמטו מתחת לרגליהן את הקרקע שעליה נשענת פעילות הכדים.

אם חברות המים המינרליים היו מבצעות צעד שכזה, הן היו מקבלות נתח משוק צומח - במיוחד כשהן נשענות על המותגים החזקים שיש להן, אבל עכשיו הן תעמודנה חסרות אונים מול הנגיסה בפעילות הכדים הרווחית שלהן. מדובר, אגב, בנגיסה שכבר החלה ורק תלך ותגבר.

יש לא מעט אלמנטים שמשחקים לרעתן של חברות המים המינרליים. העיקרי והמשמעותי שבהם הוא הסרבול או אולי יש לומר המשקל. החברות מספקות כדי מים מינרליים של 10 ו-19 ליטר. הלקוח, שמחליף את הכדים עצמאית, צריך לעבור קודם במכון כושר. וכל זה עוד לפני שהתחלנו לדון בצורך בסוגיות של אחסנת הכדים, איכות הסביבה, המתנה לאיש השירות ועוד.

כניסתה של אלקטרה צפויה לטלטל את השוק שתמי 4 פעלה בו על מי מנוחות. אלקטרה, ענקית עם כיסים עמוקים, תיכנס עם אסטרטגיה ברורה והשקעה שיווקית ופרסומית מתאימה.

ניחוש לא פרוע מדי הוא שזו רק שאלה של זמן עד שמחירי המכשירים עצמם יירדו, אבל אנחנו כצרכנים צריכים לזכור כי החברות עושות רווחים אדירים דווקא מחלקי החילוף (פילטר, נורה), ורגע לפני שאנחנו מדלגים לחתונה קתולית עם מי מהן, כדאי שנבדוק את הנדוניה כולה.