תמרור האזהרה היפני: האם חברות הביטוח ערוכות לאסון?

צונאמי ורעידת אדמה הן איומים די מוכרים, שכבר זמן רב אינם מטופלים כיאות בישראל. מלבד העובדה שעל המדינה להיערך לאירועים מעין אלו גם כאן, ולהכין מחסנים ויכולות לשעת חירום, ולא להסתפק במינימום הדמגוגי של הפחדת הציבור, נראה שהאירוע ביפן ממחיש פעם נוספת בשנים האחרונות את אינטרס הציבור בביסוס גידור סיכונים פרטי למקרי קטסטרופה, דרך חברות הביטוח.

המקרה ביפן אינו חדשני, והוא נלווה לשורה של אירועים מהשנים האחרונות, ובהם רעידות אדמה בניו-זילנד, הצפות באוסטרליה, רעידת אדמה בצ'ילה או בהאיטי ועוד שורה ארוכה של אסונות. למעשה, קטסטרופות מתרחשות כל הזמן בעולם, אם אלו רעידות אדמה, הצפות או הוריקנים. בישראל ההיערכות לאפשרות של קטסטרופה מתייחסת למעשה רק לרעש אדמה, וכאלו, כך לעתים נדמה, מתרחשים יותר בשנים האחרונות.

חברות הביטוח שמוכרות לצרכן את הביטוח מפזרות לאחר מכן את הסיכון הביטוחי באמצעות העברתו למבטחות משנה. מבטחות-המשנה העולמיות הגדולות, שפועלות מול חברות הביטוח הישראליות, פועלות גם ביפן. לכן, לאסון ביפן תהיה השפעה על מחירי הביטוח בישראל באמצעות מבטחות-המשנה, שכעת עשויות לרשום הפסדים גדולים כתוצאה מהאסון, ובמקביל עשויות לעדכן את המודלים שלהן לאסונות אפשריים בעתיד.

מדי שנה אנו שומעים מגורמים בענף הביטוח כי בשנה הבאה יגיע לקצו השוק הרך, והמחירים לביטוחי רכוש - לבתי עסק ולדירות פרטיות ובביטוחים הנדסיים יתייקרו. לפני שנתיים אכן חלה התייקרות בביטוחי קטסטרופות לבתי עסק ומפעלים, אגב העלאת תעריפים אצל חברות ביטוח-המשנה. כעת נראה שהנזקים שצוברות חברות ביטוח-המשנה יתמכו בהעלאה שתגיע גם לכיסי הלקוחות הפרטיים המבטחים את בתיהם. ימים יגידו.

בכל אופן, בתחילה העריכו בענף הביטוח כי הנזק המבוטח ביפן יסתכם בכ-15-35 מיליארד דולר, וכעת כבר יש הערכות כי הרף העליון האמור הוא למעשה הרף התחתון לסך הנזקים המבוטחים ביפן. את הסכום הזה (ברובו) יידרשו לממן חברות ביטוח-המשנה, שנדרשות אולי גם לתקף מחדש את המודל שלהן. כל זה יתמוך אולי בהקשחת שוק ביטוח-המשנה ובהפחתה של ה-capacity של חברות ביטוח-המשנה עבור חברות הביטוח ה"רגילות", אם כי את זאת נגלה רק בסופה של שנת 2011.

אגב, בניגוד לרעידת האדמה והצונאמי, לאירועים ההולכים ונערמים ביפן בהקשר של הקרינה הגרעינית חשיבות ביטוחית פחותה. זאת מסיבה פשוטה מאוד: חברות הביטוח אינן מבטחות נזקים הנגרמים מסיבה זו. מבחינה זו אין למקרים ביפן השפעה ישירה על ענף הביטוח, אלא השפעה עקיפה דרך הפעילות הכלכלית ביפן - מיידית ובעתיד.

1.4 טריליון שקל אצל מבטחות משנה

בסה"כ, ארבע חברות ביטוח גדולות - כלל, מגדל, הפניקס ומנורה מבטחים, העבירו למבטחות משנה סיכון כולל בהיקף של כ-932 מיליארד שקל בגין רעידות אדמה וקטסטרופות (נכון לסוף 2009). כלומר, ענף הביטוח המקומי הוציא לחו"ל סיכונים תיאורטיים התלויים בהתממשות תרחישים עם זנב סטטיסטי נמוך (שבאופן טבעי מותירים בחוץ רק מקרי קיצון סטטיסטיים) בהיקף של מעל לטריליון שקל. אמנם מאז חלפה שנה, אך נראה שמבחינה מהותית דבר לא השתנה.

למעשה, בשקלול הראל, איילון ויתר חברות הביטוח, סביר שהענף ייצא לחו"ל ב-2009 סיכון תיאורטי מקסימלי לקטסטרופות בהיקף של מעל 1.4 טריליון שקל במסגרת נכסים המוגנים בביטוחי משנה יחסיים ולא-יחסיים. זהו חלק הארי מהסיכון של חברות הביטוח לאירועים מעין אלו, כשהן מותירות לעצמן שייר נמוך מאוד בהקשר זה.

נראה שמדובר בסכום גבוה שמבטיח את השוק המקומי, כאשר ניסיון העבר בעולם מלמד שחברות ביטוח-המשנה עומדות בהתחייבויותיהן. ובכן, סטטיסטית כן, אבל האם זה כך בכל המקרים? לא בהכרח. כמו שראינו ביפן ובמקומות אחרים, אסונות של פעם באלף שנים ואף יותר מכך עלולים לקרות גם בימינו.

ואולם, היקפי הכיסוי האמורים הם מקסימליים, וכנראה שלא יתממשו באסון מסוים שעשוי לקרות. רעידת אדמה שתגרום לנזק קטן בהרבה מהיקפי הכיסוי המקסימליים של המשק סבירה בהרבה מאשר רעידה שתגרום לנזק שימצה את היקף הכיסוי המקסימלי בביטוחי-המשנה, או אף יתקרב אליו.

כך, במספרים כלליים מדובר על חשיפה ברוטו בסביבה של כ-200 מיליארד דולר בביטוח המקיף לדירה (הנמכר ישירות על-ידי החברות וכן על ידי הבנקים למשכנתאות), חשיפה של כ-150 מיליארד דולר בביטוחי בתי עסק, ועוד כ-40-50 מיליארד דולר בביטוחים הנדסיים. בניכוי ההסכמים של החברות המקומיות עם חברות ביטוח משנה זרות, החשיפה של חברות הביטוח בסבירות של 98%-99% ביחס לתסריטים האפשריים מבחינתן עומדת על פחות ממאה מיליון דולר. זהו ללא ספק סכום לא מאיים ברמה מצרפית, ובהתחשב בהון העצמי שלהן, ואף של חברות הביטוח משנה.

בכל אופן, כיסוי כולל לשוק לא אומר שהציבור עצמו לא מצוי בתת-ביטוח. וזה, כך נראה, מאיים על חלק גדול מהאוכלוסייה ועל בתי העסק שאינם מבוטחים באופן מלא, ובהיקפים רלבנטיים שיסייעו להם להחזיר את הרכוש שיאבד להם, או על אלה שכלל אינם מבוטחים.

לפי גורמים בשוק הביטוח, מרבית בתי העסק הבינוניים-גדולים מבוטחים למקרי קטסטרופה, וגם מרבית בעלי ביטוחי הדירה הפרטיים (70% מהם) מבוטחים למקרים כאלה. יחד עם זאת, ישנם כמה אחוזים ניכרים מבעלי הדירות בישראל שאינם מבוטחים למקרי קטסטרופה - בישראל בעיקר מדובר ברעידת אדמה, וזה ללא המדינה שרוב נכסיה לא מבוטחים. בכלל, המדינה גם לא מבטיחה לעצמה ייעודה לתיקון נזקי רעידה חזקה.

נוסף לכך, גם למיקום רעש האדמה משמעות של ממש מבחינת חברות הביטוח, הפרטים והחברות שהן מבטחות, ומבחינת הממשלה והציבור בכלל. זאת מכיוון שרעידת אדמה המתרחשת באזור בלתי מיושב אינה גורמת בדרך כלל לנזק בעל חשיבות, גם אם עוצמתה גבוהה מאוד.

לסיכום, יפן ערוכה היטב לרעידות אדמה, כמו גם צ'ילה, שנפגעה בשנים האחרונות מרעידת אדמה קשה. למרות המוכנות הזו, שתי המדינות נפגעו קשות (יפן במידה רבה בהרבה). כל זה מלמד אותנו שאם המדינות הערוכות ביותר - ובוודאי יותר מישראל - רשמו נזקים כה גדולים, עלינו לשנס מותניים ולהיערך למקרה שכזה טוב הרבה יותר מכפי שנעשה כיום. ויש הרבה מה לעשות.