"סיכנתי מיליוני דולר מהוני האישי כדי שישקיעו בקרן שלנו"

סטיב ווסטלי, מקורבו של ברק אובמה שקיווה אף להפוך למושל קליפורניה, השקיע בישראל עד היום רק בפילנתרופיה, אך כעת מתכנן להזרים הון גם לחברות קלינטק מקומיות

בתקופה האחרונה הולך ומתעצם מספר המשקיעים הזרים, בעיקר האמריקנים שבהם, המעוניינים בהשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות. קרנות הון סיכון וסופר-אנג'לים אמריקנים, אף כאלה שמעולם לא ביצעו כל השקעה בישראל, שולחים בתקופה האחרונה שליחים לסקור מטעמם את השוק או שמגיעים לכאן בעצמם.

אחד מאלה שמאמינים כי כבר ב-2011 הוא יבצע עסקאות השקעה בישראל, הוא סטיב ווסטלי, מייסד ומנהל קבוצת ווסטלי וקרן ההון סיכון Westly Capital Partners.

"הקרן שלנו מחפשת הזדמנויות השקעה בישראל", הוא אומר בראיון בלעדי ל"גלובס". "אמנם, לא השקענו בחברות ישראליות עד היום, אבל נתחיל בכך בקרוב, מיד כשנסיים לגייס הון לקרן השנייה שלנו - 175-200 מיליון דולר".

ווסטלי אינו מאנשי ההשקעות המוכרים בישראל, שכן עד היום פעילותו במדינה הייתה פילנתרופית בלבד - באמצעות קרן שהוא מנהל עם רעייתו אניטה, שמטרתה סיוע לילדים בסיכון בקליפורניה ("אנחנו תומכים, למשל, בבית החולים שערי צדק בירושלים", הוא אומר, "השתכנענו שהמקום זקוק לסיוע ושנעשים שם דברים חשובים").

לעומת זאת, בעמק הסיליקון ובארה"ב בכלל, ווסטלי הוא דמות מפתח. בחודש שעבר הוא היה אחד מנציגי ההיי-טק הבודדים שהוזמנו לארוחת הערב עם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לצדם של סטיב ג'ובס, מנכ"ל ומייסד אפל; מארק צוקרברג, נשיא ומייסד פייסבוק; אריק שמידט, שיפרוש בקרוב מתפקידו כמנכ"ל גוגל; דיק קוסטולו, מנכ"ל טוויטר; ולארי אליסון, מייסד ומנכ"ל אורקל.

על מה הם דיברו? ווסטלי, כמו שאר 14 הנוכחים בארוחה, לא מוכן להרחיב בנושא. על-פי הודעת אובמה, השיחות נסבו סביב חשיבות ההשקעה בחברות בשלב המו"פ ועל כוונותיו להגדיל את התמריצים הממשלתיים לחברות בצמיחה - נושאים שקרובים לליבו של ווסטלי.

את קבוצת ווסטלי הוא הקים ב-2006, והיום היא אחת מחברות ההשקעה הבולטות בארה"ב בתחום. "יצאנו לגייס את הקרן הראשונה שלנו ב-2008, בסמוך לפרוץ המשבר הכלכלי העולמי. ביקשנו לגייס 100 מיליון דולר, אבל הגיוס הסתיים ב-127 מיליון דולר - ומקרן זו אנחנו משקיעים היום", הוא אומר. ביצועי הקרן מעוררי קנאה: 84% מההון שגייסה כבר הוחזר למשקיעים.

שלושה דורות של הון

ווסטלי משלב בקריירה שלו פוליטיקה, היי-טק, הון ואקדמיה. ב-2003 הוא מונה לחשב והממונה על האוצר במדינת קליפורניה, הכלכלה השישית בגודלה בעולם. מתוקף תפקידו הוא ישב בדירקטוריון של שתיים מקרנות הפנסיה הגדולות בעולם שמשקיעות גם בהיי-טק - קאלפרס וקאלסטרס, שמנהלות יחד יותר מ-350 מיליארד דולר ומשקיעות גם בחברות היי-טק. חלק משיפור מאזנה של מדינת קליפורניה מיוחס לו באופן אישי.

ב-2006 הוא שאף להתמודד על משרת מושל קליפורניה, אך הפסיד בפריימריז. בהמשך, ווסטלי היה אף יו"ר משותף של קמפיין אובמה לנשיאות בקליפורניה.

בשל קרבתו לאובמה, נשמעו הערכות לאחר שהוא נבחר לנשיאות כי ווסטלי ימונה לתפקיד אדמיניסטרטיבי בממשל, כמו שר האנרגיה - אך הוא לא נטש את דרך ההשקעות. באחרונה, שמו הוזכר כמי שעשוי להתמודד על תפקיד מושל קליפורניה אחרי ארנולד שוורצנגר, אך הדבר לא התרחש.

את הקריירה הציבורית שלו הוא התחיל בפוליטיקה המקומית בסן-חוזה ובהמשך במשרד האנרגיה, שם התוודע לראשונה לתחום האנרגיה החלופית. בהמשך, הגיח לתקופה קצרה לניהול בהיי-טק, והיה אחד הבכירים ב-eBay בשנותיה הראשונות. כיום ווסטלי הוא חבר המועצה המייעצת למזכיר האנרגיה.

ווסטלי מחלק את הקרנות שלו לשלושה דורות: הראשון, דור אפס, היה מכספיו האישיים; השני, הקרן הנוכחית שממנה הוא משקיע בחברות קלינטק; והדור השלישי הוא הקרן שהגיוס שלה מתרחש בימים אלה.

"לקחתי את הכסף שעשיתי ב-eBay, כ-16.5 מיליון דולר, ואיתו הקמתי את 'קרן אפס'. אחרי 11 חודשים החזרתי את כל ההון של הקרן. הגיוס וההחזר על ההשקעה היו קלים יחסית, גם כי היו לנו ביצועים מזהירים: תשואה פנימית של 14.4% בתוך שנה בלבד". זאת, בעוד קרנות הון סיכון לא אמורות לפי כללי האצבע לייצר תשואה בשנתיים הראשונות לפעילותן.

"את קרן 'אפס' שלי הקמתי עם שותפיי ביום שפרשתי מהפעילות הציבורית כמנהל הכספים במדינת קליפורניה", אומר ווסטלי. "קרן ההון סיכון קליינר פרקינס האמריקנית הייתה נדיבה והקצתה לנו משרד אצלה, והתחלנו לעבוד. ידעתי שלמרות הניסיון שלי לא אוכל לגייס הון ממשקיעים מוסדיים שלא נוטים להשקיע בקרנות ראשונות. אבל ידעתי שאם אצליח עם הכסף הפרטי, אם אסכן את עצמי, המשקיעים המוסדיים יאהבו את זה וישקיעו בקרן הראשונה שאגייס. "סיכנתי מיליוני דולרים מהוני האישי כדי שישקיעו בקרן שלנו מאות מיליוני דולרים".

וכך אכן קרה עם הקרן הראשונה. לדברי ווסטלי, זה סוד ההצלחה, ומאז הוא מקפיד שגם השותפים ישקיעו כספים בקרנות. בקרן הראשונה הם השקיעו 7.5 מיליון דולר וגם בקרן השנייה, שהגיוס שלה מבוצע בימים אלה, יהיה חלק משמעותי להונם העצמי של השותפים.

"אני מקווה שהגיוס של הקרן השנייה לא יימשך כעת זמן רב", אומר ווסטלי. "אף היא תתמקד בהשקעות קלינטק, אבל הפעם נקצה גם 20% מההון לחברות אינטרנט".

"ההון סיכון מתאים בול לקלינטק"

ווסטלי ושותפיו - מייק דורסי, לשעבר שותף בקרן ההון סיכון Bay Area Equity וגרי דילבו, לשעבר בכיר ב-eBay - מתפארים בשלוש חברות שבהן השקיעו עם הקרן הראשונה שיצאו בשנתיים האחרונות להנפקה מוצלחת: חברת המכוניות החשמליות טסלה; חברת הביוטכנולוגיה Amyris, וחברת המיחזור של סין, CREC.

בטסלה, למשל, השקיעה הקבוצה 9.3 מיליון דולר ונהנתה מהחזר של 70.6 מיליון דולר אחרי 30 חודשים. בפורטפוליו יש עוד חברות שווסטלי צופה כי ייצאו לשוק הציבורי בקרוב: "אנחנו מרוצים מהפורטפוליו", הוא אומר, "בניגוד למה שחושבים, ההון סיכון מתאים בול לקלינטק".

* אין משקיעים רבים שמסכימים עם הטענה.

"כשמשהו חדש מגיע, וכך היה גם עם מדעי החיים והאינטרנט בתחילת דרכם, אנשים טוענים שזה לא ביזנס אמיתי. אבל היום כולם מבינים שהקלינטק הוא שוק עצום, ואני בטוח שהשנה יהיו הרבה הנפקות של חברות בתחום. אני ממש יכול להבטיח שבסוף השנה השוק הזה יהיה חם - אפילו חם מדי. אולי ישקיעו בו יותר מדי. העבודה שלי היא כמו במשחק קלפים, לשמור על 'היד' שלנו. אני משקיע כשהשוק למטה ולא משקיע יותר מדי כאשר הוא לוהט".

* כבר יש לכם חברות על הכוונת?

"90% מהדילים שאנחנו בוחנים לקראת השקעה מהקרן השנייה מגיעים מסין ומישראל". את ווסטלי ואת הקבוצה מלווה בישראל עו"ד אילת טורם ממשרד עמית-פולק-מטלון.

* באילו חברות אתם משקיעים בהן?

"אנחנו משקיעים בחברות שנמצאות בסבב שני ושלישי של הגיוס שלהן; שיש להן מוצר ומכירות. לא נשקיע בחברות שעוד אין להן מוצר, אבל כן נשקיע בחברות שיש להן מוצר והכנסות אך לא גייסו עוד הון".

* קיים קונצנזוס שלחברות קלינטק קשה מאוד להגיע למצב של הכנסות.

"קשה אבל אפשרי. כך, המכירות של חברת Armonix שבה השקענו, הפועלת בתחום אנרגיה פוטו-וולטאית, היו 2 מיליון דולר בשנת 2010, ואנחנו צופים שהשנה היא תגיע למכירות של 80-90 מיליון דולר. העבודה שלנו היא להגיע אל החברות שאין בהן סיכון טכנולוגי והן על סף פריצה".

התחומים שמעניינים במיוחד את ווסטלי הם דלקים ביולוגיים ותחבורה; יעילות אנרגטית; טיפול באשפה; בניינים חכמים; אנרגיה מתחדשת וגם מוצרים ירוקים למשתמשי הקצה.

* איך אתה מסביר את ההצלחה?

"כולם מתלוננים על שוק ההון אבל אנחנו הוצאנו שתי חברות להנפקה, ואת השלישית שדרגנו מהבורסה שמעבר לדלפק לנאסד"ק. אלה היו אקזיטים מצוינים. אנחנו עובדים קשה, משקיעים מהכסף הפרטי שלנו - אבל אני חייב לציין שכנראה גם המזל שיחק לטובתנו".