אשכול חברות הביוטכנולוגיה ביו-נגב יגייס 40-50 מיליון ד'

ההון ישמש להקמת קרן שתשקיע בחברות ביומד בנגב ■ הסכם שת"פ כבר נחתם עם אשכול BioRN הגרמני, שלו תקציב של 80 מיליון אירו

שנתיים לאחר שהוקם אשכול חברות הביוטכנולוגיה ביו-נגב, מקימיו יוצאים לגייס 40-50 מיליון דולר על-מנת להקים קרן השקעות שתממן את החברות הפועלות במסגרת האשכול. כך נודע ל"גלובס".

לדברי עו"ד עמוס קונפורטי המעורב בהקמת האשכול, "גיוס ההון נמצא בצעדיו הראשונים, ושיחות ראשוניות מתנהלות עם חברת ענק בינלאומית המגלה עניין להפוך למשקיעת עוגן בקרן".

הזרוע העסקית של האשכול, זו שמגייסת את ההון היא חברת נגבקו (NegevCo) מקבוצת גרין, המתמקדת ביצירת הזדמנויות עסקיות והקמת מיזמית באזור הנגב. נגבקו הוקמה על ידי משרד עורכי הדין שנהב, שביט ושות', קבוצת גרין וחברת הייעוץ האסטרטגי הד-און.

ביו-נגב פועלת לתועלת הציבור, משמע ללא מטרות רווח. ד"ר שי ירקוני, בין השאר מייסד חברת הביומד In-Target, הקים ומנהל אותה משנת 2009. ביו-נגב הוקמה על בסיס מודל אירופי בשם Bio-Clusters, והיא הראשונה שקמה בישראל. החברה מתפקדת כגוף המתאם בין כל הגורמים שנמצאים בנגב ופועלים בתחום הביומד, או לחלופין כאלה שיכולים לספק תמיכה לפעילות בתחום.

על הגורמים הללו נמנים אוניברסיטת בן-גוריון, הרשות לפיתוח הנגב, עיריית באר שבע, בי"ח סורוקה, חברת המסחור של אוניברסיטת בן-גוריון, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN), הפארק לטכנולוגיות מתקדמות, וארבע החממות הטכנולוגיות מקבוצת מעיין - חממת מעיין בעומר, רותם ונצ'רס בדימונה ואיריס ונצ'רס בשדה בוקר ואת"י באשקלון.

ירקוני, שמשמש גם יו"ר הוועדה המייעצת של מכון הייצוא בתחום מדעי החיים, אמר היום בראיון בלעדי ל"גלובס" כי, "הרעיון מאחורי המיזם הוא לעודד שיתוף פעולה בין כל הגורמים באשכול לחברות תעשייתיות בתחום, כדי להקים תשתיות משותפות ולחלוק ידע ומשאבים, כמקובל באירופה".

לדבריו, במסגרת האשכול כבר פועלות ארבע חברות, חלקן מפתחות מוצרים והאחרות מציעות שירותים. בנוסף, חתמה הנהלת האשכול על הסכם לשיתוף פעולה עם BioRN - אשכול ביומד הפועל בהיידלברג, גרמניה.

"בשבוע שעבר התארח בישראל ד"ר כריסטיאן טדונה, ראש אשכול הביוטכנולוגיה BioRN, ונחתם הסכם לשיתוף פעולה בין האשכול בהיידלברג לביו-נגב. טדונה ילווה את הקמת ביו-נגב, ובשלבים מאוחרים יותר גם החברות באשכול ישתפו פעולה", אמר ירקוני.

"לא נעבוד במודל הון סיכון קלאסי"

ל-BioRN יש הסכמים לשיתופי פעולה עם ענקיות הביוטכנולוגיה והפארמה רוש ומרק, והוא בעל תקציב של 80 מיליון אירו. בנוסף, במסגרתו פועלים מיזמים בתחומי התרופות, הדיאגנוסטיקה ובפלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות. האשכול הגרמני מתמקד בעידוד טכנולוגיה חדשנית וקניין רוחני, במרכזי ניסויים קליניים ומו"פ, בהזדמנויות השקעה בינלאומיות ובניהול אשכולות ביוטכנולוגיים.

ירקוני מאמין שהפעילות המשותפת של האשכול וקרן ההשקעות תאפשר לתחום הביוטכנולוגיה לפרוח במדבר, וכן להקטין את הסיכון שבהשקעה בשלבים המוקדמים: "נראה כי ההון סיכון הוא אולי לא המודל הנכון ביותר להשקעה בחברות ביוטכנולוגיה, ולכן לא נפעל כקרן הון סיכון במובן הרגיל של המילה. בנוסף, קרן ההשקעות תהנה מהקרבה אל אשכול החברות. למשל, היא לא תצטרך לערוך בדיקות נאותות מקיפות כי אלה ייעשו כבר על-ידי האשכול".

* באיזה שלבים של חברות תשקיע הקרן?

ירקוני: "בחברות שיפעלו במסגרת האגד, בסבבי גיוס ראשונים ולפני שלב הניסויים בבני אדם".

* האשכול הוקם כבר לפני שנתיים, אפשר סוף סוף להגיד עליו שהוא פועל?

"כן, אבל זה קורה בקצב שמתאים לפרויקט כזה ולפי האופי הישראלי - משהו מסודר באופן לא מסודר. האלטרנטיבה של עבודה בצורה ליניארית תיקח הרבה שנים, כי מעורבים בו גורמים כמו הממשלה, עיריות, אוניברסיטאות ובתי חולים.

"יש משוגעים לדבר שמקדישים לפרויקט הזה את מרצם כדי לחולל שינוי, וזה יהפוך את הביומד בנגב מאוסף של צאן ללא רועה, או אולי יותר מדי רועים, למשהו שיכול להביא תוצאות ותועלת".

קונפורטי: "הקמת האשכול נתקלת בין היתר במכשולים ביורוקרטיים, וברור שמיזם כזה צריך תמיכה של ממשלה שמבינה שהוא יביא לעידוד האזור ולהגדלת התעסוקה".

ירקוני מציין, כי בדומה למודל האירופי, יש חשיבות להקמת חברות שיספקו שירותים לחברות שמפתחות מוצרים, וזאת כדי ליצור מערכת אקולוגית שתוזיל את עלויות הפיתוח: "בישראל חסרות חברות שירותים שיתמכו בחברות המייצרות חלבונים תרפויטיים או בדיקות רעלנים למשל - השירותים שחברות ישראליות צריכות לקנות בחו"ל על-מנת לפתח מוצרים בארץ".