לא עוד סיפור אהבה

כמה נשים שאתם מכירים היו רוצות לנהל מערכת יחסים על גבר שנדון למוות?

אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה?

"דייט עם נדון למוות", ב' 21:35, ערוץ 8

הוא אוהב אותה, היא אותו, זה נחמד... היא גרה באנגליה, הוא אמריקני. אוקיאנוס שלם מפריד ביניהם: כמה פעמים ראיתם מצבים דומים בסרטים? רוב הקשר ביניהם מתנהל באינטרנט, בטלפון, במכתבים - רומנטי, נכון?

גם פער גילאים יש ביניהם: היא כבר בת 47, הוא רק בן 28 - פער רציני, אבל הוא לא עושה מזה עניין, אולי בגלל שמגוון הנשים שמהן הוא יכול להכיר בת-זוג הוא מעט מצומצם, ואפשר להבין אותם: כמה נשים כבר תרצנה במערכת יחסים עם גבר שנדון למוות?

היא נלחמת למענו, מסייעת בעוד ערעור שיציל אותו מהוצאה להורג. זה לא קורה, והעובדה שהסוף כאן ידוע מראש, הופכת את הרומן ביניהם לא למשהו שאתה מייחל שיהיה לו סוף טוב, אלא למשהו שגורם לך להרהר במה שמניע אותה בקשר הזה, במה שמניע אותו (זה קצת קל יותר). זה סיפור עצוב, מחניק כמו תא שבו מעביר הנדון למוות את ימיו האחרונים, ועדיין מעניין ושווה צפייה.

חבטת הגשה

"סימני שאלה", ב' 22:10, ערוץ 2

מעשייה ישנה מספרת על יהודי עני שהציל את בנו של הפריץ מטביעה בנהר, והוזמן לארוחה אצל שולחנו. כדרכן של מעשיות יהודיות, ניתן למשוך כאן את הסיפור עד לגיליון של מחר בערב, אבל לעשות מסיפור ארוך, קצר - כמו שאומרים באנגלית: מספר היהודי הנרגש לחבריו הסקרנים, איך הוא יושב בבגדי השבת שלו ליד שולחן עמוס כלי כסף, בעוד אשת הפריץ מגישה את ה"בורשעט" הטעים ביותר שלגם מעודו, אחר כך עוד מנה, ועוד מנה, ועוד מנה - עד שכבר לא הצליח לדחוס עוד שום דבר לפיו, ואז נפתחה הדלת ואל החדר הוכנסו מנות של דגים, בשר, תבשילים... "נו", מתעניינים החברים: "ואיך היא אשת-הפריץ, יודעת לבשל?".

"לבשל היא מבשלת נהדר - זה רק להגיש שהיא לא יודעת". מסכם היהודי, את המעשייה, ששנים רבות אחר כך יהפוך בה אפרים קישון את החמיצה לבוטנים ואת משפחת הפריץ למשפחת שפיגל. לא באה כל ההקדמה הארוכה הזאת, אלא כדי להסביר למה אני לא צופה ב"סימני שאלה". מישהו קבר לי את הסידרה הזאת בקצה "משפחה חורגת", ואין שום דבר שאני מסוגל לסבול למענו שעה ורבע עם אלון גל. אגב, התבוננתי בלוח המשדרים של אחד מהעיתונים הגדולים, כזה שנוהג לסמן כל תוכנית במילה שמסגירה את תוכנה, לאמור: דרמה, מתח, קומדיה, תיעודי, חדשות ועוד. ליד תוכניתו של אלון גל כתוב "העשרה". מי אמר שלא ניתן למצוא הומור אפילו בלוח משדרים? הרעיון של הגשת דרמה איכותית בסיומה של תוכנית ריאליטי, אינו רע - זה עבד נהדר ל"קשת" עם "האח הגדול" שנעקב ב"פלפלים צהובים", אולי סדרת הטלוויזיה החשובה ביותר בתקופה האחרונה.

עם "משפחה חורגת " ו"סימני שאלה", זה עובד קצת פחות טוב, אולי בגלל שמי שמסוגל לצפות באלון גל עד הסוף, הוא כזה שמעדיף טלנובלה לקינוח על פני דרמה, ועוד כזאת שנוגעת בנושא חברתי חצי-אקטואלי.